בסמוך לירושלים, ובצמוד לחבל מודיעין, נמצא חבל בנימין. חבל ארץ יפהפה, שהיום, כמו בעבר, עדיין מרגישים בו את סיפורי התנ"ך מתעוררים לתחייה. מבחינה גיאוגרפית, משלב החבל כמה אזורים טופוגרפיים כמו מדבר יהודה, השומרון ועמק שילה. הנוף מגוון ומשלב מקורות מים, עמקים, מדבריות והרים. אנחנו נתמקד היום בעמק שילה, שבו מומלץ לבלות לפחות יום שלם, שלא לומר יומיים. אל העמק נגיע מכביש 446, בעודנו עוברים ליד היישוב ניל"י. נעלה לכביש 465 (חוצה בנימין) עד שנעצור בנקודת העניין הראשונה במסלול: מעיין מאיר. 
המעיין שופץ וסודר לזכרו של מאיר סגל ז"ל, והוא אחד מ-15 מעיינות קטנים, שנמצאים באזור מערב בנימין. הנקבה במעיין מאיר מוקפת במדרגות שלא מובילות לשום מקום. על כן, ארכיאולוגים מאמינים שזהו נימפאון - מקום שבו הניחו בעבר פסל של אלות הקשורות למים. בסמוך לנקבה יש בריכת מים חביבה שבה ניתן לטבול. ממול למעיין ניתן לראות את חרבת ת בנה, שבה נמצאו שרידים מתקופת בית שני.
ככל שנמשיך עם הכביש, נשים לב שהנוף משתנה עד שנגלה מימיננו את יער נווהצוף. אחת משתי שמורות היער שנשארו באזור כולו. אפילו הבריטים הבינו את חשיבות החורש והציבו פה שומר יער, שהיה אמור להגן עליו מפני ונדליזם. כדאי מאוד להיכנס לשמורה, כי כמעט כל שבוע מתפתחת פה פריחה חדשה (ודאי וודאי בעונה הזאת), ויש בשטח מינים שונים של בעלי חיים. זאת הזדמנות נפלאה גם לעצור לארוחה קלה, ולמלא מצברים להמשך הדרך.

והנה אנחנו ממשיכים, יורדים לדרך נוף הגפנים (לכיוון שילה) וממשיכים בדרך היפהפייה עד ליישוב קידה. שם פוגשים את מענית, בעלת סטודיו ליצירה בזכוכית וצימרים לאירוח. מענית מציעה למבקרים העוברים באזור להשתתף בסדנת יצירה בזכוכית בת שעה וחצי (300 שקל לזוג), וניתן לשלב בה גם ארוחת בוקר. בשטח שלה יש שני צימרים אותנטיים (500-400 שקל ללילה לזוג). בסדנה לומדים איך ליצור תכשיטים ופרטי יודאיקה מזכוכית, כך שכל משתתף יוצא עם פריט בעיצובו.


הפסיפס בשילה הקדומה 
בקידה ניתן לבקר גם בדיר ״בעקבי הצאן״ של מאיר לוץ בן ה-21. לוץ מייצר חלב וגבינות עזים. הוא מציע סיור בדיר ובמחלבה הקטנה, מספר על תהליך הייצור ומציע טעימות. לוץ גם מוכר את התוצרת שלו. המקום לא מסחרי, וזה כל הקסם שלו. הגבינות מעולות גם למי שלא חובב חלב עזים, היות שלוץ מגדל עזים שמקורן בהרי האלפים, והטעם של החלב שלהן שונה מזה שהחיך שלנו מכיר בדרך כלל.
מקידה הקטנה והאינטימית נמשיך לשילה, יישוב יהודי בעל היסטוריה עשירה ושנויה במחלוקת. כבר בכניסה ליישוב מבינים זאת עם קבלת הפנים של “האנדרטה לשלום" פסל של האמן יגאל תומרקין, שנועד להביע את מורת הרוח מההתיישבות. תומרקין ותנועת שלום עכשיו חשבו שהפסל יעצבן את התושבים, אך אלו קיבלו את המהלך בהבנה יחסית ואף הודו לאמן באופן פומבי. אחרי שעוברים את הפסל, יש שילוט המכוון לשילה הקדומה. לאתר נכנסים ממרכז המבקרים/בית הקפה. שילה הקדומה היא עיר הבירה הראשונה של הארץ, והיא הייתה כך כ-369 שנה. לכאן באו כדי להתכנס ולעלות לרגל.
העיר קטנה יחסית, רק שמונה דונם. העולים לרגל ישנו באוהלים על ההרים המקיפים את העיר. כאן ניצב המשכן המדברי שבני ישראל נשאו איתם ממצרים. לאחרונה נמצא במקום פסיפס שבו הוזכר המקום כשילה, לכן אין ספק שמדובר על אותה עיר עתיקה. בשנות ה-20 התחילו לחפור באתר, ולאחר הפסקה חודשה הפעילות הארכיאולוגית בשנות ה-80. במהלך החפירות נתגלו שלוש כנסיות, ובעקבות כך פוקדים את המקום נוצרים רבים. מלבד כנסיות, מצאו בעיר גם שרידי מסגד, אבל הממצא הכי חשוב הוא המשטח שעליו הוקם המשכן. לצד כל אלו נתגלו גם שרידים של בית הבד העתיק, ומגדל תצפית שממנו ניתן לערוך תצפית של 360 מעלות, לחזות במיצג אורקולי ולראות ממצאים ארכיאולוגיים.
טיול בשילה לא יהיה מושלם ללא ביקור ב"ג׳ו פלייס". ג׳ו, שעלה לארץ לפני 20 שנה מניו יורק עם אשתו דפנה, מפעיל מרכז אמנות בעץ. השניים יוצרים יחד, היא בקרמיקה והוא בעץ. אם אתם מטיילים עם ילדים, מאוד מומלץ לבקר בסדנת יצירת החלילים שלו. השתתפות בסדנה של כשעה תעלה 50-20 שקל, וכל אחד יוצא ממנה עם חליל מעץ. מלבד זאת, המשפחה מייצרת יין אורגני ללא כימיקלים. טעימת יין עולה 15 שקל, ואם קונים בקבוק הביתה, בדרך כלל לא גובים תשלום על הטעימות.

ג'ו בסדנת החלילים 
 
ואם אנחנו כבר מדברים על יין, אז אי אפשר להיות בחבל בנימין ולא לעצור ביקב גבעות שבגבעת הראל. זהו אחד מתשעה יקבים שיש באזור כולו, אשר מייצר 40 אלף בקבוקים בשנה. הייחוד של היין נובע ממקצועיות הייצור. בנוסף, היקב נמצא בצמידות לכרם, ומכאן מגיע טעמו העשיר של היין. ליקב מרכז מבקרים, שאליו ניתן להגיע בימים ראשון-שישי, בשעות: 16:00-9:00בתיאום מראש. מייצרים בו שישה סוגי יין, וטעימה עולה 25 שקל. אם קונים בקבוק, דמי הטעימה מתקזזים. ניתן לטעום כשלושה סוגים, ותוך כדי כך גם שומעים מעט על המקום, על ההיסטוריה שלו ועל ההבדלים
בין סוגי היין השונים.
אחרי שתיית היין (בהנחה שאתם לא הנהגים) כדאי לקפוץ למעיין טלמון. למעיין יש גישה נוחה לכלי רכב מכביש הכניסה לטלמון. יש בשטח בריכה מלבנית שבה ניתן להשתכשך (המים עמוקים, כ-160 ס״מ), שולחנות פיקניק ופינות מוצלות. המקום מואר בלילה, למי שרוצה לבקר לאחר שעות החשיכה. סביב המעיין פזורים עצי זית, והנוף פשוט עוצר נשימה. מהמעיין יוצא מסלול של רבע שעה שמתחבר לגבעת היקבים. ניתן לראות על הגבעה שרידים של מערכת יקבים תת־קרקעיים, ששרדו במשך 3,000 שנה. יש אפשרות להיכנס לתוך היקבים באמצעות סולם. חלק מההתקדמות מתבצעת בזחילה וחלקה בהליכה. על הגבעה נתגלה גם בית בד מהעתיקים שבעולם. בעונות השנה השונות, הגבעה מתמלאת בפריחה נהדרת. 


כרם של יקב גבעות 
 
חוץ מזה, ישנה עמדת תצפית. בקרבת הגבעה פועל כיום בית בד מודרני "בד בבד", שמשמש גם כבית קפה, המציע ארוחה חלבית ודגים, והכל כמובן נעשה באהבה והרבה שמן זית. בית הקפה פועל בימים ראשון־חמישי, בשעות 20:30-17:00, ובשישי בשעות: 13:00-9:00. זאת הזדמנות למלא מצברים, כי האזור בכללו לא שופע מסעדות ובתי קפה שפועלים ברציפות. 
המיקום: חבל בנימין.
אופי הטיול: קליל, לכל המשפחה.
אורך ומשך הטיול: יום, אפשרות ללינת לילה.
העונה המומלצת: כל השנה.
פרטים נוספים: הטלפון של מענית בקידה: 050-8092928.
מחיר הכניסה לשילה הקדומה: 39-35 שקל לאדם, כולל כניסה למוזיאון ולמיצג האורקולי.
המקום של ג'ו: 054-5994234
יקב גבעות: 052-7757574
“בד בבד": 050-9935299