"לעתים היכולת של ההורה להשיג מידע רפואי, או מידע הנתפס כמידע רפואי, ואשר נוגד את ההמלצות הרפואיות בתחום החיסונים, עלול לחשוף את הילד למחלות זיהומיות הניתנות למניעה על ידי חיסונים, ולסבול מסיבוכים של אותן מחלות", אומרת פרופ' אורנה בראון־אפל, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, מעורכות המחקר. "החלטות ההורים אינן בהכרח תומכות בבריאותו של הילד, אלא להפך".

בשנים האחרונות חלה עלייה בשיעור ההורים הבוחרים לחסן את ילדיהם בדרך שונה מהמומלץ, וישנם אף שנמנעים מכל חיסון. לכן ביקשו החוקרים ד"ר ענת עמית אהרון, פרופ' אורנה בראון־אפל, פרופ' שמואל רשפון (הרופא המחוזי של מחוז חיפה במשרד הבריאות), וד"ר חיים נחמה מהאגף לבריאות הציבור של עיריית תל אביב־יפו, לבדוק אם יש קשר בין היכולת של הפרט להשיג מידע רפואי ולהבינו כדי שיוכל לקבל החלטות הנוגעות לבריאותו לבין ההחלטה על אופן ביצוע חיסוני השגרה לילדים.

הלא מחסנים האמינו לאינטרנט יותר מלמשרד הבריאות

במחקר השתתפו 731 הורים לתינוקות שנולדו בשנת 2009 והיו רשומים בתחנות טיפת חלב בחיפה ובתל אביב־יפו. קבוצת המחקר הראשונה כללה 309 הורים שילדיהם לא השלימו את אחד משלושת החיסונים: שלוש מנות צהבת b, ארבע מנות חיסון נגד דיפתריה, טטנוס ושעלת, וחיסון נגד אדמת, חזרת וחצבת, הניתנים באופן שגרתי בשנת החיים הראשונה. קבוצה שנייה, קבוצת הביקורת, מנתה 422 הורים שילדיהם סיימו את כל החיסונים עד גיל שנתיים. הממצא הראשון מוכיח את מה שכבר נמצא בעבר: הורים אקדמאים מתנגדים יותר לחיסונים המומלצים. במחקר נמצא לראשונה שדווקא היכולת להשיג מידע רפואי ולהבינו נמצאה גבוהה בקרב הורים שלא השלימו שגרת חיסונים לילדיהם בהשוואה להורים שהשלימו את החיסונים.

עוד נמצא שהורים שלא השלימו את החיסונים לילדיהם התייחסו למקורות מידע רשמיים על חיסונים (לדוגמה, מידע מטעם משרד הבריאות) כפחות מהימנים, ולמידע הלא פורמלי (מהרשתות החברתיות ומחברים) שמתנגד לחיסונים כיותר אמין.