הורים הגישו תביעה ייצוגית לבית המשפט המחוזי בירושלים להחזר כספי של הוצאות חינוך שנגרמו להם בשל חוסר בכיתות לימוד במוסדות לימוד רשמיים במזרח ירושלים, אך בית המשפט קבע כי אפליה מצד רשות מקומית והמדינה איננה מהווה עילה לאישור תביעה כייצוגית וכי לא די שהרשות מפלה לרעה אלא שעל מגיש התביעה להוכיח שהאפליה נעשתה במכוון.
ההורים טענו כי הם רושמים את ילדיהם לבתי ספר פרטיים, בגלל היעדר מקום בבתי הספר הרשמיים באזור מגוריהם הנובע מחוסר בכיתות לימוד. לדבריהם, עלות הרישום ושכר הלימוד בבתי ספר פרטיים מגיעה לאלפי שקלים בשנה ובכך לטענתם, הם מופלים לרעה ע"י המדינה ועיריית ירושלים.
בית המשפט פסק לטובת עיריית ירושלים שיוצגה ע"י עו"ד אורי הברמן ממשרד שרקון, בן-עמי, אשר & נאמן, קינן ושות' ומשרד החינוך שיוצג ע"י פרקליטות מחוז ירושלים ודחה את הבקשה לתביעה ייצוגית. בפסק הדין כתבה השופטת תמר בזק רפפורט כי "אין חולק כי אפליה במתן שירותי חינוך מחמת גזע או לאום בידי הרשויות, מהווה הפרה של הוראות חוק איסור אפליה", אך הוסיפה כי "לא הוכח שהוקמו כיתות לימוד לתלמידים יהודים באותו אזור במסגרת החינוך הרשמי, וניתן מענה טוב יותר בתחום החינוך הרשמי לציבור היהודי".