נראה כי העולם נחלק בין אלה שאוהבים לאכול דגים ואלה שאפילו אינם מסוגלים להריחם. גילוי נאות: שתינו חובבות מגוון רחב של דגים. הם יכולים להיות צלויים, מבושלים, אפויים וגם מקופסאות שימורים.



בבתים רבים בישראל דג הוא מנה פחות שכיחה בארוחות מבושלות בימי חול. הוא יוגש בעיקר בחגים ובסופי השבוע או במסעדות מחוץ לבית. בראש השנה, סביר להניח, על חלק גדול מהשולחנות החגיגיים יהיה גם דג בצורה כזו או אחרת: חריימה פיקנטי, גפילטע פיש מתקתק או דג מסורתי אחר.


האיגודים הרפואיים בעולם ממליצים לשלב בתפריט השבועי לפחות שתי מנות דג, כחלק מתזונה מאוזנת ובריאה, הודות לתכולת הרכיבים הבאים:


חלבון איכותי: הדגים שייכים לקבוצת החלבונים, בדומה לבשר בקר, עוף והודו, חלב ומוצריו, ביצים וקטניות. הם מכילים חלבון קל לעיכול.


אחוז שומן נמוך: יתרונות תזונתיים המייחדים את הדגים הם תכולה נמוכה של חומצות שומן רווי וכולסטרול - יחסית למזונות מהחי.



תכולה גבוהה של אומגה 3: ישנם שלושה סוגים עיקריים של חומצות שומן אומגה 3: ALA ,EPA ו–DHA. גוף האדם אינו מסוגל לייצר אותן, ולכן יש לספקן ממקורות חיצוניים - באמצעות תפריט מאוזן או בעזרת תוספי תזונה. מזונות המכילים ALA הם שמן קנולה, שמן זית, אגוזי מלך, זרעי פשתן טחונים, שמן פשתן, פולי סויה וזרעי צ'יה. מקור מצוין לאספקה של חומצות השומן האחרות מקבוצת אומגה 3, EPA ו–DHA, הוא דגים כמו טונה, מקרל, סרדינים, סלמון, פורל והרינג וגם פירות ים. בשימורים הדג מגיע לרוב מושרה בשמן. למעוניינים בחיסכון של קלוריות, מומלץ לסנן את השמן ואף לספוג את הדגים בנייר סופג לפני האכילה.



ממחקרים עולה כי צריכה של אומגה 3 משפיעה לטובה על צמצום הסיכון למחלות לב וכלי דם ותורמת להתפתחות המוח בתינוקות ובעוברים. מחקרים אחרים מצביעים על יתרונות נוספים אפשריים כמו עיכוב דמנציה ואלצהיימר, שיפור הריכוז ומצב הרוח, וחיוניות בתקופת ההריון.



מקור ליוד: מלבד אומגה 3, בדגי מים עמוקים (דגי ים), צדפות ואצות ים ישנן כמויות יוד גבוהות בהשוואה לדגי בריכה. מקורן במלח שבמי הים. ולמה זה חשוב? כ–60% מהיוד בגוף האדם מאוחסן בבלוטת התריס. למאזן יוד תקין יש תפקיד חשוב בפעילות בלוטת התריס, שתפקידה להפריש הורמונים השולטים על קצב חילוף החומרים הבסיסי של הגוף. בשנים האחרונות נמצא כי האוכלוסייה בישראל אינה צורכת יוד בכמות מספקת בגלל התפלת המים.


ויטמין 12B: אחד הוויטמינים מקבוצה B המצוי גם בבשרים לסוגיהם ומוצרי חלב. ויטמין B12 קובלמין משתתף בתהליכי יצירה של כדוריות דם אדומות. מחסור בוויטמין זה יגרום לאנמיה.



דגים. צילום: אילוסטרציה, אינגאימג'


קפוא או טרי


דגי המאכל נחלקים בצורה גסה לשלושה סוגים, על פי מקום הגידול: דגי מים מתוקים (דגי בריכה) כמו למשל קרפיון ונסיכת הנילוס; דגי ים שהסתגלו לבריכות כמו בורי וקרפיון; דגי ים כמו טונה ודניס.



דגי הים הם המומלצים ביותר למאכל, הודות לתכולה הגבוהה של אומגה 3 ויוד. עם זאת, חשוב לדעת כי בריכות הדגים בישראל הן איכותיות ונקיות מחומרים משמרים ומכספית, בנוסף להעשרת התזונה של הדגים בוויטמינים, במינרלים ובחומצות שומן.



לנשים הרות אסור לאכול דגים ובשר נאים או מבושלים למחצה מחשש לנוכחות חיידקים מזיקים. הכוונה למאכלי דגים כגון: סשימי, סביצ'ה, קרפצ'יו וסושי. יש להקפיד להימנע גם ממאכלים שנגעו בכלי הבישול של הדגים הנאים. במהלך הבישול יש לבצע הפרדה בין הדגים הנאים למזונות אחרים. בעת ההכנה לא להשתמש באותם סכין או קרש חיתוך. כמו כן, מומלץ להימנע מדגים שעלולים להכיל כספית כמו דג חרב, כריש או קינג–מקרל.



את הדגים ניתן לרכוש באופנים שונים: טריים, קפואים ומשומרים. חשוב לדעת שלרוב הקפאה ושימור אינם פוגעים באיכות התזונתית של הדגים - ולכן אין מניעה לקנות אותם מוקפאים או משומרים. דגים טריים חשוב לרכוש בחנויות שבפיקוח משרד הבריאות. בימים חמים, כמו בתקופה זו של השנה, כדאי להשתמש בצידנית מצוננת, בפרט כשהנסיעה הביתה אינה קצרה.



כדי לוודא שהדגים יהיו ראויים למאכל מבחינת איכות וטעם חשוב לטפל בהם נכון. יש לבשל אותם מיד או לשמור אותם בקירור או בהקפאה. הפשרת דגים קפואים - במקרר ולא על השיש או בכיור (על אף שנדרש זמן רב יותר לשם כך). יש להשליך דג שנודף ממנו ריח לא טוב מחשש שאינו ראוי למאכל.



ניקוי דגים היה מלאכה נפוצה במטבחים הביתיים בעבר. היום ניתן לבקש הסרת קשקשים, עור, סנפירים וזימים בזמן הרכישה. בבית יש להצטייד בכפפות מחשש לחיידקי ויבריו, שנמצאים בעיקר בדגי אמנון, המכונים גם מושט. שימו לב כי פציעה מסנפיר עלולה להוביל לזיהום ולנזקים בלתי הפיכים - עד כדי נמק.



פרט ליתרונות התזונתיים הרבים של הדגים, אי אפשר להתעלם מכך שקל לבשל, לאפות ולאדות אותם. זו סיבה נוספת לשילוב דגים בתפריט לא רק בימי חג אלא במהלך השנה כולה.