1. בני בן ה־13 הוא ילד טוב וחכם, תלמיד מצטיין וספורטאי. מצאתי אצלו גפרורים ומצית בתיק אך הוא טוען שאיננו מעשן. אינני יודעת האם להאמין לו. כיצד עלי להתמודד עם הסוגיה?

“בגיל ההתבגרות יש להורים תחושה של אובדן שליטה. לנער כבר יש כסף משלו, הוא יותר שעות מחוץ לבית וייתכן והוא לא משתף אותנו בכל. החשד שלך מוצדק, גפרורים ומצתים משמשים לעישון ובעירה. ייתכן שיש לבנך חבר מעשן והוא מספק לו את האש. בחבורה של בנים תמיד יש את האחד שאוהב לשרוף דברים. אני חושבת שעלייך לתקשר עם בנך. הוא ילד מצטיין, ילד טוב וספורטאי. אני הייתי מספרת לו שמצאתי גפרורים ומצת וכי אני חוששת לשלומו".

"תאמרי לו: ‘אש בגילך היא מסמלת לי שריפת חפצים ועישון. אינני רוצה לעשות לך שיחה על סיגריות או שריפת חפצים, אני רק מבקשת שתישמר’. ילדים חושבים שעשו אותנו באצבע, הם משקרים לנו בגלל החברים או בגלל המון סיבות אחרות. עלייך להקפיד על התקשורת עם הילד, הוא צריך לדעת שבמצב כזה חשוב לך להיות בפיקוח, שאכפת לך ואת רוצה להעביר לו מסר. כשאומרים לילד שאלכוהול מסוכן הוא מתקשה להכיל ולהבין. יש לשבת ולהסביר לו, הראי לו תמונות בגוגל בנושא ותאמרי לו: ‘אם אתה הולך להיכנס למיטה חולה, לפחות תדע כיצד היא נראית’. עלייך להקפיד לא לקלקל את היחסים עם הילד ולהסביר שאת מודאגת. הקפידי לשמור עמו על יחסים פתוחים וגם אם הוא חושב שאת תתאכזבי ממנו אמרי לו שהוא יכול להרגיש בטוח לספר לך הכל. לא הייתי עוקבת אחרי הילד ושוברת את האמון שיש לך עמו. מכיוון שהוא בן 13 בלבד, הייתי מוסיפה ואומרת לילד: ‘אני ממשיכה להיות עם היד על הדופק ורוצה לדעת מה קורה. אני רוצה להיות בטוחה שאתה לא מסריח ממדורות וסיגריות, אני רוצה לדעת שאתה לא מפתח תלות מיותרת ועושה דברים שיכולים לגרום לך לנזק’. המשיכי לעקוב אחר המצב ולא אחר הילד”.

2. בני בן ה־3 אובחן ונמצא על הספקטרום האוטיסטי. האם להעבירו לגן תקשורתי או להשאירו בגן רגיל עם מטפלת?

“ישנם יתרונות גדולים ושונים לשני הדברים. ישנם ילדים שהיו שנה בגן תקשורת ואחרי שנה חזרו לגן הרגיל. החשש הגדול בגן תקשורת הוא שילדים עם מצב התפתחותי קשה יותר משל בנך, עלולים למשוך אותו כלפי מטה בעוד שבגן רגיל אולי יצליחו לשלב את הילד ולמשוך אותו כלפי מעלה. אני ממליצה לך ללכת לנסות גן תקשורת. אם הילד שלך נמצא בתפקוד גבוה אז מי שייתן לו את הטיפול הטוב ביותר הם אנשי מקצוע בנושא ולא די בגננת רגילה וסייעת. לדעתי הכניסו אותו לגן תקשורת ותנו לו את מירב הטיפול המקצועי. יש להבין שאם ההחלטה היא החלטה גרועה עבורכם, ניתן לשנות אותה, אפילו אחרי חצי שנה. בנך צריך אנשי מקצוע שיעזרו לו להתקדם בטיפול צמוד. בכל שנה תוכלו לשבת מחדש ולקבל החלטה משותפת על עתיד הילד”.

3. היחסים עם בן הזוג שלי מתוחים ואיננו מסכימים על דרכי החינוך של הילדים. הוא אף מבצע מניפולציות רגשיות על הילדים. אין לנו שותפות בגידול הילדים ואני בעיקר נמצאת עמם. בני בן השלוש נקלע למריבות הללו. אינני יודעת כיצד להסביר את הסיטואציה לילד, מה עליי לעשות?

“נסי להגיע עם האבא להדרכת הורים. האבא כנראה יגיד שאינו צריך הדרכת הורים ולכן תאמרי לו: ‘אני צריכה הדרכה, אין לי ספק, אני רוצה שתבוא ותקשיב שאם אני עושה טעות ולא מדייקת תביע את דעתך ותעזור לי. אינך צריך להשתתף, רק להקשיב’. יש חשיבות מאד גדולה לזוג שמגיע יחד להדרכת הורים. בהדרכה עצמה יתבצע השינוי. אפילו אם רק ידברו איתך אבל יכוונו אליו את הדברים הוא יבין ותיווצר אצלו הסתכלות אחרת על החינוך של הילדים".

"מלבד זאת, עלייך להבין כי זהו האבא של הילדים הללו. הילדים לאט לאט יזהו ויכירו את ההתנהגות של האבא שלהם, ידעו כיצד להתחמק ממנו, מתי לענות לו וכיצד להתמודד עמו. כמובן שהתהליך יהיה מלווה בצער ותסכול כי הם ילדים קטנים והם אינם מבינים את הסיטואציה אך תפקידך הוא להיות רשת הביטחון של ילדייך. כשאת רואה את בעלך עושה מניפולציה רגשית על הילדים, את יכולה לחבק את הילדים ולומר להם ‘זה אבא וככה הוא מתנהג. אתם צרכים לזכור מה אבא לא אוהב ולהכיר את אבא כדי לדעת כיצד להתמודד איתו’. מדובר בהורה שמתנהג בצורה שלא מוצאת חן בעיני בת הזוג שלו, את לא הולכת לשנות את גורל ילדיך, הם ילמדו להתמודד איתו בהדרכתך. יכול להיות שהם עלולים להתרחק מהאבא אבל זה תלוי בו. אל תאמרי לילדים שאבא רע, הוא האבא של הילדים. גם ילדים מוכים שמוציאים אותם מהבית רוצים בסוף לחזור הביתה לאמא ואבא. כשאת רואה את הילדים עצובים תאמרי להם: ‘אני יודעת שאתם עצובים, מה שאבא אמר באמת לא נעים, לאט לאט אתם תלמדו כיצד להתנהג עם אבא’. תפקידך כאמא הוא להיות התיקון של הילד”.

מתוך תוכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב-10:00 ב-103FM. 


 עריכה מטעם 103FM: איתמר זיגלמן