את המונח "דיכאון חורף" כולנו מכירים. הוא מתחיל כשהקרירות של הסתיו מפנה את מקומה לטובת הקור והגשם. או אז הדכדוך הופך לעצבות, מצב הרוח העגום משתלט ואיתו הרצון להשתבלל בבית. באותה מהירות שדיכאון החורף מגיע, ככה הוא עובר: ברגע שבו הפריחה נראית על העצים ומסמנת את בואו של האביב, הלוקים בדיכאון החורף יוצאים החוצה מאוששים ומעודדים, עד השנה הבאה. אך החורף הוא לא העונה היחידה שבה מתגלים תסמינים של דיכאון.

"כבר בחודש יוני מתחילה אצלי תחושה של עצבנות", אומרת מ', תושבת גבעתיים בשנות ה־40 לחייה. "ככל שהימים חולפים והטמפרטורות עולות, אני מרגישה את יותר ויותר חסרת מנוחה. אני ממש מרגישה צורך לברוח מהשמש. יש לי תחושה שהיא מאיימת עלי, שורפת את העור שלי ומהווה סכנה. וכך, בעוד שהחברים שלי מבלים בים ומעלים תמונות לאינסטגרם עם חיוך מאוזן לאוזן, אני מסתגרת בבית עם המזגן ומתפללת שהסיוט הזה ייגמר".

מ' לא לבד; דיכאון קיץ הוא תופעה שמאפיינת כחצי אחוז מהאוכלוסייה, אשר עבורה חום יולי־אוגוסט הוא שם נרדף לגיהינום. "כולנו כבני אדם, כיונקים, מושפעים ממחזורי הטבע, ולכולנו יש שינויים במצב הרוח שמתרחשים עם המחזורים הללו", אומר הפסיכולוג רונן יעקובסון. "שינוי שמשויך למזג האוויר, שהוא פתולוגי בהגדרתו, כלומר כזה שמשפיע על התפקוד באופן משמעותי, קיים אצל כ־5% מהאוכלוסייה. מתוכם לחצי אחוז יש דיכאון קיץ, שהמאפיינים שלו שונים לחלוטין מדיכאון החורף: אלו אנשים שאוכלים פחות ומתקשים לישון, בניגוד לאנשים עם דיכאון חורף שאוכלים יותר וישנים יותר".

גוף ונפש

דיכאון עונתי, או הפרעה רגשית עונתית, Seasonal Affective Disorder - ובראשי תיבות SAD, כלומר "עצוב" - התגלה לראשונה בתחילת שנות ה־80 על ידי החוקרים ד"ר נורמן רוזנטל וד"ר תומאס וור מהמכון הלאומי לבריאות הנפש בארצות הברית. רוזנטל רצה לגלות מה הסיבה לחוויית הדיכאון האישית שלו בימים החשוכים של חודשי החורף הצפוני בארצות הברית. הוא שיער כי מיעוט האור הטבעי בחודשים אלו הוא הסיבה העיקרית לדכדוך שחש.

המחקרים שערך עם ד"ר וור הראו כי חשיפה מועטה לאור שמש היא אכן הסיבה לשינויים במצב הרוח, כמו גם חשיפה מועטה להורמון מלוטונין, שאחראי על מחזורי השינה של האדם.

כשפרסמו את המחקרים שלהם שעסקו בדיכאון חורף, קיבלו צמד החוקרים פידבקים מאנשים שציינו כי הם חשים בשינויים משמעותיים במצב הרוח שלהם בעונת הקיץ. "אנחנו נוטים לחשוב בצורה ליניארית ולא מחזורית", אמר ד"ר וור לכתב "הניו יורק טיימס". "אנחנו מדליקים את האור אחרי רדת החשיכה, אנחנו מחממים את הבית בחורף ומפעילים את המזגן בקיץ וכמעט לא מבחינים בשינויי מזג האוויר. יש לכך השפעה".

צמד החוקרים גילה כי בדיכאון קיץ לוקים יותר נשים מגברים, ביחס של שניים לאחד, וכי יש לו מוטיב גנטי: ליותר משני שלישים מהמתמודדים עם הפרעה רגשית עונתית יש קרוב משפחה שמתמודד עם אותה בעיה. הסיבה לכך לא לגמרי ברורה לחוקרים. "באופן קונבנציונלי, המחשבה הייתה שהם רגישים יותר לחום. אבל השאלה אם זה יותר מדי חום או יותר מדי אור עדיין לא נפתרה", אמר ד"ר רוזנטל.

באחד המחקרים, ביקש ד"ר רוזנטל להוריד את חום הגוף של הלוקים בדיכאון קיץ בעזרת שמיכה תרמית "הפוכה", תוך הקפדה שחום הגוף לא ירד מעבר לרצוי. הוא גילה שהטיפול עוזר בהפגת תסמיני הדיכאון, אך ברגע שבו המטופלים הסירו את השמיכה מעליהם ויצאו אל החום - התסמינים חזרו.

תוצאות של מחקרים אחרים הדביקו לדיכאון הקיץ את הכינוי "דיכאון עצבני", וזאת משום העובדה שהוא נוטה להיות אלים יותר. כתבה מעיתון אוסטרלי שהתפרסמה בקיץ שעבר נשאה את הכותרת "עונת הרציחות", והראתה עלייה משמעותית במקרי הרצח ביבשת בחודשי הקיץ. גם בארצות הברית בחנו את הנושא וגילו כי מספר הרציחות עולה בחודשים יולי עד ספטמבר. מחקרים אחרים הראו שבמקומות חמים ביבשת אסיה, אחוז ההתאבדויות מגיע לשיא בחודשי הקיץ.

"הרבה פעמים כשחם לך אתה עצבני וכועס יותר ופחות סובלני. לא צריך בשביל זה פסיכולוג", מחייך יעקובסון, ומתאר ניסוי שנערך לאחרונה: "ספרו כמה אנשים צופרים בצמתים מרומזרים, וגילו שבימים חמים אנשים צופרים יותר. ויותר מכך: גילו שבמכוניות שבהן החלון היה פתוח, הנהגים צפרו יותר. כלומר אלו אנשים בלי מיזוג באוטו, ולכן הם עצבניים ותוקפניים יותר".

ויש עוד מחקר מרתק שיעקובסון מציין: "מחקרים מראים קשר בין תרבות לבין נטייה ללקות בדיכאון חורף וקיץ", הוא אומר ומסביר. "במדינות שיש פחות אינדיבידואליזם ויותר קבלה של מעמדות, כמו סין למשל, אנשים פחות אוהבים את חודשי הקיץ ומדווחים על ירידה במצב רוח בעונה זו. במדינות עם יותר אינדיבידואליזם ופחות קבלה של מעמדות, כמו מדינות המערב, רואים שיש אנשים שרגישים לדיכאון חורף. זה קשר מעניין ומרתק בין תרבות לבין נטיות של הגוף".

כשחוקרים מנסים לגלות את הסיבות לדיכאון הקיץ, הם מעלים שורה ארוכה של נסיבות. למשל היציאה מהשגרה. החוקר ד"ר איאן קוק, מנהל המכון לחקר הדיכאון באוניברסיטת UCLA, אומר כי הצורך למצוא תעסוקה לילדים במשך חופשת הקיץ יכולה לגרום לחרדה. למען האמת, אנחנו לא צריכים חוקרים בעלי דיפלומות כדי לדעת זאת, כי אנו מרגישים את הלחץ על בשרנו במהלך יולי־אוגוסט. ריבוי המשימות מעלה את רמת החרדה, וגם ההוצאות הכספיות שנלוות לחודשי הקיץ הן בעלות השפעה גדולה על רמת המתח והלחץ שבהם אנחנו נתונים גם ככה.

ואם בחרתם לצאת לחופשה, אל תחשבו שכאן פתרתם את בעיית החרדה. גם חופשות הן אלמנט שמוביל ליציאה מהשגרה ועלול להוסיף לרמת הלחץ והחרדה. לפי יעקובסון, גם במקרה הזה נשים מועדות יותר ללחץ נפשי מאשר גברים.

גורם נוסף שמציין ד"ר קוק כבעל פוטנציאל לעורר דיכאון קיץ הוא דימוי הגוף. כשהטמפרטורות עולות ואנחנו מתקלפים משכבות הבגדים, אנשים הופכים להיות מודעים יותר לגוף שלהם ולמה שהם תופסים כפגמים. מתוך מבוכה, אנשים עלולים להימנע ממפגשים חברתיים המתרחשים למשל על שפת הים או בבריכה. "אין ספק שהידיעה שצריך להיראות טוב – בעיקר בקרב נשים – מוסיפה ללחץ", אומר יעקובסון. "באופן כללי, אנחנו יודעים שדימוי גוף מאוד משפיע על מצב הרוח. אגב, מה שעוזר לדימוי הגוף הוא טיולים בטבע, מחוץ לעיר. אפילו 20 דקות בטבע מעלות את דימוי הגוף, כי כנראה שם אנחנו רחוקים מפרסומות ומדברים מעשי ידי אדם. כשאנחנו מתחברים לטבע, ולא במובן הניו־אייג'י, הפרספקטיבה נהית אחרת".

דיכאון, או סתם באסה?

אחד הסימפטומים של דיכאון הקיץ הוא קושי בהירדמות. מדובר למעשה במקרה קלאסי של הביצה והתרנגולת: אנשים רבים מעדיפים לוותר על הדלקת

מזגן בלילה מסיבות שונות וישנים עם חלונות פתוחים, אלא שהאור חודר כבר בשעות מוקדמות, הרעשים בחוץ מפריעים לשינה רצופה וסדירה ויתושים מזמזמים את עצמם לדעת בחדר השינה. ומכיוון שבקיץ שעות האור ארוכות יותר, אנשים פוקדים את יצועם בשעה מאוחרת, כך שנרשם להם מחסור בשעות שינה שעלול להוביל למצב רוח רע. "מחקרים מראים שאנשים שישנים יותר מדווחים על רמות אושר גבוהות יותר בחייהם", אומר יעקבוסון. "אני לא מדבר על מצב רוח טוב, כי מצב רוח הוא רגעי, אלא על תחושה של אושר".

בנוסף, מי שנוהג לעשות פעילות גופנית סדירה במשך השנה כולה, מוצא את עצמו לרוב בחודשי הקיץ מדלג על אימונים שגרתיים, בשל החום, העייפות וסדר היום המשובש. היעדר פעילות גופנית סדירה אף הוא תורם לירידה במצב הרוח ולתחושה של דכדוך עד דיכאון.

מכיוון שההפרעה הזו כה נדירה, יש מי שחושבים שצריך להיזהר באבחנתה. "משך והיקף הפגיעה במצב הרוח יגדיר את ההבדל אם אנחנו בין מצב רוח רע לדיכאון", אומרת סיגל אלון סידליק, פסיכולוגית ראשית של שירותי בריאות כללית. "בקרב מבוגרים החום גורם לעצבנות, וכשהורה צריך למצוא פתרונות שונים לילדים ולניהול הבית מרחוק בזמן שהוא בעבודה, זה בוודאי יכול להשפיע על רמת העצבנות והדאגה. אבל הייתי נזהרת עם הגדרה של דיכאון".

לדבריה, האוכלוסייה שיותר מועדת לפורענות בחודשי הקיץ הם בני הנוער. "אפשר לראות בקרב בני נוער שיש הרבה פעמים עלייה במשברים או בחוויה של מצב רוח ירוד בתקופה שבה אין מסגרות חינוכיות", היא אומרת. "ואז, בשונה ממה שחושבים כולם, כשאין מסגרת המשברים עולים. ילדים לא תמיד יודעים מה לעשות עם השעמום, עם השעות שמתהפכות, עם המחסור בשעות שינה, עם הבדידות ועם היציאה מהשגרה. המצב הזה לא רק שלא משפר את מצב הרוח, אלא מגביר תחושות שמציפות קשיים. צריך להביא בחשבון שזו תקופה חולפת, ולצד זה לתכנן מראש את סדר היום, גם אם זה להיות כל היום בבית ולראות טלוויזיה. לפעמים תחושה של חוסר מעש עושה מצב רוח לא טוב, ולכן כדאי לחשוב עם הילד מה יכול לעזור לו עם זה. אם נותנים לו את הרציונל ואת ההסבר, זה יכול לשפר ולעזור. וכמובן, אם מרגישים שהתחושות מגיעות למקום קיצוני, יש להתייעץ עם איש מקצוע".

אחרי שהבנו את הסיבות האפשריות לדיכאון הקיץ, נשאלת השאלה איך אפשר להתמודד עם התופעה. "אני פשוט מנסה לעבור את הימים יום אחרי יום ומחכה שיגיע נובמבר, אז אני מרגישה שינוי משמעותי במצב הרוח שלי", אומרת מ'. "אני מרגישה שמחה יותר, כאילו הנפש שלי מרוממת".

המומחים גם הם לא מציעים פתרונות קונקרטיים. אם במקרה של דיכאון חורף חשיפה לאור יכולה לשפר את מצב הרוח, הרי שבדיכאון קיץ אין תרופת נגד. ההצעות הן לנסות להיצמד לשגרת יום עד כמה שאפשר, לבלות בחדרים ממוזגים, להרבות בשתייה ובפעילות גופנית שלוש פעמים בשבוע, לנסות להיטיב עם תנאי השינה כדי לקבל שעות שינה מספקות, ולאכול בצורה מסודרת ארוחות קלות ומזינות.