"משקאות האנרגיה אינם מתאימים לילדים", פסק השף הבריטי הידוע ג'יימי אוליבר ופתח במסע פרסום על מנת להפיץ את המסר ולשנות הרגל פסול נוסף בתזונת ילדים. באותו שבוע כמעט כל העיתונים בבריטניה התייחסו לקמפיין של אוליבר ונתנו במה למשנתו. אוליבר הוא שף בעל מסעדות, שמככב בתוכניות וסדרות טלוויזיה (הראשונה שבהן שהקנתה לו פרסום רב הייתה “השף העירום" ב־BBC ב־1999) וכתב 25 ספרים. 


נקודת המפנה בקריירה שלו הייתה ב־2005, כשיצא ביוזמתו למסע לשיפור התזונה בחדרי האוכל ובמסעדות בבתי הספר בבריטניה. בזכותו השתפר התפריט והפך לאיכותי יותר, עם מזונות בריאים וללא מזון מהיר ומזיק. בהמשך נתמך פרויקט זה על ידי ממשלת בריטניה. עבודות ופרויקטים שלו התרחבו גם לאוסטרליה, תוך שילוב תרומה לקהילה על ידי הכשרת נוער משכבות חלשות לעבודה במטבחים מוסדיים. הודות לפעילותו הנמרצת ורבת ההשפעה בקידום תזונה הוא זכה בפרסים ובהכרה בינלאומית. לא מפתיע, אם כן, שכאשר אוליבר מכריז על קמפיין, הוא זוכה לחשיפה גדולה.
במסגרת הקמפיין טוען אוליבר כי "בני נוער משוכנעים לעתים קרובות שיש לצרוך משקאות אנרגיה בגלל מסרים שיווקיים הטוענים כי המוצר נותן אנרגיה ומשפר ביצועים ספורטיביים או מנטליים. למרבה הצער, ההפך הוא הנכון - משקאות אנרגיה מובילים להישגים לימודיים נמוכים. העידו על כך מורים, הורים וגם ילדים".

ג'יימי אוליבר. צלם : Getty imagesג'יימי אוליבר. צלם : Getty images
 

מהם משקאות אנרגיה? יחידות המדידה של אנרגיה הן קלוריות, ובמשקאות אלה מקור הקלוריות הוא בעיקר בתכולת סוכר גבוהה - בדומה למשקאות קלים אחרים ואף יותר. משקאות האנרגיה משווקים כמשקאות המספקים לא רק אנרגיה אלא הם גם ממריצים, וככאלה מגבירים את הערנות ומסייעים לביצועים פיזיים. הרכיבים הממריצים הם קפאין וגם טאורין (חומצת אמינו מקבוצת החלבונים). נוסף לכך, הם מכילים ויטמינים מקבוצה B כמו ניאצין (B3), חומרי טעם וריח ועוד.
הקפאין, שהוא אחד המרכיבים המרכזיים במשקאות האנרגיה, נחקר רבות בעיקר בהקשר של צריכת קפה. אבל היתרונות הבריאותיים של הקפה מיוחסים לרוב לנוגדי החמצון שבו, ואילו את החסרונות מייחסים דווקא לקפאין.
מחקרים מצביעים על יתרונות בריאותיים בצריכה מתונה של קפה (כשלוש כוסות ביום). עם זאת, צריכה של קפאין עלולה להוות גם חיסרון במקרים מסוימים. יש להגביל אוכלוסיות מסוימות בצריכת קפאין: כאלה הסובלות מלחץ דם גבוה ומאסתמה (ונוטלות תרופות המכילות אמינופילין), רגישות לקפאין, ונשים הרות וילדים בגלל משקל גופם הנמוך (יחסית).
הקפאין ידוע כחומר מעורר, המגביר את הריכוז בפרט כשעייפים. הוא נספג במהירות, בדרך כלל בתוך 30 דקות, והשפעתו נמשכת בין שעתיים לחמש שעות. ההשפעה שלו משתנה מאדם לאדם. ארגוני בריאות בעולם ממליצים לרוב על שתייה מתונה, כ־300 מ"ג קפאין ביום. בכוס קפה שחור יש 200־150 מ"ג קפאין, בכוס קפה נמס 100־50 מ"ג, ובפחית משקה אנרגיה כ־80 מ"ג. 
צריכה קבועה של קפאין ממכרת ומובילה לירידה בהשפעה שלו. לכן ילדים ונוער, שאינם מורגלים בשתייה של קפה ומשקל גופם נמוך יחסית למבוגרים, עלולים לסבול במהירות רבה יותר מהשפעות של קפאין בכמות גבוהה, כמו כאבי ראש וסחרחורות, חרדה וחוסר מנוחה, תנודות בלחץ הדם, הפרעות במערכת העיכול (שלשולים) ועוד.
למרות ההסתייגות של שימוש בקפאין בקרב צעירים, משקאות אנרגיה פופולריים בקרב קהל זה. הם צורכים אותם לעתים בשילוב אלכוהול. בעוד הקפאין מעורר וממריץ, האלכוהול מדכא ומאט את תגובות מערכת העצבים. שתיית משקאות אנרגיה מובילה להגברת השתייה של אלכוהול, שכן השפעתו מורגשת פחות. התוצאה, בין היתר: עלייה בסיכוי לאלימות פיזית ומינית.
רכיב נוסף במשקאות האנרגיה הוא הטאורין, חומצת אמינו שמקורה בעיקר בחלבון מן החי: ביצים, חלב ומוצריו, בשר ודגים, ומעט במזון מן הצומח. היא משתתפת בתהליכים שונים במערכת העצבים. בדומה לקפאין, אף היא בעלת השפעה מעוררת ובנוסף תורמת להיספגות מהירה יותר של קפאין.
ניאצין, השייך לוויטמינים מקבוצה B, נמצא בשיעור גבוה מאוד במשקאות אנרגיה בהשוואה למקורות של הוויטמין מהאוכל. צריכה בכמות גבוהה (במקרה של ילדים, לעתים אפילו לאחר שתייה של פחית אחת) עלולה להביא לתופעות לא רצויות בעור כמו אודם או גירוד.
חשוב להדגיש גם את תכולת הסוכר הגבוהה במשקאות האנרגיה לסוגיהם, בדומה למשקאות קלים אחרים. הנזקים בצריכה של סוכר ידועים וכך גם הקשר הישיר להשמנה, לסוכרת ולמחלות נוספות, שהיקפן הולך ומתעצם.
פחות ככל האפשר
קידום מכירות אגרסיבי של משקאות האנרגיה, המצטרף לזמינות בסופרמרקטים, בחנויות הנוחות, בברים ובאירועים (שבהם משתתפים גם ילדים), מעלה את הסיכויים לקנות אותם ולצרוך אותם בתכיפות. בשל הפופולריות של משקאות האנרגיה פרסם בסוף שנת 2014 ארגון הבריאות העולמי כי צריכה מוגברת של משקאות אלה עלולה להוות סכנה לבריאות הציבור, במיוחד בקרב צעירים.
משרד הבריאות בישראל נדרש אף הוא לנושא ונקט בשנים האחרונות מספר פעולות, ביניהן הנחיות סימון של מוצרי מזון ומשקאות המכילים קפאין מכל מקור בכמות של יותר מ־150 מ"ג לליטר: “כמות קפאין גבוהה", ורישום אזהרות והגבלות: “לא מומלץ לנשים בהריון ולילדים עד גיל 12".
ומה דעתנו? די ברור, לא? המשקה שייך לקטגוריית ה"קלוריות הריקות", כלומר מזונות ומשקאות שאינם תורמים רכיבים חיוניים לגוף, ואף להפך. יש להמעיט בשילובם בתפריט עד כמה שאפשר