נסיעה לאיים היווניים נתפסת כחופשה, לרוב משפחתית, של בטן־גב, ים ובריכה, אוכל טוב ושקט. זה לא שאין מה לעשות באיים, אבל האופי הוא של נופש ופחות של טיול. באי ההררי ניתן לראות בחלקים רבים של השנה שלג בפסגות רכסי ההרים לצד קניונים לטיולים רגליים וגם נוף אורבני אירופי מרשים.



מי שמגיע לאי כרתים, גדול האיים ביוון, עלול לחוש תחושת החמצה אם יגיע רק לנופש. האי מציע הרבה יותר מרק שמש ומים, והוא מאפשר ליהנות גם מנופים יפהפיים, ממגע עם תושבים לבביים, חמים ומחייכים שמעריכים את התייר הישראלי ונותנים לו תחושה של בית.
 
כחמישה מיליון עצי זית מכסים את פני האי, וכמעט מכל מקום ניתן לראות את הים, שנראה כאילו עבר עבודת פוטושופ איכותית בז'ורנל יוקרתי. כ־260 ק"מ של האי מאפשרים טיולים במכונית וגם טיולים רגליים יוצאי דופן.
 

חשוב להבהיר - יש באי בתי מלון מהמפוארים ביוון, שלא נופלים באיכות ובשירות מבתי מלון בארץ – וחלקם אף איכותיים ומפנקים יותר – אבל גם זו לא חייבת להיות הסיבה היחידה להגיע לאי המקסים. ישנם מפעילי תיירות ישראלים, דוגמת חברת "טיילת טרוול" העוסקת בתיירות בוטיק ליוון, המאפשרים לשלב בין מספר יעדים באי הגדול במשך שבוע, כשבכל יומיים־שלושה מחליפים בית מלון. חשוב לציין שבתי המלון באי פעילים בתקופות האביב והקיץ – החל מסביבות סוף אפריל ועד לסוף אוקטובר, ולאחר מכן עובדי התיירות פורשים לטובת עסקי החקלאות – כמעט לכל תושב יש חלקת אדמה עם כמה עשרות עצי זית, והוא עובד את אדמתו תוך קבלת דמי אבטלה של כ־500 יורו לחודש מהמדינה.
 
את הביקור באי מתחילים באזור הרקליון, שם נחתנו בשדה התעופה הבינלאומי הצנוע, ניקוס קאזאנצאקיס, על שם הסופר בן העיר, שחיבר את הספר "זורבה היווני". מיד יצאנו לכיוון איוס ניקולאוס, שנמצא גם בחוף המזרחי של האי, כ־60 ק"מ מהרקליון.


צילום: יח"צ

 
מדובר בעיר קטנה של כ־12 אלף תושבים, עם מרכז עתיק וחופים מרשימים. בעיר עצמה יש כמה בתי מלון. אנחנו התארחנו במלון סנט ניקולאס ביי (ST. NICOLAS BAY HOTEL AND VILLAS). מדובר במעין כפר נופש יוקרתי ויפהפה בסגנון כפר יווני וחמישה כוכבים דה לוקס. המלון בנוי לרוחב ותובל בגנים מוקפדים המורכבים מצמחייה יוונית־ים תיכונית אותנטית. מנהל המלון נחשב לאחד משלושת מנהלי בתי המלון הטובים ביוון, והוא מקפיד מאוד על השירות, כולל מפגש אישי עם כל אורח. במלון יש בריכה מרכזית עם נוף לים, חוף ים חולי (את החול הביאו במיוחד) ומסעדות מעולות לארוחות בוקר, צהריים וערב. רוב החדרים עם נוף לים, ויש מרכז ספא מפואר.
 
המרחק מהמלון למרכז איוס ניקולאוס הוא כמה מאות מטרים, שאותם ניתן ללכת בכיף או לקחת מונית בכמה יורו. במרכז יש רחובות עם חנויות יפות ומעוצבות, מסעדות מעולות ובתי קפה, המשרתים את התיירים הרבים ואת תושבי העיר. מהאזור ניתן לצאת לטיול נחמד בכפרים בסביבה, ביניהם העיר קריצה הציורית והקטנטנה, שבה ניתן לטייל ברחובות המרשימים, לראות חיים כפריים, ואם יש זמן גם להיכנס לכנסייה במקום, שבה נשתמרו ציורי פרסקו מרשימים מהימים שבהם העיר נשלטה על ידי הוונציאנים (המאה ה־14).


צילום: יח"צ
 
יצאנו מאיוס ניקולאוס לכיוון עיירת החוף פלאקה בדרכנו לאתר נוסף ששווה בהחלט ביקור והוא האי ספינלונגה, שהיה ההשראה לכתיבת הספר "האי של סופיה". מדובר באי מצורעים, שבו שיכנו אנשי כרתים את חולי הצרעת במשך עשרות שנים, עד 1953, השנה שבה נמצאה התרופה למחלה. סך הכל, האי נמצא במרחק של כקילומטר מהאי המרכזי של כרתים, במרחק של כמה דקות הפלגה. באי נשתמרו בצורה יפה בתי המגורים העתיקים, השערים המרשימים ולא פחות חשוב – הנופים עוצרי הנשימה לכיוון הים הפתוח ולכפרים הציוריים על החוף מול ספינלונגה. בחזרה לפלאקה, הממוקם כרבע שעה מאיוס ניקולאוס, וגם בו ניתן למצוא מסעדות אותנטיות חביבות.
 
אחרי יומיים מהנים באזור עשינו את דרכנו לצדו המערבי של האי, לכיוון העיר רתימנו. בדרך עצרנו בכפר פודלה (FODELE), שבו נולד הצייר המפורסם אל־גרקו. היישוב הקטן יושב על נחל, שלצדו הרחוב המרכזי של העיירה – ויש בו חנויות תיירותיות, בתי קפה ומסעדות. בעיירה ניתן למצוא גם את מוזיאון אל־גרקו ולראות מיצירותיו המפורסמות. במרכז הרחוב יש עץ משאלות, שאותו קיבל הכפר ממשלת ספרד, שם ישב הצייר שנים ארוכות. על פי המסורת, מי שמסתובב סביב העץ רחב הידיים שבע פעמים - משאלותיו יתגשמו. לא רחוק מהעץ, ליד בניין המועצה, יש פסל של אל־גרקו, אף הוא מתנת הספרדים.
הנסיעה דרך אזורים כפריים או דרך הכביש הראשי היחיד באי מרשימה. הנופים הנגלים לעיניים הם מצד אחד פסגות הרים מושלגות ומצד אחר הים. הנסיעה באי משרה רוגע בלתי רגיל ומהנה.


צילום: יח"צ
 
עיר הנמל רתימנו נמצאת כשעה ורבע מערבית להרקליון, והיא אחת הערים היפות באי, והשלישית בגודלה. באזור העיר יש חופים חוליים ומרשימים, ובעיר עצמה ניתן לטייל ולבלות ברחובות ציוריים, ובהם חנויות מודרניות ומעוצבות, טברנות ובתי אוכל מעולים. חיי הלילה בעיר שוקקים – אלפי צעירים מבלים בה בנוסף לתיירים הרבים. בעיר יש אוניברסיטה המכילה 14 אלף סטודנטים, מתוכם 12 אלף נשים – מאחר שהלימודים במקום מתמקדים בסיעוד ובחינוך.
אנחנו התאכסנו במלון כרתה פלאס (CRETE PALACE), חמישה כוכבים עם פאר בלתי נגמר. ניתן למצוא במלון חדרים עם בריכה פרטית וגישה ישירה לים, ומי שמזמין חדרים אלה מקבל גם גזיבו צמוד לשימושו האישי. במלון מסעדות רבות, חנויות ושלוש בריכות - הראשית מרשימה במיוחד בשיטת המפל הנופל, כך שנוצרת אילוזיה כאילו הבריכה והים מחוברים. חשוב לציין שבמלון יש כמה סוגי חדרים, מהבסיסיים, שגם הם מעולים, ועד המפוארים ביותר, עם כל הפינוקים שניתן לדמיין ועוד.
 

צילום: יח"צ

עוד שירותים במלון הם ספורט ימי, צלילה, ובעצם כל דבר שרק חפצים בו. אחד היתרונות של המלון הוא הגישה לילדים – בחלק נכבד מהיום עובדות במקום גננות באזור המיועד אך ורק לילדים. באזור יש חדרים משפחתיים, ואם ההורים רוצים לצאת לטייל בעיר ולבלות, ניתן לשכור שירותי בייביסיטר. את האוכל של המלון מגדלים בחווה לא הרחק מהמקום – ובה מייצרים שמן זית, דבש, יין וכמובן מגדלים אוכל אורגני איכותי.
 
במרכז האי נמצא אזור התיירות גובס (GOUVES), המכיל מספר מלונות ברמה גבוהה ביותר, שהמפואר והיקר שבהם, ואולי אף באי כולו, הוא מלון אמירנדס (AMIRANDES), המעוצב בסגנון אלגנטי מאוד, עם בריכות מפוארות, מים זורמים מסביב, נופים עוצרי נשימה ועוד. יחד עם זאת, כל צוות המלון מקנה לאנשים תחושה שמכבדת מאוד את האורחים. באמירנדס כל אורח מתקבל בשמו ובברכה חמה, וגם אם הוא מעולם לא היה במלון ולא ראו אותו קודם לכן, הצוות מזהה אותו בדרך לא ברורה. ניסיתי לברר עם ברוריה חן מ"טיילת טרוול" איך זה ייתכן, והיא חייכה שזה סוד שמור.
 
לסיכום, מדובר באחד האיים המהנים והמרתקים ביותר לביקור, עם שקט תמידי, אוכל מעולה, אפשרויות בילוי ותיור רבות. מומלץ במיוחד.
 
הכותב היה אורח של "טיילת טרוול", המשווקת בתי מלון וחבילות לאי