תכנית "חברים לעת זיקנה", שיתוף פעולה בין עמותת מטב, ג'וינט ישראל-אשל ועמותת "תנו לחיות לחיות", נולדה במטרה לסייע בהפגת בדידותם של קשישים שחיים בגפם, בין היתר בכדי שלא יצטרכו לוותר לעת זקנתם דווקא על חבריהם הטובים, חיות המחמד שלהם, מתוך הקושי לטפל בהם. התכנית מופעלת על ידי מערך מתנדבים, בהם גם משפחות שלמות וצעירים, המגיעים לבתי הקשישים ומסייעים להם בכל היבטי הטיפול בבעלי החיים אבל גם מארחים להם לחברה והופכים לאורחים קבועים, כשרבים מהמתנדבים הופכים עם הזמן ליד ימינם של הקשישים ומסייעים להם בהרבה יותר מאשר הטיפול בכלב או החתול ובחברה.  
סהר אמר היא אמא חד הורית לשני ילדים, יהלי בת השמונה ואורי בן חמש. סהר ובתה מתנדבות כבר ארבע שנים בצמוד ליהודית, אישה בת קרוב ל-90 מהרצליה. יהודית גרה בקומה שנייה ללא מעלית ומגדלת לבדה את רמבו הכלב. היא מתמודדת עם בעיות בריאותיות רבות המקשות עליה גם בהליכה. למרות האתגר, סהר ויהלי מגיעות בהתמדה, מזמינות את יהודית לחגים והפכו עבורה למשפחה של ממש. סהר גם מסייעת ליהודית לטפל בנושאיה הרפואיים מול ביטוח לאומי ובכל הבטי החיים. לדבריה, "ההתנדבות היא קדם כל של הילדים. כשראיתי מודעה לגיוס מתנדבים לפרויקט לפני ארבע שנים, הצעתי לילדה שלי שהיתה אז בת ארבע שנלך לטייל עם כלב, והיא מאד אוהבת כלבים. נוצר קליק מדהים שלה עם רמבו וגם עם יהודית ואני למעשה רק מצטרפת. זה יצר מחויבות יפה מאד עבורה. נכון שצריך את המשפחה, אבל הערך המוסף לילדים שמקבלים מהתנדבות כזאת הוא אדיר, זה משנה את תפיסת עולמם בקשר לקשישים", סיפרה.


"זכות וקבלה מאוד גדולה"


עוד הוסיפה: "סבא וסבתא זה לא אותו דבר, היום סבים וסבתות הם בני 60-70 ואלה לא אנשים בני 80 פלוס. לילדים קשיש מבוגר הוא דבר מרתיע, ולילדים שלי ההפך הוא הנכון. וכך יוצא שגם הבת שלי וגם יהודית מחכות לכל יום ראשון ועם הזמן הצטרף ליהלי אורי שהיום הוא בגיל שבו היא היתה כשהתחלנו. זאת זכות אבל גם קבלה מאד גדולה". 

"הקשישים זוכים לחברה אנושית לצד זו של הכלב". בתמונה: הכלב רמבו. צילום: שחר קלאורה



עירית קוסט, מנהלת התכנית בעמותת מטב, סיפרה: "הקשישים מקבלים הביתה חברה אנושית, לצד זו של בעל החיים האהוב. אנחנו רואים לפעמים בתים שלא ביקרו בהם חודשים, וכעת מגיעים לשם מתנדבים. בדרך כלל החיבור שנוצר דרך החיה ובגללה, רוקם קשר אנושי הדוק בין הקשיש למתנדב. חלקם הופכים למשפחות של ממש". 
במטב מדגישים כי הבדידות עלולה להיות "אויב מספר אחת" בזיקנה. עבור קשישים רבים, גידולם של כלב או חתול, ההופכים לבני בית או לחבר הקרוב ביותר, הם המזור משעות הבדידות הרבות. מחקרים מדעיים מכל העולם מוכיחים עד כמה מסייע גידולו של בעל חיים לאדם הבודד ולאדם בכלל, אבל בשנות הזיקנה כשמתעורר קושי בגידולו של בעל החיים האהוב, החל בטיולים היומיומיים ועד הגעה לווטרינר, מדובר בעוד משימה שהופכת קשה ללא סיוע.