ישראל כבר עברה לשעון חורף, מה שאומר שעונת הרחצה הגיעה לסיומה. תקופת חילופי העונות בארץ משאירה מטיילים רבים במצב של חוסר בהירות. מצד אחד, עדיין לא ממש קר בחוץ, מצד שני, זהו השלב להיפרד אט־אט מטיולי המים.



ובעת שהחופים מתרוקנים ממתרחצים, אנחנו דווקא רוצים להציע לכם לרדת אל קו החוף - לטיול בצד הצפוני של המדינה.
 
הטיול שלנו עובר במסלול קצר יחסית. הוא מתאים לצעידה ברגל או לנסיעה במכוניות. במהלכו נפגוש מפרצונים מקסימים, ממצאים ארכיאולוגיים, פינות חמד מבודדות, מחצבות ועוד. 
 

את הטיול הראשון שלי באזור עשיתי עם אמנון גופר, מורה דרך וחבר עמותת זמן גליל מערבי, חבורה בת 35 תיירנים שצמחה מלמטה ועושה מאמץ אדיר לקיים תיירות איכותית בגליל המערבי, תוך כדי שיתוף פעולה ביניהם. בזכותו התאהבתי בחופים הקטנים ובהיסטוריה המקומית, שעד לא מזמן לא הייתה ידועה לי. בינינו, כשרואים מים צלולים, בדרך כלל מתעלמים מכל מה שנמצא סביב. 
 
אני ממליצה לכם להתחיל את הטיול באכזיב ולסיים למרגלות ראש הנקרה. אם אתם מתכננים לעשות אותו ברגל, מומלץ להגיע עם שני רכבים ולהשאיר אחד מהם בנקודת הסיום. 
 

הגת העתיקה. צילום: מיטל שרעבי 
כשיורדים אל חופי אכזיב בדרך כלל נוטים להמשיך עם הדרך הסלולה עד לחוף המרכזי. הפעם אני חושבת שכדאי לכם להיות מרוכזים בנסיעה, כי לאחר שפונים לכיוון החוף אפשר לראות כמה מפרצונים על הקו שלו. מכיוון שהכביש גבוה ביחס למים, אפשר לפספס בקלות את החוויה, אך אם רק תביטו, תוכלו לעצור באחד המפרצים האלה ולהרגיש כאילו אתם נמצאים באחד החופים של תאילנד הטרופית.
 
לאחר שתסניפו את ריחות המלח ותיהנו מהבריזה הקלילה, תוכלו להמשיך לגן לאומי תל אכזיב. הגן הוא מקומו של יישוב קדום, ואפשר לראות בו שרידים ארכיאולוגיים רבים מתקופות שבהן האזור כולו שימש תחנת עצירה חשובה.
 
מכאן אפשר לחזור צפונה - לתצפית על הגשרים המפורסמים של האזור. אחד מהם הוא גשר יד לי"ד שפוצץ על ידי הפלמ"ח בשנת 1946. לגשר הזה יש אתר מוסדר (ק"מ מהכניסה לקיבוץ גשר הזיו) ואפשר לשמוע את סיפור הפיצוץ הטרגי, שעליו הופקד נחמיה שיין ונהרגו בו 14 לוחמים.
 
האתר חביב מאוד, אך אם אם אין לכם יותר מדי זמן אפשר לוותר עליו. בכל מקרה, נמשיך צפונה, על דרך סלולה מקבילה לכביש הראשי, סמוך לחוף. בכביש הזה נמצאת אנדרטת ההעפלה שמדמה ספינה טרופה שדלתה נעולה. המקום המדהים הזה מספר את סיפורם של המעפילים שניסו להגיע אל אדמת ישראל, אך הדלתות לארץ היו נעולות בפניהם. את האנדרטה יצר האמן יחיאל שמי מקיבוץ כברי.


אנדרטת ההעפלה. צילום: מיטל שרעבי 
 
ליד האנדרטה אפשר לראות שרידים של גת קדומה שבה ייצרו יין. לצערנו, הגת לא נשמרה היטב, ומטיילים לא מתחשבים אף משאירים לצדה פסולת. 
צפונה מהאנדרטה כבר מחכים לכם המפרצונים והמחצבות הפזורים לכל אורך הדרך עד ראש הנקרה.

על הדרך אפשר לראות גם את נחל בצת וקבוצת איים קטנים ומקסימים. אי אפשר להגיע אל האיים הללו, משום שהם חלק משמורת טבע, אבל הנוף שלהם בהחלט מספק. מלבדם, לאורך הדרך תוכלו להבחין בחלק ממסילת הרכבת הישנה שפוצצה. המסילה, ההרוסה כיום, קישרה בעבר בין חיפה לביירות.
 
בהמשך הדרך, כשתגיעו לכיכר, תוכלו להבחין במסלול טיול מסומן שיורד עד הים ועובר דרך המחצבות הקדומות של האזור. בקטע הדרך הזה אפשר לראות צמחייה מדהימה (צלפים, עדעדים), שפני סלע וחיות אחרות.

אם תמשיכו עוד קדימה, כמה מאות מ' לפני ראש הנקרה, תוכלו לראות מצד שמאל גרם מדרגות. המדרגות הללו מובילות לתצפית נהדרת על ראש הנקרה ועל המפרצונים. זוהי גם נקודה מצוינת לעצירה קלה לפיקניק. אם אתם מגיעים לקראת בין־ערביים, תוכלו ליהנות מהנוף ומשקיעה מדהימה.