אשתי בחודש השני להיריון והיא אמורה לעבור בחודש הבא בדיקת מי שפיר. היא מאוד בלחץ מזה ורציתי לדעת האם מדובר בבדיקה טובה ובטוחה שאין בה כל סיכונים?
"בוא נתחיל מכך שכל אישה שנכנסת להיריון כבר נכנסת ללחץ, וזה נורמלי. הסיבה שזו חרדה נורמלית היא קודם כל בגלל ההשפעה ההורמונלית, כי האסטרוגנים עולים. סיבה נוספת היא שבכל היריון מתחילות להתווסף חרדות ודאגות שקשורות להיריון, והן נורמליות, כמו החשש אם התינוק יצא בריא, אם הלידה תהיה קשה וכדומה. גם לפני כל בדיקה שצריך לעשות לרוב נכנסים לפאניקה ולחרדה וזה כפי שאמרתי, מאוד נורמלי והגיוני, כי בשלב מסוים החיים נפסקים כאשר נכנסים להריון, והכל סובב רק סביב זה. מטרת בדיקת מי השפיר היא להרגיע הרבה יותר מאשר להלחיץ. הבדיקה נעשית כיום במיומנות גבוהה בידי רופאים המתמחים בכך. את הבדיקה עושים בתנאים סטריליים, כאשר הרופא רואה באמצעות האולטרה-סאונד בדיוק לאן הוא נכנס עם מחט מאוד דקה, והסיכון שיש בבדיקה הזאת הוא כמעט אפסי. לאחר הבדיקה האישה אמורה לנוח במשך 24 שעות, וזהו. לסיכום, התועלת בבדיקת מי שפיר עולה בהרבה על הסיכון התיאורטי שקיים ולכן אפשר לעשות אותה, בלי כל חשש, כי הסיבוכים האפשריים בה הם נדירים".
אשתי בת ה-79 התגלה עודף סידן בדם. הציעו לה לקחת תרופה בשם אקלסטה, שמקבלים פעם בשנה בזריקה לווריד, אבל לאחר שבדקתי אצל "דוקטור גוגל" ראיתי שכתוב שם שכדי לקבל את הטיפול הזה צריכה להיות רמה תקינה של ויטמין D, ואילו אצל אשתי רמת הוויטמין D היא נמוכה. האם זה באמת משנה לקבלת הטיפול?
"הדבר הראשון שיש לעשות הוא לבדוק מה הסיבה שלאשתך יש רמת סידן גבוהה בדם. ייתכן שזה קשור לבלוטה שנקראת פרא-תירואיד. מדובר בבלוטה קטנה, אחת מתוך ארבע בלוטות, שכל אחת מהן היא בגודל של אפון, והן נמצאות מאחורי בלוטת המגן (התירואיד), ולכן הן נקראות בלוטות פרא-תירואיד. הבלוטות הללו אחראיות למשק הסידן והזרחן, ואם אכן הבעיה היא בהן, הטיפול שאשתך צריכה הוא לאו דווקא זריקת אקלסטה. אולי היא צריכה לעבור ניתוח קטן, שבו כורתים את הבלוטה, ולא מדובר בניתוח מורכב מדי לאנשים בגילה. אני ממליץ לכם ללכת לרופא אנדוקרינולוג ולבדוק רמות של PTH, הורמון הפרא-־תירואיד, ואז הוא יוכל להמליץ לכם אם לקחת את האקלסטה ואף לראות אם צריך להוסיף לאשתך ויטמין D. במקור האקלסטה היא תרופה לאוסטאופורוזיס, מצב שבו הסידן בורח מהעצמות. העצמות משמשות כמחסן של סידן, ולכן, כאשר חסר סידן בדם, יש משיכה של הסידן מהעצמות לדם".
אני בת 70, ובבדיקות האחרונות גילו שרמת האשלגן אצלי מאוד גבוהה. רציתי לדעת מהי הסיבה לכך? וגם מהם הסיכונים שיש ברמת אשלגן גבוהה?
"אשלגן הוא מינרל שיש לו תפקיד חשוב מאוד בחילוף החומרים. בגוף שלנו יש מעין משאבה שמעבירה, מכניסה ומוציאה כל מיני חומרים מהתא. התאים שלנו עובדים על חשמל, והאשלגן הוא חומר חשוב לעבודת 'הסוללות' שאחראיות לפעולה. אם רמת האשלגן אצלך גבוהה מאוד-מאוד, זהו מצב מסוכן שעלול לגרום להפרעות בקצב הלב. אך לפעמים רמת האשלגן גבוהה בגלל התזונה שלנו. אצל אנשים שאוכלים הרבה מאוד ירקות, הרבה מאוד בננות, הרבה מאוד אשכוליות ופרי הדר, יש עלייה ברמת האשלגן בגוף, ולכן, צריך תמיד לעקוב ולבדוק וכמו כן לשתות הרבה מים, כדי לגרום ליתרת האשלגן לצאת בשתן. סיבה אחרת לאשלגן גבוה יכולה להיות תרופות שאת נוטלת ( ביניהם תרופות אנטי-דלקתיות, תרופות ליתר לחץ דם ועוד), כי לפעמים גם תרופות מסוימות גורמות לעלייה ברמת האשלגן, וכדאי שתבדקי את סוג התרופות שאת נוטלת, אם אכן הן שייכות לסוג שמעלה את האשלגן".
"במקביל אני מציע לך לבדוק את התזונה שלך, כי אם את אוכלת הרבה ירקות ירוקים ופירות הדר, ייתכן שזו הסיבה לכך. אני ממליץ לך להתייעץ עם דיאטנית בקופת החולים, כדי לאזן את התזונה שלך וגם לערוך בדיקות מעקב מדי תקופה. לפני כל בדיקת דם לרמת האשלגן יש לשתות שתי כוסות מים מיד על הבוקר ואחר כך לעשות את הבדיקה. הסיבה לכך היא שאנחנו ישנים בתנאים חמים יחסית, שגורמים לנו להתייבש, וההתייבשות גורמת לדם להיות מרוכז יותר, לכן, בבדיקות התוצאות יוצאות קצת יותר גבוהות עם פחות נפח של נוזלים. לכן, מומלץ לשתות מים לפני הבדיקה, כי אין צורך להיות בצום לפני בדיקת רמת האשלגן. בכל אופן, אני מדגיש שחשוב להישאר במעקב, כי מצב שבו רמת האשלגן גבוהה מחייב מעקב רפואי, כי שינויים ברמת האשלגן בדם יכולים להיות מסוכנים".
שיחות אלו אינן המלצה רפואית אישית, ויש תמיד להתייעץ ולהיבדק על ידי רופא המשפחה או רופא מומחה.
מתוך תוכניתו של פרופ' רפי קרסו, כל יום שישי ב-13:00 ב-"103FM"