תחרות יחידות צעירים מצטיינים 2020", מיזם משותף של מפעל הפיס, מרכז השלטון המקומי ומרכז המועצות האזוריות, שזוכיה הוכרזו בטקס חגיגי במסגרת “ועידת השלטון המקומי לחדשנות מוני אקספו 2020", תתקשה לספר בתמונה, או בכותרת, על פעילות ארוכה ומשמעותית לאורך השנה שמטרתה נוגעת לחלק גדול מאיתנו - חיזוק הקהילתיות ותחושת הערבות ההדדית בדור העתיד.
“הזכייה שלנו במקום הראשון היא כבוד גדול, אבל היא בעיקר מסמנת את העובדה שאנחנו עושים את הדברים נכון", סיפר שלמה לוי, מנהל רשות הצעירים בעיריית ירושלים. “יוזמות חברתיות, בעלות חשיבות ברמה הארצית וחלקן הפכו כבר למודל. הזכייה היא סמל ליכולתנו לייצר פעילות חברתית ענפה בעיר הכי מורכבת בארץ".
בתחרות הוענקו פרסים ליחידות הצעירים המופעלות על ידי סטודנטים ועוסקות ביוזמות ייחודיות בתחום המעורבות החברתית. הפרסים לזוכים, בהיקף כולל של 150 אלף שקל, הוענקו בקטגוריות של ערים, מועצות אזוריות ומועצות מקומיות. בראש ועדת השיפוט עמדה כלת פרס ישראל, מרים פרץ.
חיזוק הפעילות ביחידות הצעירים והבלטתה הינם נדבך חשוב בעשייה הכוללת של מפעל הפיס. חלק גדול מן הצעירים שפועלים ביחידות הצעירים הם מלגאים שקיבלו מלגת לימודים ממפעל הפיס בשנים האחרונות. השנה, היחידה הזוכה בקטגוריית העיריות היא “כפר הסטודנטים בשכונת גילה", שכדי להתחקות אחרי שורשיה צריך לחזור לתחילת שנות ה־90 של המאה הקודמת.
כן, באותם ימים הוקם בשכונה קיבוץ עירוני, “בית ישראל", שהורכב מחבר'ה דתיים וחילונים ובחר לחזק את אחת השכונות הגדולות בירושלים. במהלך השנים הקיבוץ העירוני הקים בגילה מוסדות, אחד מהם הוא מכינה קדם־צבאית מצליחה. בוגרי המכינה הספיקו להשתחרר מהצבא וחלקם ביקשו לחזור לקיבוץ כסטודנטים, שלמענם הוא הוקם.
השנים עברו וזוגות צעירים החלו לחפש מקום מגורים. בשיתוף פעולה עם בית הדיור המוגן, הפועל בשכונה, הוסכם ששבעה זוגות יקבלו אפשרות להתגורר בבית הדיור המוגן במחיר מוזל, וכן לקבל מלגה שנתית ובתמורה יפעלו למען הקהילה.
“המיזם פועל כבר מספר חודשים, והערך המוסף הוא מעצם העובדה שהוא קיים", אומר שלמה לוי מעיריית ירושלים. “אנשים מבוגרים לא גרים רק עם בני גילם, אלא חיים בקהילה. בעתיד ייוולדו שם ילדים, והמקום יהפוך לאחר לגמרי. הגיוון הוא השוס הגדול".
איזו פעילות הם עושים ביחד?
“למשל פעילות תרבותית שיוזמים הצעירים בסופי שבוע. טקסי קבלת שבת, הרצאות וערבי שירה. בפעילות החברתית הם מגדירים בעצמם מה הם רוצים לעשות".
הפרס השני בקטגוריית העיריות הוענק לעכו, ששם הצעירים דווקא פנו במיזם לבני גילם. “'חמישי חברתי' היא יוזמה שמפעילים סטודנטים מכפר הסטודנטים של בני עקיבא ועיריית עכו", מספר אלי חביב, מנהל אגף נוער וצעירים בעיריית עכו. “הכוונה הייתה למצוא מקום בעיר, ובימי חמישי בשעות הערב לקיים בו אירועי תרבות כדי להביא חבר'ה צעירים, כאשר התוכן משתנה מדי שבוע. פעם זה מרצה על הבר, פעם ערב מוזיקלי, משחקי חבר'ה ועוד".
הסטודנטים בעכו מצאו את מסעדת “השלום" במרכז העיר שבמשך היום משמשת כחומוסייה מוכרת, המסיימת את פעילותה בשעות אחר הצהריים.
בשנתיים האחרונות, מיד בתום העבודה, הסטודנטים משתלטים על המקום ומכינים אותו לקראת האירוע השבועי. הם מבשלים אוכל כשר, מגישים לקהל ואפילו שוטפים כלים במקום. ערבי התרבות שהם מארגנים זוכים להצלחה בקרב קבוצות שונות בעיר, חלקם הפכו לאירועים רבי־משתתפים.
“אנחנו בעירייה מעודדים מיזמים רבים כשהמיזם ‘חמישי חברתי' הוא אחד מהם", מספר חביב מעיריית עכו. “אנחנו מחלקים כ־450 מלגות מדי שנה כשמפעל הפיס שותף ל־300 מתוכן. כל סטודנט המקבל מלגה תורם את חלקו בפעילות חברתית. המיזם נותן מצד אחד אפשרות להעניק מלגה גבוהה המסייעות לתשלום שכר הלימוד ומצד שני הסטודנט מחזיר לעיר כ־150 שעות מעורבות בקהילה".
מצפה רמון ופרויקט צאל"ה (צעירים אקטיביסטים למען הקהילה) זכו במקום הראשון בקטגוריית המועצות המקומיות. המיזם שהובילו הביא לשינוי פני האזור וכנראה מהווה את אחד הגורמים לזכייתם.
במצפה רמון גרים לא מעט סטודנטים. חלקם לומדים במכללת ירושלים, שמפעילה שם שלוחה, חלקם באוניברסיטת בן־גוריון בבאר שבע, ויש גם סטודנטים המשתייכים לאוניברסיטה הפתוחה.
פרויקט צאל"ה קם במיוחד כדי למצוא פתרונות דיור לאותם סטודנטים, ולמטרה זו סופקו 24 דירות השייכות לדיור הציבורי. הדירות ניתנו לסטודנטים במחיר שכירות נמוך של 750 שקל בחודש. הם זכו בנוסף במלגה ובתמורה הם תורמים מזמנם בפעילות קהילתית, וגולת הכותרת - הקמת “ועדי בתים".
“ועד בית הוא מבחינתנו הדבר הבסיסי ביותר להשפעה על החיים והסביבה", אומרת בת מאיוסט, מנהלת “המנסרה", מרכז הצעירים של מצפה רמון. “אנחנו לא רוצים שהסטודנטים ינהלו בעצמם את הוועד, כדי שלא תהיה בהם תלות. אנחנו רוצים שהם יקימו וילוו ושבסוף לכל בניין במצפה רמון יהיה ועד בית משלו".
הפרויקט הוקם לפני כשלוש שנים ועבר חבלי קליטה. לחלק גדול מהבתים לא היה ועד, לכן היה צריך לשכנע את הדיירים בנחיצותו, להגיע להבנות. עד היום חברי המיזם סייעו בהקמת 35 ועדי בתים, והיד עוד נטויה.
“אנחנו עם מודל בנוי, יציב, מתפקד ויותר ויותר ועדי בתים מצטרפים", מספרת בת. “קודם כל חזר האור לחדרי המדרגות, הם נקיים. דברים אלמנטריים. יש חדרי מדרגות שנצבעו ושופצו, בתים שהקימו גינות ופינות חמד. אני מקווה שיום אחד נצליח להגיע לוועדי שכונות שלמות והמנגנון הזה יעבוד".
בת מספרת שהמטרה העיקרית היא שחלק מהסטודנטים המתגוררים בישוב באופן זמני יישארו כתושבי קבע והיא מדווחת שבינתיים מדובר בהצלחה. כמות העוזבים נמוכה, וכעת הפרס בתחרות רק מוכיח שהדרך משתלמת.
“הפרס עורר אצלנו התרגשות גדולה", היא מודה. “זו הכרה בעשייה שבאה מלמטה ומתרחשת בשטח. עשייה שמעצבת מציאות, כי המטרה בסופו של דבר היא לחזק את היישוב שלנו".
היישוב הבדואי הצפוני טובא־זנגריה, שהגיע למקום השני בקטגוריית המועצות המקומיות, עשה זאת בעזרת מיזם המחזק את היישוב בדרך מעט אחרת - הוא עובד על חיזוק הקשר בין הדור הצעיר לדור הוותיק.
“בזמן שהדור הצעיר עסוק בסמארטפון ובמחשב, לדור הוותיק יש סיפור חיים והרבה דברים לומר, כאלה שאנחנו כלל לא מודעים אליהם", מספרת חנאן זנגריה, מנהלת מרכז הצעירים בטובא־זנגריה. “הכוונה הייתה לקרב ולשמר את אורח החיים שלנו".
לדרך יצאו 12 צעירים ותשעה אנשי הדור הוותיק שנבחרו גם במטרה לחלוק להם כבוד. ביישוב נבנה מקום בסגנון מאהל בדואי מסורתי, כדי לקיים בו חלק מהמפגשים, חלק אחר התקיים בבתים שהתנדבו לארח.
“בפרויקט האחרון המבוגרים לימדו את הצעירים איך להכין את קפה הסאדה של הבדואים", חנאן עדכנה. “הרצון הוא לתעד ולשמר מסורת ומנהגים. אחרי ההצלחה אנחנו חושבים על המשכיות והרחבה, אולי להגיע לכל העולם. למה שלא נבליט את אורח החיים הבדואי? יש לנו פתגמים, שירים, סיפורים, לבוש מיוחד. יש אפשרות שנגייס לתוכנית עוד ועוד חברים".
חיבור חברתי צריך להיות לא רק בתוך היישוב, אלא גם בסביבה הקרובה. חיבור כזה זיכה את עמק המעיינות בפרס השני בקטגוריית המועצות האזוריות.
שם, במזרחה של המדינה, ביקשו לחבר בין אוכלוסיות שבמשך שנים הקפידו על שמירת מרחק - הקיבוצים והעיר בית שאן. למטרה זו מגויסים מדי שנה חמישה סטודנטים מהמועצה האזורית וחמישה סטודנטים מבית שאן וביחד הם מנסים להנהיג לעתיד משותף ומחבר יותר.
“בחרנו בסטודנטים לתואר שני, כי אלה אנשים שקבעו את ביתם פה", מסבירה צרויה שוויגר, מנהלת מרכז צעירים במועצה האזורית עמק המעיינות. “אלה חבר'ה בסוף גילאי ה־20, 30, שרוצים להשפיע על הקהילה. מה שמרגש בפרויקט הוא שנוצר קשר בין הצעירים מהעמק והעיר, מה שלא היה כל כך טבעי בעבר. הם הוציאו לפועל כבר שלושה פרויקטים משותפים, כמו טיול בנחל חרוד, שעובר גיאוגרפית בעמק המעיינות ובבית שאן. כל אחד הביא משפחה וחברים. התחילה פעילות רשת של צעירים יזמים".
אתם מרגישים בשינוי?
“אמרנו שההישג המדהים מבחינתנו הוא שאין כבר את הרתיעה לבוא מהעיר לקיבוץ, או מהקיבוץ לעיר, וזה משהו שמאוד רצינו להשיג. המסר שדיברנו עליו הוא שעמק חזק זה עיר חזקה, ועיר חזקה זה עמק חזק. אנחנו מאוד מקווים שזה יגלוש גם לילדים, לנוער ולמבוגרים. זה מצריך הרבה עבודה בגלל המטענים שנצברו לאורך השנים, אבל המגמה נושבת לשם".
מדהים כמה פרויקטים צנועים כאלה יכולים לחולל שינוי לסביבה. קחו למשל את “הכל זהב", הזוכה בקטגוריית מועצות אזוריות, שבו קבוצת סטודנטים מנחל שורק פועלת לקירוב לבבות ולחיבור בין קהילות שנמצאות בשוליים, כמו ילדים, בעלי מוגבלויות וקשישים. הם מקדמים פעילויות המאפשרות מפגש בין־דורי ושינוי תודעתי אצל המעורבים כדרך לצמצום הפערים וחיזוק הקהילה.
“המטרה היא לחבר בין הקהילות ואוכלוסיות שונות", מספר חגי מולודיק, מנהל מרכז צעירים במועצה האזורית נחל שורק. “מי שמוביל אלה סטודנטים, מלגאי מפעל הפיס".
הזוכים הנרגשים בתחרות זכו לכבוד על פועלם המבורך, אבל זו רק השורה התחתונה. מדובר בחבורה מובחרת של אנשים שבמשך השנה עובדים קשה כדי שהמקום שבו אנחנו חיים יהיה טוב יותר.