חבל קוט ד'אור (Côte d’Or) בבורגון (בורגונדי) שבצרפת ניצב בראש רשימת  15 יעדי התיור הטובים ביותר לשנת 2016, שמציע לקוראיו מגזין התיור "טרוולר" של "נשיונל ג'יאוגרפיק". הרשימה היא מגוונת ויש בה ערים ונופים, פלאי טבע ואוצרות אמנות. כמובן, מדובר ברשימה סובבת עולם ולכן יש בה יעדים רחוקים וקרובים. מטבע הדברים, סקירה מקפת של היעדים אינה אפשרית בכתבה אחת, ולכן נתמקד כאן ביעדים הנגישים לתייר הישראלי. 

לצד בורגון ממליצים עורכי "טרוולר" על יעדים אירופיים נוספים: נהר הדנובה, שעובר כיום בשטחן של עשר מדינות במרכז ובמזרח אירופה; גנים של אחוזות בריטיות שיצר לנסלוט בראון, שהשנה מלאו 300 שנים להיוולדו; גלזגו שבסקוטלנד; האי גרינלנד, שמרבית שטחו מכוסה בשלג עד וארץ האגמים המזוריים בפולין.

יעדים מרוחקים יותר שנכללו ברשימה הם האי הקריבי ברמודה; ריו גרנדה בברזיל; חלקה המזרחי של בוטן; הפארק הוולקני בהוואי; האי הוקאידו הצפוני והמושלג שבאיי ביפן; העיר ניו יורק; דלתת הנהר אוקבנגו בבוטסואנה; הפיליפינים; איים באגם צ'סאפיק בווירג'יניה, ארצות הברית; איי סיישל; סן־דייגו וטיחואנה, היושבות משני עברי הגבול בין קליפורניה למקסיקו; אורוגוואי; העיר ויניפג בקנדה, והאי דרום ג'ורג'יה בדרום האוקיינוס האטלנטי.
 

עסקי היין 


באחד מביקורינו בבורגון עצרנו ביקב על דרך היין של קוט ד'אור כדי לקנות בקבוק לארוחת הערב. עמנו המתין תושב מקומי, והופתענו לראות שהוא הגיע עם מכל פלסטיק. בעל היקב נטל את המכל ובעזרת צינור הזרים לתוכו יין הישר מן החבית, באותו אופן שאנו ממלאים דלק במכוניתנו. הקוט ד'אור שבבורגון הוא אחד מאזורי היין המפורסמים בתבל וכמובן שיימצאו שם יינות לכל כיס, למקומיים הצורכים בכמויות ובטוחים באיכות של המוצר, וגם לתיירים אניני הטעם או בעלי הארנק השמן, שקונים לפי המחיר והשם.
 
בירת היין של בורגון היא בון (Beaune) ובשנה הבאה מתכננים העוסקים בתחום ואנשי התיירות המקומיים לחנוך את עיר היין. כנראה שזאת האופנה עתה, כי בבורדו אמור להיפתח כבר השנה מוסד בשם דומה. אולם לא צריך להמתין עד חנוכת האתר בבון - שיכלול מרכז טעימות וחנות, מוזיאון פעיל ובית ספר ליין - כדי לבקר בעיר. חובבי המשקה האלכוהולי הזה יכולים לבקר במרתפים של הסוחרים הפזורים בעיר. Marché aux Vins, שוק היינות המפורסם, מעניק אפשרות לטעום ממיטב יינות הקוט ד'אור, ומי שאינו מסתפק בכך מוצע לו סיור במרתפי Patriarche Père & Fils, שם מאוחסנים מיטב יינות האזור.
 
לצד עסקי היין, בון מפורסמת בזכות ההוספיס Hôtel-Dieu הממוקם במרכזה. זהו מבנה מרשים של בית חולים מהמאה ה־15, שלו גג צבעוני נודע לתהילה. רק כשחולפים דרך חדר המבוא והקופה ויוצאים אל החצר הפנימית, אפשר להתפעם מן המראה ומן ההישג הארכיטקטוני. שני אגפים לבניין שבו תצוגה של חדרי החולים על אביזריהם. ההוספיס נבנה לאחר תקופה ממושכת של מלחמה, שבמהלכה סבלו תושבי בורגון מעוני. בית החולים הוקם למען הנזקקים והסתייע בתמיכת סוחרי היין הגדולים. כיום זהו אתר תיירות הכולל חנות מפוארת. למעשה, כעיר מתוירת, בון עשירה בחנויות אופנה ומזון (שוקולד, ריבות, גבינות ועוד) לצד חנויות המשקה.
 
דרך היין הגדולה תוליך את התייר בין כרמי הקוט ד'אור. שלטים חומים המעוטרים באשכול ענבים ועם הכיתוב Route des Grands Crus מסמנים נתיב שאורכו כ־60 קילומטר, והוא נמתח מצפון לדרום לאורך המורדות המערביים של נהר הרון. דרך היין עוברת ב־33 כפרים ועיירות ולאורכה פרושים הכרמים, שורות־שורות של גפנים הניצבות כבמסדר צבאי וענפיהן מתוחים על חוטי תיל. פה ושם ממתינים לנוסעים יקבים עם השלט Degustation (טעימה).

הפנינה שבכתר 


אורכו של נהר הדנובה הוא 2,860 קילומטר והוא שני אך לוולגה, שהוא הנהר הארוך באירופה. מקורות הדנובה הם ביער השחור שבגרמניה ומימיו זורמים אל הים השחור ברומניה, תוך שאפיקו עובר דרך ארבע ערי בירה: וינה, ברטיסלבה, בודפשט ובלגרד. בעבר הרחוק היה הנהר גבולה הצפוני של האימפריה הרומית ולאחר מכן הוא שימש נתיב תחבורה עיקרי בין מזרח אירופה למערבה. גם עתה הוא משמש לתעבורה, וחלק מן הספינות השטות לאורכו הן ספינות טיולים.
 
לגדות הדנובה התפתחו ערים רבות, שאחדות מהן שימרו את יופיין. אין ספק שווינה ובודפשט הן הפנינים שבכתר, אך לא רק הן. רוזנבורג שבבוואריה נהנית מהיותה נושאת התואר אתר שימור של אונסק"ו, שהוענק לרובע הימי ביניימי שלה, שלמזלם של תושביה לא נפגע באופן משמעותי מהפצצות בעלות הברית בשלהי מלחמת העולם השנייה.
 
גם עמק ווכאו שבאוסטריה הוכרז כאתר שימור של אונסק"ו, והוא מבטיח מסלול תיירותי פופולרי בן 30 קילומטר בין העיירות קרמס למלק, לא הרחק מווינה. העמק משני צדדיה של הדנובה מתפרש על גבעות עטופות כרמי יין עם היצע של כפרים ציוריים, עיירות רומנטיות, מצודות ומנזרים מרשימים הנראים מכל עבר. לאורכו יש שפע אפשרויות של מסלולי הליכה ונתיבי אופניים ואפשר לבלות שם יום על סיפונה של סירת טיול היוצאת מווינה. נסיעה רגועה בקרבת הנהר רחב הידיים עם עצירה באחת העיירות, ועוד חניות לצורכי תצפית, הם בסך הכל מרחיבי לב, גם אם לא ילוו בקריאות התפעלות.
 
העיירה קרמס היא יעד תיירות מסביר פנים. המדרחוב הוא רחובה התיירותי הראשי עם מבנים משומרים מהמאה ה־16. במדרחוב מצויים מבנים אחדים הראויים לביקור ובהם בית העירייה, הראטהאוז. מולו ניצבת כנסיית Bürgerspitalskirche הממוקמת על שרידי הגטו היהודי. משם מתפצלים רחובות צרים מרוצפי אבן, שיעניקו לתייר אווירה של עת מרוחקת. תחנה נוספת לאורכו של המסלול בעמק ווכאו היא דורשטיין. במרכז הכפר שרידי מצודה ומנזר שאליו הוסף מגדל, וכל אלה צופים על הנהר. לא בכדי הכפר הוא אחד האתרים המצולמים בעמק. 
 
המנזר הבנדיקטיני במלק הוא עצום בממדיו בכל קנה מידה ונחשב כמנזר הלאומי. הוא בנוי מארבע חצרות פנימיות המוקפות במספר מבנים, ובהם כנסייה שלצדדיה שני מגדלים ובראשה כיפה מרשימה. המבנה, בגון אוכרה (צהוב), ניצב על צוק המתנשא לגובה של 50 מטר מעל הדנובה והוא נראה גם מן האוטוסטרדה A1. במאות השנים מאז הקמתו הצטברו שם אוצרות לא מועטים והם מוצגים במוזיאון מפואר. גם הספרייה היא אטרקציה, ואולם הכנסייה הוא דוגמה לפאר של מקום תפילה קתולי.
 
אדריכל הגנים הבריטי שבזכותו בתי האחוזה באי טובלים במדשאות ירוקות זכה לכינוי Capability Brown בשל נוהגו לומר לבעליהם כי לשטחים שסביב המבנים יש פוטנציאל. אות ומופת לתכנון שלו - שהודרך ברצונו להעניק נוחיות ואלגנטיות וכלל אגמונים, מדשאות, שבילי הליכה ונקודות תצפית - היא אחוזת סטאו (Stowe) בבקינגהמשייר. במקומות רחבי ידיים הוא לא היסס לנטוע יערות ולהקים חוות, אבל תמיד כל פרט היה צריך להיות חלק מן השלם.
זה לא מכבר ביקרנו בצ'אטוורט שבפיק־דיסטריקט. אומנם התרשמנו מן הארמון העצום, אך נהנינו יותר לשוטט במרחבי הגן העצומים והמטופחים. בתוככי הגן מצאנו אטרקציות לרוב כחממות, מבוך, גן סלעים, מפלים טבעיים ומפל מלאכותי, בריכת מים ומדשאות המקושטות בפסלים. בילינו שם שעות וקינחנו בחנות של החווה השייכת לבעליו של הארמון. מי שמבקש להישאר בקרבת לונדון יוכל להסתפק בגני המפדון קורט, ריצ'מונד וסט. ג'יימס.
 
נסיים סקירה חלקית זאת במענה לשאלה המתבקשת למה ניו יורק עכשיו? סיבה ראשונה לכך היא שני גורדי השחקים שהקמתם הושלמה בשנה שחלפה ויש בהם כדי לשנות את פני הרקיע של העיר. האחד הוא One World Trade Center, שהיה לבניין המשרדים הגבוה בעיר עם מרפסת תצפית בקומה ה־102 והאחר הוא בית המגורים הגבוה מכולם בשדרת פארק אבניו. גם שטחי ציבור זכו לפנים חדשות, ובהם קו החוף של דרום מנהטן וזה של ברוקלין. עורכי "טרוולר" מזכירים גם את ההיי־ליין, טיילת גן שהוקמה על מסילת ברזל שנזנחה במערב מנהטן ונחנכה ב־2014 ובקרבתה. ברובע מיטפאקינג ועל גדת ההדסון נחנך משכנו החדש של מוזיאון וויטני במבנה עטוף זכוכית שתוכנן בידי רנצו פיאנו.