חג פורים מתקשר למשלוחי מנות, לאוזני המן, לתחפושות וכמובן לליצנים. אלה מבדרים לא רק בחג אלא כל השנה - בקרקסים, במסיבות, בתוכניות טלוויזיה. תמיד בתלבושת מצחיקה מכף רגל (נעליים במידות גדולות מדי) ועד ראש (מעוטר בפאה צבעונית או בכובע מפתיע). אבל יש ליצנים מצחיקים אחרים, שאינם שחקנים. הם מטפלים בחולים, בפצועי גוף ונפש - אלה הליצנים הרפואיים.



תראו אותם לא רק במחלקות הילדים במרכזים הרפואיים השונים, אלא גם במחלקות שבהן מאושפזים חולים מבוגרים. נוכחותם של הליצנים הרפואיים במחלקות מבוגרים עולה כל העת. ניתן לראות אותם יותר ויותר במכוני דיאליזה, כימותרפיה והקרנות של מטופלים מבוגרים, וגם בקרב אוכלוסיות אחרות במסגרות שונות בקהילה, כמו נוער בסיכון או קשישים. ליצנות זו שפה נאיבית שקל להבין.



לימור עמיר ("סימפלימור"), ליצנית רפואית שמכשירה ליצנים רפואיים במסגרת עמותת שמחת הלב, וחברה באיגוד הליצנים הרפואיים, היטיבה לתאר את מהות העבודה: "זהו מקצוע טיפולי, וחשוב להבין כי יש הבדל משמעותי בין שחקנית לבין ליצנית. כליצנית זו אני מול המטופל ואילו כשחקנית אני נכנסת לדמות אחרת. לומדת טקסט ועובדת לפי הוראות הבמאי. לליצן מותר לטעות, מותר ליפול ולעשות שטויות. עלי להיות רגישה אבל לא רגשנית, אסור לי להתפרק. האף האדום והתלבושת מחסנים אותי בפני המקרים הקשים, ועוזרים לי להיות מספיק רגישה ועדיין שמחה ועליזה. במהלך ההכשרה, שאורכה חצי שנה, לומדים להוציא את הליצן שבנו, להיות גמישים, ולהפוך את המטופל למרכז".



בדומה לתחומי טיפול אחרים, התפרסמו מאמרים רבים בנושא זה בספרות המקצועית בעיקר בשנים האחרונות. נמצאו דיווחים על התרומה הגדולה של הליצנים הרפואיים בשיפור הרגשתו של החולה במהלך הפרוצדורות הרפואיות, מה שמסייע לעבודת הצוות הרפואי, כפי שמצא ד"ר אמנון רביב במהלך כתיבת הדוקטורט שלו באוניברסיטת חיפה.



רביב, שמגדיר את עצמו כד"ר היחיד בעולם בתחום, הוא חלק מפרויקט "רופאי חלום" המכשיר ליצנים רפואיים, משלבם במרכזים רפואיים ותומך במחקר. "הצחוק אינו המטרה המרכזית אלא החיבור שהליצן יוצר, ומשם מפליגים להומור ולדמיון", הוא אומר. "ההומור באנשים בריאים הוא מנגנון המשמש לתקשורת ולדיבור, אבל כמו זיקית הוא משנה את ייעודו. במחלות קשות המאיימות על החיים ההומור הופך להיות צו פנימי הישרדותי, שמגייס את כוחות הנפש להתמודד עם המשבר".



"אני לא עובדת ללא ליצנית רפואית", מעידה ד"ר נסיה לנג פרנקו, מנהלת מרכז טנ"א (טיפול בנפגעי אלימות מינית) במרכז הרפואי פוריה. המרכז כולל צוות רב–מקצועי: רופאת נשים, עובדת סוציאלית, מתאמת מחקר, אחיות ומתנדבות. הילדים שמגיעים למרכז עוברים בדיקה רפואית מקיפה. תיעוד הממצאים משמש בהליכים המשפטיים ומכאן חשיבותו. שיתוף פעולה של הילד או הילדה הוא אתגר גדול, במקביל לעבודה עם ההורים, שגם הם במצוקה. קשה להאמין, אבל מרכז טנ"א, עוד שותף ב"רופאי חלום", הוא היחיד בעולם המשלב ליצנות רפואית.



הליצנית הרפואית בטנ"א שושי אופיר ("ד"ר חארטה") יוצרת ברגישות רבה קשר עם הילדים הפגועים, מעודדת אותם, מתפעלת מהם ומבדרת אותם. לא פעם הורים מלווים שמגיעים עם ילדים כבויים לא מאמינים שתוך פחות מ–20 דקות הילדים שלהם מחייכים וצוחקים.



לפעמים הטיפול הוא גם בהורים, אלה שלא תומכים ולפעמים גם מאשימים את ילדיהם באחריות להתעללות. גם כאן שושי הליצנית מצליחה לרכך את ההורים ולשנות את עמדותיהם, בשירים ובמשחקים משותפים עם הילד הפגוע.



שיר כאב



ד"ר אילת רימון, מנהלת היחידה לרפואה דחופה ילדים, ושותפיה מבית החולים דנה בתל אביב ערכו מחקר בקרב ילדים. עולה ממנו כי ליצנים רפואיים תורמים להפחתה של כאב ושל חרדה בהליכים רפואיים מכאיבים. אחת התגובות למצוקה רגשית היא עלייה ברמות של ההורמון קורטיזול בדם. בבדיקות שנעשו בנוכחות ליצן רפואי לא נצפתה עלייה ברמות ההורמון בדם.



“אחת ההתמודדויות הקשות של הרופא היא ההיענות של מטופל לטיפול. בפסיכיאטריה ההיענות לטיפול היא דרמטית", אומר ד"ר אילן וולקוב, רופא במחלקה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי תל אביב. “כסטודנט לרפואה עברתי הכשרה בליצנות רפואית, זכיתי בכלים המשמשים אותי במרפאה גם ללא תחפושת ואף אדום. היכולת להראות לאנשים, אפילו לזמן קצר של שניות בודדות, מציאות אחרת, קומית, מחויכת, שמקילה על הביקור אצל הרופא - מגבירה את האמון. הליצנות לא משנה מציאות אלא מאירה בזרקור זוויות טובות שלה. הליצנות מתחילה בחיוך, בשפת גוף. נדרשת הקשבה ורגישות רבה. אני מזמין כל רופא להיחשף לתחום המיוחד הזה, עבור מטופליו ועבורו".



בדיחה לסיום



באווירת החג נחתום בבדיחה שאולי לא מצחיקה דיאטנים, ובכל זאת. קשיש בן 120 עלה לגן עדן. הוא הופתע עד כמה האנשים נחמדים, האוכל משובח ומזג האוויר מושלם. איזה כיף כאן, חשב לעצמו. ואז הוא לא התאפק וצעק למטה, לאשתו שבעולם הזה: “אם לא היית מקפידה שאוכל דגנים מלאים, ירקות וקטניות - כבר מזמן הייתי מגיע לפה". 





נאוה רוזנפלד ושלומית דיליאון, אבוקדוס - קידום בריאות www.avocados.co.il