לידה שמתעכבת במשך שעות, נשים שמתמודדות לבד בחרדה גדולה ללא מענה, חתכים מיותרים, קרעים ולידות מכשירניות שנגרמות בשל עיכובים, עלייה במפלס ההיסטריה, חוויות שנצרבות כטראומה והנורא מכל – פגיעה בעובר עד כדי מוות; אלה רק חלק מעדויותיהן של נשים המספרות על המתרחש מדי יום בחדרי לידה ברחבי הארץ.



תקינת המיילדות בישראל עומדת כיום על מיילדת אחת לשלוש יולדות. ברחבי העולם, לצורך השוואה, התקינה המינימלית היא מיילדת לכל שתי יולדות, אולם ברוב המדינות המפותחות כמו בארצות הברית, אנגליה, צרפת, פינלנד, שוודיה ועוד, התקן מחייב מיילדת אחת לכל יולדת.



בימים אלה יוצאות המיילדות בישראל למאבק לשינוי התקן, ולצדן גם הנשים היולדות. במסגרת המאבק חתמו 1,300 מיילדות ואנשי צוות רפואיים נוספים על עצומה שתוגש לראש הממשלה, שר האוצר ושר הבריאות במטרה להביא לשינוי התקינה. השאיפה שלהן היא להגיע למצב של מיילדת לכל יולדת, או לפחות לכל שתיים. לדבריהן, הנוסחה חייבת להשתנות, כי הקטסטרופה הבאה כבר מעבר לפינה.



התקינה בישראל מחייבת מיילדת לכל שלוש יולדות. באירופה התקן הוא 1 ל-1. צילום אילוסטרציה: אינג אימג'התקינה בישראל מחייבת מיילדת לכל שלוש יולדות. באירופה התקן הוא 1 ל-1. צילום אילוסטרציה: אינג אימג'



נעה פורד מקיבוץ עין צורים עוכבה, לדבריה, שעות ארוכות בחדר לידה שלא לצורך, וחוותה לידה קשה שהותירה בה צלקת טראומטית. “המיילדות שפגשתי היו מדהימות ותומכות מאוד, אבל רוב הזמן הייתי לבד כי הן היו עסוקות במקרים קשים ומסוכנים שהתרחשו בו זמנית", היא מספרת. “הגעתי מאוד מוכנה עם תוכנית לידה ויודעת בדיוק מה אני רוצה. השעה הייתה תשע בבוקר ומאחר שלא התפתחו צירים, הוחלט על זירוז באמצעות הזרקת פיטוצין לווריד. כבר אז אמרה לי המיילדת הראשונה שפגשתי שהם לא ערוכים לאפס הפרדה, מצב שבו לא אופרד מהתינוק לאורך האשפוז, וזה בשל מחסור במיילדות ובכוח אדם מתאים. לאחר שש שעות המשמרת התחלפה, ופגשתי את המיילדת השנייה. היא הייתה מקסימה גם כן, עודדה אותי לזוז ולקפוץ על כדור, אבל אמרה שיש לה עוד שלושה חדרים שהיא אחראית עליהם ושהיא חייבת לתת שם מענה דחוף יותר כי יש שם לידה מסובכת".



פורד המשיכה לחכות עוד כמה שעות, שבמהלכן הרגישה שהמוניטור לא מחובר. “כשקיבלו אותי נאמר לי שזה קריטי ביותר שהמוניטור יפעל כל הזמן", היא מספרת. “מיד קראתי למיילדת, אבל לא היה מענה במשך שעה שלמה. בשלב הזה כבר נכנסתי לחרדות. הרגשתי שאף אחד לא מתייחס אלי, ושהלידה תקועה ולא קורה כלום".



רק בשש בערב נכנסה המיילדת השלישית לחדרה של פורד. “עד אז בדקו אותי פעמיים בלבד והרגשתי שמשהו לא תקין", היא מוסיפה. “כשהמיילדת הרביעית נכנסה, היא שמה לב שהצינורית מקופלת וחומר הזירוז בכלל לא מוזרק. מהרגע שסידרו את זה, בתוך חצי שעה התפתחה לידה. שכבתי שם במשך שעות מיותרות והייתי כבר היסטרית. אני יודעת שזו לא אשמתן. במקביל אלי ילדו 24 נשים, והיו שם לידות בסכנת חיים. אין לי טענה בכלל למיילדות. הן היו מקסימות ואדיבות ומקצועיות, וכולן התנצלו שיש עומס גדול. אבל הסיטואציה הייתה מאוד מלחיצה, ואת הסבל שלי במשך שעות ניתן היה לחסוך. זו הייתה חוויה טראומטית מאוד עבורי".



תלונות כאלה ואחרות מגיעות מדי יום ל"קו ליולדת" של עמותת “נשים קוראות ללדת", שמטרתה לדאוג לשיפור תנאי הלידה בישראל, והיא פועלת בשיתוף פעולה עם ארגון המיילדות בארץ.



“נשים מתלוננות על פגיעות, על עיכובים, התערבויות מיותרות, על הליכים מכשירניים הגורמים לחוויה קשה ועוד", מספרת סיון לינהרט, חברת ועד בעמותה. “יש נשים שמבקשות אפידורל, אבל הן לבד בחדר וזה מאוחר. עושים חתכי חיץ מהירים, נותנים זירוזים במגמה לפנות את החדרים, לוחצים על הבטן לזירוז הלידה - פעולה מסוכנת ולא חוקית - ועוד. במקרה אחד נשארה יולדת לבד עם צירי לחץ, מה שהוביל ללידת ואקום הכרוכה בחתכים, בקרעים ובפגיעות אפשריות בראש התינוק, וכמובן בהחלמה קשה ליולדת".



סיכון מתמיד


מדי שלוש דקות נולד תינוק בישראל. בשנת 2016 עמד מספר הלידות על כ־185 אלף, ובכל שנה הוא עולה. “תקינת המיילדות" הוגדרה בשנת 1985 ונעשו בה שינויים קלים בלבד לאורך השנים, אולם חישוב הנוסחה לא השתנה. “בגלל חישוב נוסחת התקינה בישראל יש מחסור גדול בכוח אדם מיילד", אומרת איריס רז, יו"ר ארגון המיילדות בישראל. “תקינת המיילדות מחושבת על ידי מספר הלידות בשנה, שאותו מחלקים במקדם 161. למה דווקא 161? איש אינו יודע. זהו מקדם שקבעה הוועדה ב־1984, והוא אינו תואם יותר את תמהיל העבודה של שנות האלפיים. בנוסף, אין קורלציה בין העלייה במספר הלידות לבין מתן תקנים נוספים מהאוצר".



"יש נטישה של המקצוע". איריס רז. צילום פרטי"יש נטישה של המקצוע". איריס רז. צילום פרטי



על פי ההנחיות, על מנת שמשרד האוצר יגדיל את מספר התקנים, על חדר הלידה להראות עלייה של 10% במספר הלידות לאורך שלוש שנים. לטענת רז, שיטת חישב זו אינה תואמת את המציאות בפועל. “אם בשנה מסוימת היו 16 אלף לידות ובשנה שלאחר מכן 17 אלף, לכאורה מגיעים לנו עוד תקנים", היא אומרת. "אבל זה לא קורה מהיום למחר, אלא עלינו להמתין שלוש שנים ורק לאחר שנוכיח עלייה של 10%, נוכל לקבל תקנים חדשים. ואם לא הגענו לעלייה של 10%, אנחנו נאלצות להמתין עוד שלוש שנים עד לחישוב הבא. המשמעות היא עבודה תוך סיכון מתמיד. כל הזמן קיים חשש מקטסטרופה. המיילדות מתוסכלות, נשחקות מהר, יש נטישה של המקצוע. כשאת נתונה במצב מתמיד של סטרס, את נותנת פחות מעצמך למערכת באופן טבעי. זה לא החזון שחלמנו עליו כשלמדנו את המקצוע".



רז טוענת כי אף שחלה התפתחות בתחום הלידה בישראל, הדבר לא בא לידי ביטוי בתקינה. “חדרי הלידה גדלו, מספר הלידות עולה בכל שנה, בתי חולים פותחים מרכזי לידה חדשים ומגדילים את המרחב כדי לתת מענה ליולדות, אבל התקינה לא השתנתה", היא אומרת. “החל משבוע 37, אישה שלא חשה בטוב פונה אלינו למיון, ושם היא פוגשת את המיילדות, וזה חוץ מהפעילות בחדר הלידה עצמו".



“אני מרגישה שאני חוטאת למקצוע, וזה מתסכל", מעידה המיילדת קארין לי עובדיה, אחראית חדר יולדות בבית החולים אסף הרופא ומי שיזמה את העצומה לשינוי התקינה. “יש לך אחריות על שלוש יולדות, כולן זקוקות לך בו־זמנית, את לא אוכלת ולא שותה ואפילו אין לך זמן לפיפי, ועדיין את לא מצליחה להיות שם עבורן ולתת לכל אחת את התמיכה הצמודה ותשומת הלב שלה היא זקוקה. שלא לדבר על עיכובים הנגרמים בטיפול עצמו, כי את בדיוק עסוקה עם יולדת אחרת. זה מתיש. יום אחר יום יש לי אחריות, ודברים עלולים להתגלגל בתוך דקות למצב מסוכן חלילה".



“אני רוצה לדעת בכל זמן נתון מה קורה עם היולדת שלי ולהעניק לה את הטיפול הראוי. היא הרי באחריותי", אומרת גם גומר בן משה, אחות אחראית בחדר לידה ברמב"ם. “יש כיום יותר נשים שמגיעות עם סיכון גבוה, וזה דורש הרבה יותר הקפדה ותשומת לב. גם ההנחיות השתנו ודורשות מאיתנו יותר מעקב וטיפול".



"מרגישה שאני חוטאת למקצוע". המיילדת קארין לי יוסף. צילום פרטי"מרגישה שאני חוטאת למקצוע". המיילדת קארין לי יוסף. צילום פרטי



לדברי ד’, מיילדת לשעבר מאזור המרכז שביקשה להישאר בעילום שם, הגרוע מכל כבר קרה: לטענתה, בשנת 2015 נפטר עובר באחד מבתי החולים בארץ בשל עיכוב באבחנה ובטיפול. לפי ד', הלידה התפתחה למצב חירום, והעובר היה במצוקה, אולם המיילדות ואנשי הצוות לא הבחינו באיתות כי באותו הזמן היו עסוקים בלידת ואקום מסוכנת שהתרחשה בחדר סמוך. לאחר המקרה, היא מספרת, הוקמה ועדת בדיקה של משרד הבריאות שקבעה כי המצב בחדרי הלידה אינו תואם את הצרכים ויש לתגבר את כוח האדם.



ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מכיוון שלא נמסרו פרטים מזהים לא נוכל להתייחס למקרה הספציפי".



“אנחנו קורסות"


המיילדות בישראל עוברות מסלול הכשרה בן שש שנים, הכולל ארבע שנים של לימודי אחות מוסמכת והשלמת תואר ראשון, עבודה של שנה כאחות, קורס הכשרה כמיילדות, מבחן הסמכה וקבלת רישיון ממשלתי לעיסוק במקצוע.



70% מהתלונות על רשלנות רפואית הן בתחום המיילדות והלידה. לא מעט נשים כיום קוראות מחקרים ולומדות ברשת איך להכין תוכנית לידה, דורשות “אפס הפרדה" מהתינוק, גישות טבעיות ותמיכות שונות ומבקשות לחוות את הלידה כאירוע משמעותי וחיובי. כל זה כמעט בלתי אפשרי במציאות הנוכחית בחדרי לידה. מתוך הוואקום הזה נולדה גם הדרישה הגוברת לדולות בחדר לידה. המיילדות מרגישות שזה תפקידן, וזה מה שהיו רוצות להעניק בעצמן לנשים.



“פעם המדידות לאישה עם סוכרת הריונית, למשל, היו במהלך הלידה ולאחריה", אומרת בן משה. “כיום הפרוטוקול קובע לקחת מדידה בכל שעה, ולפי זה לאזן אינסולין באינפוזיה. במקביל, יולדות צריכות לקבל משככי כאבים, ליווי למקלחת, ביצוע תנועתיות, הדרכה על ההתקדמות ובדיקה מתמדת, חיבור ומעקב אחר המוניטור, טיפולים תרופתיים, מצבי זירוז וכיוצא בזה. עכשיו תארו לעצמכם שיש לידת פג או תאומים בחדר הסמוך, וכבר אני במצב בלתי הגיוני".



“בשורה התחתונה, התקינה לא תקינה ואף אחד לא מרים את הכפפה", אומרת עובדיה. “באנו למקצוע מתוך אהבה ורצון לתת, וזו זכות גדולה להיות עם נשים ברגעי הלידה. אבל דרך העבודה שלנו היא מטורפת וגובלת בסיכון. חשוב לנו שיבינו את המצוקה שלנו ואת העובדה שאנו רוצות להעניק את הטוב ביותר ליולדת ועושות מאמצים עילאיים יום־יום בחדרי הלידה. אבל לצערי אנחנו לא תמיד מצליחות. אנחנו קורסות. התחושה היא שיש צונאמי שרודף אחרייך ואת מוצאת עצמך רצה ורצה רק מהפחד שהעומס הזה, הצונאמי הזה, יסחוף איתו את הכל". 



תגובות

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "תקינת מיילדות בחדרי הלידה אכן דורשת בדיקה מחדש של הקריטריונים להקצאת תקנים ועדכון התקינה בהתאם. כיום קיים מנגנון עדכון באמצעות ועדת מעקב של האוצר העוסקת אף היא בבחינת הקריטריונים להקצאה. נושא זה נמצא על סדר היום של כל הגורמים העוסקים בכך. במקביל, מינהל הסיעוד הגדיל השנה ב־60% את מסגרות ההכשרה למיילדות כחלק מההיערכות למתן מענה אם וכאשר תינתן תוספת תקנים למיילדות". 

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הקצאת תקני אחיות מתבצעת בהתאם להסכמי עבודה מול הסתדרות האחיות ונעשית בתיאום איתן. יחד עם זאת, משרדי הבריאות והאוצר מתעדפים בסדר עדיפות גבוה את מתן השירות ליילוד במערכת הבריאות. לראיה, בשנים 2017־2019 יינתנו 40 תקני אחיות למיילדות מעבר לחובה ההסכמית, וזאת בתיאום עם הסתדרות האחיות. תוספת זו מצטרפת לתוספות אחרות, כגון בניית מבני יולדות וחדרי לידה חדשים ברחבי הארץ, תוספת של יותר מ־150 אחיות לטיפול נמרץ בפגיות בארבע השנים הקרובות ועוד".