לחופש הגדול נותרו עוד פחות משבועיים וכנראה שמרבית התלמידים מנסים לנצל את ימי החופשה האחרונים לבילויים או לעבודה, אבל יש גם כאלה שמנצלים את הזמן לאימוני ספורט אינטנסיביים אחרונים לקראת החזרה לשגרת הלימודים, כאלה שעבורם הספורט הוא אורח חיים.
עמית ווגן ורוני בינר מראשון לציון אומנם מבלים לא מעט במהלך החופשה עם חברים, אך גם מבלים זמן לא קצר עם מאמניהם. שניהם מתאמנים באגרוף תאילנדי וקרב מגע במסגרת "אילת" - התאחדות ישראלית לספורט תחרותי לא אולימפי, המסייעת לספורטאים במלגות, ציוד, מימון ועוד ומסבירים שלמרות שמדובר בהרבה מעבר לתחביב, הם מצליחים לשלב בין האימונים לחברים.
ווגן, 15.5, הגיע לתחום בגיל 10 לאחר שראה עם אביו סרטי אקשן. "התחלתי בחוג רגיל ועם הזמן ראיתי שאני מתחיל להשתפר והחלטתי לקחת את זה למקום התחרותי. ביום שביקשתי להיות מתחרה החיים השתנו מקצה לקצה - אין כבר ללכת לישון מאוחר, פחות לצאת עם חברים והלימודים קשים יותר כי אני צריך להתאמן וגם להיות עם המשפחה והחברים", הוא אומר ל"מעריב" ומדגיש, "אני לא חושב שאני משלם מחיר, האימונים זה הבית שלי, שם אני נהנה ועושה מה שאני אוהב".
"הלימודים זה לפני הכל - אם לא אצליח בלימודים אעזוב את הספורט. בעבר כשהייתה לי תעודה לא טובה כל האימונים הופסקו. להגיד שאין לי זמן זה שטויות, אני מספיק גם לנוח בצהריים, הכל זה עניין של ניהול זמן. אפשר להתאמן 6-5 שעות ביום ועדיין להגיע להישגים מבחינת לימודים וחברים. אם טוב לך ואתה רוצה לעושת את זה אתה יכול לעשות את זה".
בינר, 12.5, החלה להתאמן בעקבות אביה שעסק בזה בעבר. בזמן שחברותיה נפגשות ומבלות, היא מתאמנת כמעט מדי יום בין שעה לשעתיים בהן היא רצה ומרימה משקולות ורק לאחר מכן מתפנה לאימון המקצועי שנמשך עוד כשעתיים. "אני מנסה לשלב את האימונים כמה שאפשר כדי שאוכל לצאת עם החברות ולסיים גם עבודות חופש מביה"ס".
בינר מדגישה כי "החברות בעיקר תומכות בי שלא אכפת לי ממה שאומרים כי בדרך כלל אגרוף נחשב לספורט שבעיקר גברים עושים ונחשב לא דבר נשי". לדבריה, "אני חושבת שצריכות להיות בתחום כמה שיותר נשים, אין הרבה נשים וזה עצוב. אני מקווה שעוד בנות יבואו ויתעניינו כי קידום הספורט הנשי בעולם הוא מאוד חשוב. כל בת שפוחדת להביע את הדעה או לעשות משהו שנחשב גברי, שתעשה את זה לא משנה מה אומרים".
