אני נמצאת בטיפול פסיכיאטרי ונוטלת קלונקס 2 מ"ג, אריפלי ולמוג'ין 200 מ"ג וגם סימבלטה 60 מ"ג. אני נוהגת לשחות כבר שנים רבות, אבל בחודשים האחרונים אני סובלת מרעד ברגלים ולא מצליחה לשחות. מה יכולה להיות הסיבה להרגשת החולשה והרעידות ברגליים, והאם זה קשור לתרופות שאני נוטלת?
"אכן. ייתכן שהרעד ברגליים נובע מחלק מהתרופות, כמו האריפלי או הסימבלטה, שיכולות לגרום לעתים לכיווצי שרירים. הלמוג'ין לא גורמת לרעד, אבל עם זאת שילוב של אריפלי ולמוג'ין יחד עלול לגרום להפרעות שרצוי שהרופא ייתן עליהן את הדעת ויחליט אם להמשיך בטיפול או לשנותו. בנוגע לרעד, את צריכה לגשת לנוירולוג להיבדק, כי רעידות יכולות להיות גם בגלל סיבות רבות אחרות, כמו למשל חוסר במגנזיום או באשלגן, או רעד אסנציאלי, כלומר רעד ראשוני. כמו כן, הרעידות יכולות לנבוע מתפקוד בלוטת המגן. לכן צריך לבדוק ולראות באיזה סוג של רעד מדובר, כי לכל רעד יש איכויות אחרות וסימנים אחרים שנוירולוג יכול לזהות בבדיקה ולתת אבחנה מדויקת. הרעד לא אמור להפריע לך בשחייה בתוך הבריכה, הרעד יכול להפריע לך רק בזמן מנוחה, ולכן הרעד הוא לא הסיבה שאת לא מצליחה לשחות, כנראה מדובר בסיבה אחרת, שגם אותה יש לבדוק".

אני בן 35 ועומד לטוס בעוד כשבוע וחצי לתאילנד. בגלל קוצר הזמן לא הספקתי לעשות את כל החיסונים הנדרשים, ורציתי לדעת אם אני חייב לעשות אותם בכל זאת, כלומר, אם זה קריטי.
"כן, כדאי לעשות את כל החיסונים, ואתה יכול לעשות את כל החיסונים ביום אחד ולחסוך זמן אם תעשה זאת באופן פרטי. יש מרפאות מטיילים, שבהן ניתן לקבוע תור באופן דחוף, לשלם ולקבל את כל החיסונים בבת אחת. אם אתה נוסע לתקופה ארוכה, אז ייתכן שבשבוע הראשון החיסונים עדיין לא ישפיעו על המערכת החיסונית, אבל לפחות תהיה מחוסן לתקופה של שאר הטיול".

 

אני בן 35 ובילדותי לא סבלתי ממחלות ילדים כמו אדמת, חצבת וכדומה. רציתי לדעת אם בגילי אני אמור לעבור את כל החיסונים נגד אותן המחלות, או שכבר אין טעם?
"יש הרבה ילדים שלא חלו במחלות הללו אבל התחסנו נגדן, כי הם היו בקרבת ילדים בגן שחלו. למשל, אם חבר ילדות שלך מהגן נדבק באבעבועות רוח, הוא חטף באופן קשה את המחלה, ואתה נדבקת ממנו אבל סבלת מחום רק ביום אחד או משלפוחית אחת ואף אחד לא הרגיש שחלית ולא קישר זאת למחלה. כך שאת החיסון כבר קיבלת בילדות, אבל אם אתה רוצה אתה יכול להתחסן שוב. באופן עקרוני אני בעד לקבל חיסונים כמה שאפשר. נוסף על כך, אפשר גם לבדוק את הנוגדנים אצלך בדם נגד חלק מהמחלות וכך לדעת אם אתה מחוסן או לא".

 

אני בת 55 ולפני כארבעה חודשים הופיעה אצלי פריחה על כל הגוף. הרופא נתן לי סטרואידים, אבל זה עוזר רק ל־24 שעות או פחות, ואז הפריחה חוזרת, וגם שמעתי שסטרואידים רק מרגיעים אבל לא פותרים את הבעיה. עברתי בדיקות מעבדה וכולן יצאו תקינות, ואחר כך נשלחתי לרופא עור, שאמר שזו אלרגיה כרונית. מה זה אומר?
"יש סיבות רבות להופעת פריחה על העור, ואחת מהן היא אלרגיה שיכולה להיות לכל דבר. יש אנשים שהם אלרגיים לניקל, בעיקר נשים שעונדות תכשיטים שיש בהם ניקל. יש נשים שאלרגיות לקרם הפנים או לסבון הכביסה וכהנה וכהנה. לכן אם מדובר באלרגיה כרונית, את צריכה ללכת לרופא אלרגולוג, שיבצע מספר טסטים כדי לנסות למצוא מה גורם לך לאלרגיה. אל תנסי לעשות ניסיונות לבד, כי רק הטסטים

שעושה הרופא יכולים לאבחן זאת בצורה טובה. נוסף על כך, צריך להביא בחשבון שאולי את נוטלת תרופות מסוימות שחלקן יכולות לגרום לפריחה. יש לפעמים פריחה שנובעת מתרופות, וזה משתנה מאדם לאדם. כמו כן, ייתכן שהפריחה מופיעה על רקע של מתח נפשי או בגלל רגישות למזון מסוים או סיבות אחרות. כלומר, ייתכנו סיבות שונות להופעת פריחה, ולכן צריך לבצע קודם כל בדיקות אצל רופא אלרגולוג, כדי לבדוק כל מיני סוגים של חומרים שעלולים לגרום לאלרגיה, ואם לא נמצא גורם מסוים יש לפנות לרופא עור". 

שיחות אלו אינן המלצה רפואית אישית, ויש תמיד להתייעץ עם רופא המשפחה או רופא מומחה ולהיבדק אצלם.

מתוך תוכניתו של פרופ' רפי קרסו, כל יום שישי ב־20:00 ב־103FM