אמי בת ה־88 אובחנה לפני כשנתיים כסובלת מדמנציה. מצבה הידרדר באופן קיצוני כאשר לפני כחודש היא נפלה בבית, ומאז היא בקושי מצליחה לזהות אנשים, ההתנהגות שלה השתנתה והיא טוענת שיש דמויות בבית. אני מאוד מתקשה לקבל את המצב שלה. מה דעתך?
“כשיש הורים מבוגרים, לעתים אנו נאלצים לצפות בירידה הקוגניטיבית שלהם ולאחל לעצמנו שלנו זה לא יקרה, אף שזה יכול לקרות. מה שאת מתארת כאן זה כאב גדול ונורא, אבל לא אמך היא הסובלת, כי אם הסביבה הקרובה שלה. את צריכה להגיד לעצמך בכל יום שזהו תהליך טבעי. זאת אמא שלך כרגע, אבל את תזכרי אותה כמו שהיא הייתה בעבר, וכל יום שיש לך אותה זאת מתנה גדולה שיש להודות עליה. מנגד, עם כל הכאב, את צריכה להתחיל תהליך פנימי של היפרדות ממנה ולהבין שהמצב השתנה. היום היא אמא שלא את תלויה בה, אלא היא תלויה בך. בתקופה הקרובה תעניקי לה את כל החום והאהבה שאפשר, תטפלי בה ותדאגי לה. חשוב שתדעי שלמרות ההידרדרות באזורים מסוימים, במוח שלה היא יודעת שאת שם”.
אני בת 59, ובתקופה האחרונה התחלתי להכניס לשגרת היומיום שלי פעילות גופנית. אני מבצעת הליכות ולפני כחודש תוך כדי שהגברתי מעט את קצב ההליכה, החלו אצלי כאבי עזים בשרירי הרגל, בעיקר באזור הירכיים והברכיים. ניסיתי לנוח, אבל בכל פעם שאני מנסה לשוב ולבצע הליכות - הכאב חוזר. מאיפה הוא נובע, ואיך לדעתך אפשר לטפל במצב?
“יכול מאוד להיות שהגוף שלך לא היה רגיל להגברת מינון הצעידה, וזאת תגובה שרירית. לכן מה שצריך לעשות עכשיו הוא תוכנית צעידה – תתחילי לצעוד קילומטר בבוקר וקילומטר בערב במשך כמה ימים, ולאחר מכן תכפילי את המרחק. הכל בהדרגה כמובן. לפני שמתחילים חשוב לבדוק שיש נעליים טובות ונוחות. תבדקי שאת צועדת על משטח שאינו נוקשה מדי ונחשב חלק. אני ממליץ שתלכי על חול ים בחלק הקרוב יותר למים או על מסלול הליכה מסודר. אני מציע שתנסי לקחת גם תוסף תזונה של מגנזיום. גשי לרופאת המשפחה ותבקשי בדיקות כלליות והפניה לנוירולוג כדי שיבדוק את הרפלקסים שלך. במקביל לטיפול הרפואי, את יכולה לשקול גם טיפול בדיקור סיני, אוסטיאופתיה, רפלקסולוגיה ולעתים גם טיפולים נטורופתיים יכולים לסייע”.
אני בת 67, שומרת על אורח חיים בריא ומקפידה על תזונה נכונה. לפני כמה שבועות אובחנתי כחולת דלקת פרקים בשם גאוט, ואיני יודעת כיצד להתמודד עם הבשורה. האם מחלה זאת קשורה לתפקוד הכליות שלי?
“גאוט הוא מצב גנטי הנגרם כתוצאה מהפרעה בפירוק ובהפרשה של חומצת שתן הנקראת גם חומצה אורית. משקעים של אותה חומצה שוקעים בפרקים, נראים ממש כמו קריסטלים וגורמים לדלקת בפרקים. הפרק האופייני שבו החומצה האורית שוקעת הוא הפרק הראשון של הבוהן ברגל. הכאבים במחלה הזאת הם עזים ומושפעים מכל תזוזה או מגע. ברנטגן ממש ניתן לראות תצלום אופייני למחלה שבו בולט מאוד כיצד הקריסטלים מנקבים את המפרק.
מחלת הגאוט נקראת גם ‘מחלת המלכים’ משום שלאורך ההיסטוריה רק במשפחות המלוכה הייתה אותה בעיה גנטית שבה אנשים לא הפרישו חומצה אורית וצרכו מזון איכותי מאוד שלא היה זמין לרוב העם. הטיפול הראשוני הטוב ביותר לגאוט הוא דיאטה. על קצה המזלג אני ממליץ לך לשנות תזונה ולא לאכול בשר, איברים פנימיים, שוקולד, ברוקולי וגרגירי חומוס. בנוסף, אני ממליץ לך לא לצרוך משקאות אלכוהוליים ובפרט יין אדום. מעבר לזה, אני מציע לך לבדוק באינטרנט ולמצוא תפריט המותאם לחולי גאוט שידגיש לך בדיוק מה כן לאכול. מלבד השינוי בתזונה, יש ליטול כדור בשם קולכיצין המפחית את התקף מחלת הגאוט. מתחילים בכמות של כשלושה כדורים ביום, ובהדרגה מוסיפים כדורים עד שהכאב והנפיחות יורדים. בשלב מסוים הדלקת יורדת, ואז אפשר לעבור ליטול תרופה הנקראת אלוריל או כל תרופה אחרת המכילה אלופורינול. חומר זה מצליח לעשות את מה שהגוף לא מצליח באופן טבעי וגורם לכך שהחומצה האורית תופרש בשתן. כדור זה לוקחים בין פעם אחת לשלוש פעמים ביום לפי הוראת הרופא המטפל ולפי רמת החומצה האורית, שאותה את צריכה לבדוק ולדאוג לשמור שתישאר בסביבות רמה 5 ולא יותר מזה. לפעמים יכול להיות קשר בין תפקוד הכליות שלך לגאוט כי החומצה האורית מופרשת דרך הכליות, אבל זה לא אופייני כי בכל זאת מדובר במחלה גנטית. בכל מקרה, חשוב שתפני לרופא המטפל שלך. הוא ימליץ על המשך טיפול מתאים”.
שיחות אלו אינן מהוות המלצה רפואית אישית. תמיד יש להתייעץ ולהיבדק על ידי רופא המשפחה או רופא מומחה
מתוך תוכניתו של פרופ' רפי קרסו, בכל יום שישי ב־13:00 ב־103FM
עריכת תוכן 103FM: עדן בן ארי