"די, נגמר": הנאום של נתניהו עורר מחדש את המחאה של האזרחים האיראניים

"הנאום של נתניהו עורר מחדש אצל האנשים באיראן משהו שמאוד מפריע להם", אומרת ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית לאיראן מהמרכז האקדמי שלם וממרכז עזרי ומגישת פודקאסט בשם "איראניום מועשר". אלא שדרמטי ורגיש ככל שיהיה המידע שראש הממשלה בנימין נתניהו הציג שלשום באשר לכוונותיה של איראן בפיתוח טכנולוגיית גרעין, מה שהפריע לאיראנים כלל לא היה קשור בתוכן דבריו. "ראיתי הרבה מאוד שאנשים שביקשו לא לקרוא לאיראן 'הרפובליקה האסלאמית'", אומרת עילם גינדין. "היו שם הרבה קריאות של אנשים שאמרו: 'הם (הרפובליקה האיסלאמית, ע"ר) לא מייצגים את העם האיראני, הם לקחו אותנו כבני ערובה. תבדילו בין איראן שיש לה היסטוריה של 3,000 שנה לבין הרפובליקה האסלאמית, שהיא בת 39 שנים'".

בראייה רחבה יותר, לדברי ד"ר עילם גינדין, התגובה הזו משקפת הלך רוח ששולט בימים אלה ברחוב האיראני ביחס למשטר והשלטונות ברפובליקה, ביחס לארצות הברית ולישראל, וביחס לנתניהו עצמו. "בהתחלה התגובות היו קצת היסטריות", היא ממשיכה. "אנשים באיראן מרגישים חוסר ביטחון, המטבע שלהם חלש והכלכלה רעועה, יש הרבה שמתנגדים למשטר, והנאום של ביבי, שלפיו תפסו את המשטר שלהם בהפרת הסכמים, קצת הלחיץ אותם. מצד שני הם מאוד רוצים שהמשטר שלהם ייפול. הבעיה היא שיש הרבה גיבורי מקלדת, אבל ברגע שצריך לצאת לרחובות הם יותר מפוחדים. לאחרונה השתמשו הרבה בהאשטאג של 'די, נגמר', ואתמול זה חזר. הייתה שוב התעוררות בעקבות הנאום של ביבי".

ראש הממשלה נתניהו הציג שלשום את מה שהוא הגדיר כחשיפה של כמות אדירה של חומר מודיעיני שהושג על ידי המוסד, ומוכיח לכאורה שאיראן שיקרה למעצמות בדרך לחתימת הסכם הגרעין ולהסרת הסנקציות מעליה. בין היתר, בנאומו הציג נתניהו מאות קלסרים, ובהם לכאורה העתקים של החומר שהושג על ידי המודיעין הישראלי. "הנה מה שהיה בתיקים: מסמכים מפלילים, מצגות מפלילות, תוכניות מפלילות, תמונות, קליפים ועוד", אמר נתניהו. "חלקנו את המידע הזה עם ארצות הברית, ונחלוק את זה גם עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. ידענו שנים שלאיראן יש תוכנית גרעין סודית - פרויקט 'עמאד'. עכשיו אנחנו יכולים להוכיח את פרויקט 'עמאד' ולהוכיח שאיראן מסתירה את תוכני הפרויקט כדי לפתח נשק גרעיני מתי שתוכל".

נאומו של נתניהו נישא על רקע איומיה של ארצות הברית שתפרוש מהסכם הגרעין שעליו חתמה ב־2015 אם לא יבוצעו בו תיקונים לשביעות רצונו של הנשיא דונלד טראמפ עד 12 במאי.

ברכה לשלטון

שעות מעטות לפני שעלה נתניהו לפודיום בקריה בתל אביב, הוצפו הרשתות האיראניות בקריאות מחאה נגד השלטונות שלא לחסום את הרשת החברתית טלגרם. שרונה מזליאן־לוי, דוקטורנטית במרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב, רואה בדברים קשר, גם אם עקיף, לעימות של ישראל מול איראן.

"מה שמעסיק היום את האיראנים זה החסימה של הטלגרם", היא אומרת. "אבל צריך להבין שכל הדיון הביטחוני שיש בחודש האחרון באופן כללי הוא ברכה לשלטון, כי זה מסיט את הדיון מסדר היום. יש עכשיו באיראן משבר מאוד חמור - משבר כלכלי, בצורת קשה, חקלאים שלא מצליחים להשקות את השדות ואין להם יבול, אנשים שלא מקבלים שכר. יש במדינה הפגנות על בסיס יומי, יש שביתות, שזה דבר שאסור בחוק שם, יוקר המחיה הוא מהגבוהים שהיו מאז הפלת משטר השאה, והאינפלציה היא בשיאה. אלה הדברים שמעסיקים את האזרח. אבל ברגע שיש פצצות כלשהן בסוריה ונפגעים אנשים איראנים, אז המשטר מנתב את זה להתלכדות. מבחינת ההנהגה, אני חושבת שהם שמחים שהשיח עכשיו הוא ביטחוני". מבחינה זאת, היא אומרת, העובדה שהנאום של נתניהו משיב לסדר היום האיראני את ענייני הביטחון והחוץ של ארצם, משחקת לידיים של השלטון.

לדברי ד"ר עילם־גינדין, בעוד העיסוק בביטחון אכן מסיט את הדיון מהצרות מבית, נאום כמו זה של נתניהו דווקא פועל נגד השלטונות באיראן, לא לטובתם, קל וחומר אחרי תקיפה של מטרות איראניות בסוריה, המיוחסת לפי מקורות זרים לישראל. "זה מסיט את הדיון מהבעיות הפנימיות", אומרת עילם־גינדין. "אבל הם (העם האיראני, ע"ר) אומרים למנהיגים שלהם: 'אתם טובים בלדבר. אתם צבא מפלסטיק, אתם אומרים: 'אנחנו ננקום בישראל', אבל אתם נגד העם שלכם. במקום לנקום בישראל, אתם נוקמים בעם שלכם'".

חסימתה השבוע באיראן של הרשת החברתית טלגרם, שנחשבת מאובטחת יחסית, לא הייתה הפעם הראשונה שבה זה בוצע. הפעם זה אירע בלילה שבין ראשון לשני השבוע, זמן קצר אחרי התקיפה על אדמת סוריה שבה נהרגו 11 אזרחי איראן. לדברי המומחים, מבחינת האזרח האיראני, זה נתפס כהשפלה משולשת - פעם אחת בשל מתקפה ישירה על מטרות שלהם, פעם שנייה כאשר המשטר האיראני נמנע מלהגיב, ופעם שלישית כאשר התברר שתגובת המשטר היא להשתיק את האזרחים.

"יש כיום חוסר אמון (במשטר, ע"ר) בקרב חלק ניכר מהקבוצות באיראן", אומר פרופ' עוזי רבי, ראש מרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. "אנחנו רואים את זה בהפגנות, ואנחנו רואים אנשים שם אומרים: 'קצה נפשנו בהבטחות'".

ההפגנות נגד המדיניות הכלכלית של המשטר האסלאמי באיראן נמשכות כל הזמן, גם אם הן נותרות מתחת לרדאר של כלי התקשורת בעולם. הן הגיעו לנקודת רתיחה בחודש דצמבר האחרון, כאשר עימותים ישירים ואלימים התפתחו בין המוחים לשלטונות החוק ברפובליקה וגבו את חייהם של 20 בני אדם. אבל מי שעוקב אחר הנעשה ברשתות החברתיות יודע כי הן אינן נפסקות גם כעת. "המצב הכלכלי שם קשה ביותר", אומר פרופ' רבי. "אתה מבין שהמשחק שישראל עושה הוא תודעתי ופסיכולוגי. לנוכח זאת, אין ספק שיש באיראן מי ששואל את עצמו מה עושים המנהיגים שלו".

מימין ומשמאל

אל מול הקשיים והכלכלה המקרטעת, בקרב העם האיראני יש קונצנזוס כלפי סוגיית הגרעין. "פיתוח הגרעין חוצה את הסיעות באיראן, שמרנים ורפורמיסטים", אומרת ד"ר אלישבע מכליס, חוקרת איראן במכון טרומן לקיום השלום האוניברסיטה העברית ומהמחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב. "גם גורמים כביכול יותר מתונים תומכים בפיתוח הגרעין. מבחינת האיראנים, זו הזהות של איראן גם כמדינת לאום וגם כמעצמה אזורית".

לדבריה, זה עשוי להסביר את ההתייחסות המסויגת, לעגנית לעתים, שמאפיינת את הרשתות באיראן ביחס לנאום נתניהו שלשום. "אני חושבת שהם רואים בזה ספין תקשורתי", אומרת ד"ר מכליס. "אני לא חושבת שהרחוב האיראני לוקח את זה ברצינות, במיוחד כשמדובר במסמכים שהולכים אחורה, והסכם הגרעין אמור היה לתת מענה לטענות כאלה. אני לא חושבת שבאיראן זה משנה את דעת הקהל או שזה יגרום לכך שפחות יתמכו בגרעין או יפסיקו להאמין

להצהרות המנהיגות האיראנית".

תגובתו של שר החוץ האיראני מוחמד זריף, שהיה גם הדמות המרכזית מטעם איראן בגיבושו וניסוחו של הסכם הגרעין, לנאומו של נתניהו - הייתה קצרה. "הילד שלא יכול להפסיק לקרוא 'זאב זאב'", הוא כינה את נתניהו. באופן אירוני, דווקא התגובה שלו עוררה הדים רבים בקרב אזרחים באיראן, כולל קיתונות של לעג וביקורת, כחלק מן הביקורת המתמשכת שהאזרח האיראני מפנה לשלטונו ביומיום. "כשזריף כינה את נתניהו כך, אנשים ברשתות יצאו נגד זריף", אומרת ד"ר עילם־גינדין. "הם אמרו לו בעצם: 'טול קורה מבין עיניך, כולכם שקרנים'".

"יש חלקים גדולים בציבור האיראני שלא מאמינים לממשלה שלהם בכל מקרה, ולכן לא דברי נתניהו ישכנעו אותם שהממשלה שלהם לא צודקת", אומר פרופ' מאיר ליטבק, ראש מרכז אליאנס ללימודים איראניים מאוניברסיטת תל אביב. "הייתה אכזבה מאוד גדולה באיראן מכך שהסכם הגרעין לא מילא את הציפיות והביא לפריחה כלכלית. ברור לגמרי שיש הרבה מאוד אנשים באיראן שמאוד לא אוהבים את השקעות הכספים העצומות של איראן בסוריה ובתימן, במיוחד כשהמצב שם לא טוב. יש עלייה גדולה במספר השביתות באיראן, יש תסכול, תחושות מצוקה ועוד".

"כל עוד הדיווחים של ישראל לא מקבלים תמיכה מצד מעצמות אירופיות, גם האזרח באיראן חש שהוא לא צריך להיבהל ממה שקורה", אומרת גם ד"ר מכליס. "זה עוד מאותו דבר מבחינתם".

איך נתניהו עצמו נתפס ברחוב האיראני?
"מבחינתם הוא התגלמות הרשע. אבל זה לא שאי פעם הם היו פרו־ציוניים. מבחינתם, הוא דמות נלעגת וכוחנית שמזלזלת ביכולות שלהם". "מאוד לא מעריכים את נתניהו ברחוב האיראני, הוא נתפס כשקרן", אומרת גם ד"ר עילם גינדין. "גם מי שמתנגדים למשטר, שונאים את ישראל בגלל מה שהיא עושה לפלסטינים".

אלא שכל זה לא הפריע לאזרחים איראנים רבים לצטט כלי תקשורת ישראליים דווקא, שניתחו את נאום נתניהו. "השואו של ביבי נועד להשפיל אותם, ואת זה רואים בבירור ברשתות החברתיות", אומרת ד"ר עילם גינדין. "אנשים אומרים: 'איך הם (המוסד הישראלי, ע"ר) הצליחו לחדור עמוק כל כך?' הם אומרים (לשלטונות האיראניים, ע"ר): 'אתם גם לא מחזירים מתקפה על מה שישראל עושה בסוריה, וגם המודיעין שלכם הוא כזה גרוע שאפשר להעמיס קלסרים על משאית?' תוקפים אותם גם מימין וגם משמאל על אותם דברים. רק שמימין אומרים להם 'תנקמו!', ומשמאל אומרים: 'אתם פחדנים ואין לכם כוח, וסופכם קרב'".