בדרך כלל אנו נוטים לראות אנשים שלא מפסיקים לדבר על עצמם כנרקיסיסטים וכמי שאכפת להם רק מעצמם. אבל בעוד בחלק מהמקרים זה נכון, זה גם עלול להעיד על משהו הרבה יותר חמור מזה. למעשה, על פי מחקר חדש אנשים שנוטים לדבר על עצמם יותר מהממוצע ככל הנראה נמצאים במצוקה נפשית כלשהי וזקוקים לעזרה.

כדי להבין מה נחשב לדיבור עצמי מופרז החוקרים, מאוניברסיטת אריזונה, בדקו כמה פעמים בממוצע אנשים משתמשים במילים "אני" ו"לי". במקביל הם בחנו את מידת הרגשות השליליים של המשתתפים. הם מצאו שבממוצע אנשים משתמשים ב-16,000 מילים ביום, כשמתוכן 1,400 פעמים הם משתמשים במילים "אני" ו"לי". לעומתם, אנשים שסובלים ממצוקה ישתמשו במילה הזו כ- 2000 פעמים ביום. הממצא הזה, שהתבסס על תשובותיהם של 4,700 משתתפים מגרמניה וארה"ב, ממחיש לטענת החוקרים שיש קשר חזק בין דיבור עצמי לבין רגשות שליליים. כלומר אנשים שעלולים לחוש נסערים, מדוכאים וחרדים במהירות רבה יותר ובמידה רבה יותר מהרוב.

לצד זאת, החוקרת המובילה במחקר אליסון טקמן, הבהירה כי הסתמכות על כמות הדיבור העצמי בלבד אינה מספיקה כדי להעיד על מצוקה, וצריך לבדוק גורמים נוספים. "זה יותר עוזר לנבא נטיות, לא רק לדיכאון אלא לרגשות שליליים באופן רחב יותר", הסבירה טקמן. כמו כן היא הוסיפה שהקורלציה הזו יכולה להיות גם תלויה בהקשר בו אנשים מדברים על עצמם: "אצל אנשים שמדברים בקונטקסט אישי - משהו שרלוונטי להם, למשל כמו פרידה - אנו רואים את הקשר בין דיבור עצמי ורגשות שליליים עולה. אבל אצל אנשים שמדברים בהקשר שהוא לא אישי, כמו תיאור תמונה, לא ראינו שום קשר כזה".
 

מכירים אנשים שמדברים על עצמם המון? כדאי לבדוק אולי הם זקוקים לעזרה. צילום: אינגאימגמכירים אנשים שמדברים על עצמם המון? כדאי לבדוק אולי הם זקוקים לעזרה. צילום: אינגאימג

 
בניגוד לזאת, במחקר, שפורסם ב-the Journal of Personality and Social Psychology, לא נמצא קשר בין רגשות שליליים לשימוש במילה "שלי".
לטענת החוקרים יכול להיות שזה בגלל שאנשים משתמשים במילה זו בדרך כלל כשהם מדברים על אנשים אחרים או על חפצים, וכך מוציאים עצמם מהקונטקסט המילולי.
 
באשר להקשר של המילים "אני" ו"לי", לדעתם הן נקשרות יותר למצוקות כי הן משקפות את מה שמתרחש במחשבות של אותם אנשים. מי שמשתמשים במילים אלו מרוכזים בחוויות שליליות מהעבר, ומצב זה של ריכוז עצמי לא נשאר רק במחשבות אלא גם יוצא החוצה ומשתלט על השפה שלנו. יש בזה היגיון והרי אנו לא יכולים לחלוטין להסתיר באמצעות מילים את מה שמעסיק אותנו.