יש לי שני ילדים, הגדול בן 3.5 והקטן, שנמצא איתי כל הזמן בבית ואפשר לומר שאני הדמות המרכזית בחייו, בן שנה. בעלי ואני רוצים לצאת לנופש של שני לילות, כי אני ממש זקוקה לקצת חופש ואוורור, אבל אני מאוד חוששת שהבן הקטן ייפגע מבחינה פסיכולוגית אם פתאום אנטוש אותו לשני לילות בגיל כה צעיר. האם לדעתך אני צריכה לוותר על החופשה?


"יקירתי, צאי לנופש ואפילו לשלושה לילות. על פי התיאוריה המקובלת בענף הפסיכולוגיה אנו יודעים כיום שכאשר הדמות הכי משמעותית וחשובה בחייו של הילד נעלמת לפתע, הוא חש את מה שאנחנו מכנים 'חרדת הנטישה', אבל רק לאחר שלושה לילות. אין בכלל ספק שהילד יתגעגע אלייך ויחפש את נוכחותך במהלך הימים הללו, אבל הגעגוע לא ישפיע עליו מבחינה פסיכולוגית ורק יגרום לכך שהוא אולי לא ירצה לאכול, כי לא יהיה לו תיאבון ואולי יהיו סימפטומים נוספים, אבל תחושת הנטישה והלחץ לא יופיעו לפני שלושה ימים והוא לא יחווה משבר שיחרוט את אותותיו לכל משך חייו ויצריך ממנו טיפול פסיכולוגי. לכן אני אומרת לך - סעי בראש שקט, את חייבת לנוח. הילד ישהה בזמן הזה עם סבא וסבתא שאוהבים אותו והם ידאגו לו ויטפלו בו היטב.



"התהליך האמיתי שצריך לעבור הוא דווקא אצלך ולא אצלו, כי לדעתי את מאוד חוששת וזה עלול לפגום בחופשה שלך. את צריכה להירגע ולעבור תהליך בחשיבה, כדי להבין שהילד שלך הוא מספיק חזק ויציב ויכול לעבור בשלום שני לילות בלעדייך. את צריכה לעבוד על עצמך בעניין הזה, כי הוא יהיה בסדר, אני מבטיחה לך, את משאירה אותו בידיים בטוחות ואוהבות. אני מבטיחה לך מניסיוני הרב שילדים בגיל הזה הם מספיק חזקים מבחינת הבריאות הנפשית שלהם ויכולים להתמודד עם זה".



בתי הבכורה היא בת שנה ושמונה והיא עומדת לעבור לגן חדש בתחילת ספטמבר, בדיוק בזמן שבו אני אמורה ללדת. אני מתלבטת אם להתחיל לגמול אותה מחיתולים לפני הלידה ולפני המעבר לגן החדש. מה דעתך?


"אני תמיד בעד תהליך גמילה המלווה בסוג של זהירות, כי להתחיל עם הגמילה מוקדם מדי יכול ליצור בעיה גם לנו וגם לילד. כדי לעבור את תהליך הגמילה צריך שתהיה גם מוכנות פיזיולוגית להתאפק. כלומר, אם אנחנו יודעים שהילד או הילדה יודעים להחזיק את הפיפי שלהם למעלה משעה ויש להם יכולת ההתאפקות, ניתן להתחיל עמם את תהליך הגמילה.



גמילה מחיתול. צילום: אינגאימג'גמילה מחיתול. צילום: אינגאימג'



"יש אפשרות לבדוק זאת על ידי בדיקת החיתולים מדי שעה, אם החיתול החדש נותר יבש לאחר שעה, כנראה ששריר שלפוחית השתן אצל הילדה מסוגל להחזיק מעמד ולהתאפק. מדובר בדבר אורגני לחלוטין ולנו המבוגרים אין שום יכולת שליטה על כך. בשלב השני יש ללמד את הילד לחוש את האיתותים הפיזיים שחלים אצלו כאשר השלפוחית מלאה. זה מתבטא בדגדוגים בבטן, או שהם מתחילים לעמוד רגל על רגל כדי שלא יצא פיפי, כלומר מדובר במצב שבו הגוף מרגיש את זה ואנחנו אמורים ללמד אותם להכניס זאת למודעות. לחבר את ההקשר למוח, ולהבין שזה הסימן שהם צריכים לעשות פיפי ולהתרוקן בשירותים.



"השלב השלישי הוא שלב שהרבה הורים נופלים בו לאחר שהם מפעילים לחץ על הילד שלא במתכוון: מדובר במוכנות וברצון של הילד לשתף פעולה עם עולם המבוגרים. אחרי שבדקתם שהילדה יכולה להתאפק, ואחרי שהיא למדה לזהות את האיתות הגופני, היא אמורה לקרוא לכם בכל פעם שיש לה פיפי כדי שתעזרו לה להגיע לשירותים. אלה הם שלושת השלבים של תהליך הגמילה מחיתולים. אצלנו נהוג להתחיל לגמול ילד מחיתולים בגיל שנתיים, אבל בתך היא רק בת שנה ושמונה חודשים ולכן אני קצת חוששת, כי לדעתי יש ספק אם היא מוכנה לתהליך זה. אם נוסיף לכך שבעוד כחודשיים את צפויה ללדת ובתך עומדת לעבור גם לגן חדש, כל אלו הם שינויים רבים שיכולים להשפיע רבות על הילדה וליצור אצלה סיכון משברי, ואנו יודעים שבמצב של סיכון משברי קיימת תמיד אופציה של רגרסיה אצל הילד. לכן אני ממליצה לך לחכות עם תהליך הגמילה עד לאחר שהילדה תעבור את השינויים ותסתגל אליהם. בהצלחה".



מתוך תוכניתה של מיכל דליות, בכל יום שישי ב־10:00 ב"רדיו ללא הפסקה"



עריכת תוכן 103FM: הדס בארי