השנה האקדמית הנוכחית, שתיפתח באופן מקוון בצל הגל השני של הקורונה, תהווה אתגר עבור התלמידים, המרצים וגם הרקטורים של המוסדות האקדמיים. "זו תקופה מאוד מאתגרת, כל שני וחמישי ההנחיות משתנות ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו", מודה ד"ר יעל קמחי, רקטורית מכללת לוינסקי לחינוך זו השנה הרביעית, שבה יפתחו את השנה יותר מ־1,000 סטודנטים.

"התחושה היא קשה, ומצד שני חייבים להמשיך לקיים שגרה בצל הקורונה. יש לנו אתגר לעשות את ההתאמה של הקורסים עצמם בתוך המוסד האקדמי, וישנה גם מורכבות נוספת. מפני שאנחנו מכשירים פרחי הוראה, אנחנו צריכים להתאים את עצמנו גם אל מה שקורה במערכת החינוך. אם למשל הלימודים במערכת החינוך יהיו מקוונים בשכבות מסוימות, אז הסטודנטים יעשו התנסות מקוונת".

"כבר בשנת הלימודים הקודמת נאלצנו לעבור ממש כמעט בן לילה להוראה מקוונת באופן מלא, כאשר רובם המכריע של המרצים מעולם לא שמעו על זום", אומר פרופ' אמנון אלבק, שנכנס השנה לתפקיד רקטור אוניברסיטת בר־אילן, שבה יפתחו את השנה כ־18 אלף סטודנטים. "זה היה מאתגר, ועשינו זאת בהצלחה גדולה. עכשיו אנחנו כבר יותר מנוסים וניצלנו את הקיץ להתארגנות מתוך ההבנה שהקורונה נשארת איתנו.

שיפרנו תשתיות, מערכות ממחושבות, ארגנו כיתות היברידיות, עשינו הכשרות, הטמענו שיטות הוראה חדשות. אנחנו מגיעים הרבה יותר מוכנים לשנה הזו, ואני מקווה שגם הסטודנטים יהיו שותפים שלנו בתהליך הזה. היינו רוצים שהם יהיו יותר נוכחים בכיתה, שיבינו שהם צריכים לפתוח את המצלמות כדי שהמרצה יראה אותם. כשאני מרצה מול מסכים ריקים, התחושה היא כמו של סטודנטים שיושבים עם הגב אליך והראשים מכוסים בשק. לכן מאוד חשוב לראות את הסטודנטים, כדי שההוראה תהיה איכותית יותר".

אמנון אלבק (צילום: פרטי)אמנון אלבק (צילום: פרטי)

"אנחנו כבר רגילים לחוסר ודאות", אומר מצדו פרופ' חיים היימס, רקטור אוניברסיטת בן־גוריון בנגב זו השנה השלישית, המכהן גם כיו"ר פורום רקטורים בוועד ראשי האוניברסיטאות.

בבן־גוריון יפתחו היום את השנה כ־20 אלף סטודנטים. "את המעבר להוראה מקוונת עשינו במרץ, כשהקורונה פרצה לחיינו", אומר פרופ' היימס. "להעביר 2,000 קורסים בתוך כמה ימים למתכונת מקוונת היה אתגר מאוד גדול. אני רואה חשיבות אדירה בהגעת סטודנטים לקמפוס. הלימודים חשובים מאוד, אבל חלק מהלימודים זה גם התפתחות אישית, ואת זה קשה מאוד לעשות בזום. זה קורה במפגשים הלא פורמליים, במסדרונות, בקפטריה, בספרייה. כל הזמן עקבנו אחרי מה שקורה בחו"ל, בארצות הברית, באנגליה, שם הלימודים כבר נפתחו. יש אוניברסיטאות שהחליטו מראש לפתוח בצורה מקוונת, יש שניסו להביא את הסטודנטים בחזרה לקמפוס. ברוב האוניברסיטאות שחזרו פיזית זה היה קטסטרופה. אנחנו לומדים, מנסים להפיק לקחים ממקומות אחרים, ומכינים כמה תרחישים במקביל. אנו מקווים שבמהרה נעבור לשיטה ההיברידית, אם כמובן מצב התחלואה יאפשר זאת".

לצמוח מהמשבר

על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, כ־320 אלף סטודנטים יפתחו היום את השנה האקדמית ב־60 מוסדות להשכלה גבוהה בארץ, כאשר ישנו גידול של 20%־25% בהרשמה ללימודים אקדמיים לכל התארים. בבן־גוריון, למשל, חלה עלייה של כ־12% במספר הסטודנטים החדשים באוניברסיטה, ובבר־אילן חלה עלייה של 13% בנרשמים לשנה א'. כמו כן, נראה שלקורונה יש השפעה גם על תחומי הלימוד. בבן־גוריון, בלימודי רפואת חירום נרשמה צמיחה גדולה הן בתואר הראשון (60%) ובתואר השני (25%). צמיחה גבוהה (50%) נרשמה גם בלימודי סיעוד. "מצד שני, יש אצלנו גידול מאוד משמעותי בתחום שהקורונה סגרה: מלונאות ותיירות (200% בקמפוס באילת, 109% בקמפוס בבאר שבע)", אומר פרופ' היימס. "אין לי באמת הסבר הגיוני לכך. אולי זה כמו הבורסה, אנשים לא מסתכלים על עכשיו, אלא צופים פני עתיד".

"חלה אצלנו עלייה מאוד משמעותית בנרשמים ללימודים אקדמיים", אומר  פרופ' אלבק מבר־אילן. "יכול להיות שמחזורי התלמידים בגילים האלה גדלו, אבל גם לקורונה בהחלט יש השפעה על כך. כבר לא יוצאים לטיול הגדול, גם יכולת העבודה שלנו קטנה, ולכן זו הזדמנות פז לנצל את המצב כדי ללמוד ולרכוש מקצוע שיעזור בעתיד. אנחנו רואים עלייה בנושאים הקשורים במגיפות, למשל עלייה של 75% בנרשמים לכימיה, אבל רואים זאת גם בתחומים אחרים. למשל במשפטים ישנה עלייה של 65%. מזהים את הגידול בכל המקצועות".

במכללת לוינסקי חלה עלייה של 20% במספר הנרשמים ללימודי התואר הראשון בחינוך ועלייה של 30% במספר הנרשמים לתוכניות להסבת אקדמאים להוראה. "מקצוע ההוראה, מעבר לכך שאני מאמינה בו כאחד המקצועות חשובים ביותר, הוא אחד המקצועות היציבים ביותר", אומרת ד"ר קמחי.

יעל קמחי (צילום: מכללת לוינסקי לחינוך)יעל קמחי (צילום: מכללת לוינסקי לחינוך)
יעל קמחי (צילום: מכללת לוינסקי לחינוך)יעל קמחי (צילום: מכללת לוינסקי לחינוך)

במצב הנוכחי, איך צולחים באופן מיטבי את האתגר המקוון?
"אנחנו עושים הכל כדי להפוך את דרכי ההוראה המקוונת ליצירתיות יותר. יש למשל קורס בחוג לספרות שנקרא 'ספרות משוטטת'. הקורס מבוסס על סיורים רגליים ברחבי העיר תל אביב. עכשיו אי אפשר לעשות זאת, אז הפכנו את הסיורים לווירטואליים. בחוג לאמנות ביקרו במוזיאונים, עכשיו יש סיורים וירטואליים במוזיאונים בעולם. אנחנו משתדלים לתת מענה אחר ויצירתי. כמו כן, יש לנו מרכז להוראה חדשנית ומיטבית. פתחנו מערך של סדנאות ותמיכה למרצים כדי שיוכלו לתת מענה להוראה מקוונת יצירתית, ולא רק לשבת בזום ולהעביר הרצאה. אבל האתגר הגדול יותר הוא בהתמחות. האם אני חושבת שאפשר להכשיר סטודנטים להיות מורים מצוינים רק דרך התנסות מקוונת? התשובה היא לא. הם חייבים להגיע לכיתות, לראות ילדים פנים מול פנים, וכאן יש אתגר מאוד גדול".

פרופ' אלבק: "באופן כללי, ההוראה בזום נחותה לעומת הוראה פרונטלית בכיתה. זה נכון לכל התחומים. אין את האינטראקציה, האפשרות לשאול שאלה, לקרוא את שפת הגוף של הסטודנט. המרצה כשחקן על הבמה מאוד שונה ממה שקורה בזום. במהלך ספטמבר כל אנשי הסגל עברו הכשרה והיו גם סדנאות ייעודיות הקשורות להוראה מקוונת. מכל משבר אפשר לצמוח ולהפיק יתרונות. המגיפה הזאת תקדם את ההוראה בשנות דור. זו תהיה הוראה מתקדמת יותר עם כלים חדשים".

פרופ' היימס: "במשך הקיץ עבדנו מאוד קשה על בניית סדנאות והדרכות לסגל גם בשיטות הוראה מקוונות וגם במתן כלים טכנולוגיים שיכולים לסייע להעביר את החומר בצורה יותר מתאימה לפלטפורמה המקוונת. יש מרצים שהם מעולים פרונטלית והעולם המקוון זה לא העולם שלהם. יש גם ההפך. אבל בכל מצב חייבים את שיתוף הפעולה של הסטודנטים. כאשר מרצה נכנס ורואה מולו ריבועים שחורים, הוא לא יודע עם מי הוא מדבר, מי נמצא שם, אם מקשיבים לו. אם לא יהיה שיתוף פעולה של הסטודנטים, יהיה מאוד קשה להעביר שיעורים מקוונים. יש כאן אחריות של שני הצדדים. על המרצים לעשות הכל כדי שהקורס יהיה מעניין ומתאים לפלטפורמה המקוונת, אבל מצד שני צריך שהסטודנטים יכבדו את המרצה ולא ישבו מולו בפיג'מה".

היימס מציין שבימים אלה, בכובעו השני כיו"ר פורום רקטורים בוועד ראשי האוניברסיטאות, הוא פועל לקבלת אישור ממשרד הבריאות לקיום מעבדות הוראה, סדנאות והכשרות מעשיות. "יש תחומים כגון פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ויתר מקצועות הבריאות שאי אפשר ללמוד בלי לקיים פעילות פרונטלית", הוא אומר. "אם נקבל החרגה, כל הפעילות תתבצע כמובן בהתאם להנחיות ולשמירה על התו הסגול. אנחנו ממתינים לתשובה. ברור לי שזה לא בראש מעייניהם של מקבלי ההחלטות, אבל אני מקווה שבסוף גם יגיעו אלינו ונקבל את האישור. אי אפשר לסיים תואר בכימיה בלי להיות במעבדה. זה נכון גם לגבי תחומים נוספים".

חיים היימס (צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון בנגב)חיים היימס (צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון בנגב)

הלמידה המקוונת מהווה גם אתגר לא פשוט עבור סטודנטים של שנה א', שכלל לא מכירים את הקמפוס. "הכנו תוכנית מפורטת לקליטת תלמידי שנה א' בקמפוס", מספר פרופ' אלבק. "כרגע זה לא מתאפשר בגלל ההנחיות, אבל ברגע שיתקבל האישור להגיע לקמפוס תוך דרישה לריחוק חברתי - נתמקד בעיקר בהגעה של שנה א'. כמובן שמי שלא יוכל להגיע, יהיה בבידוד או בסיכון, אז כל הקורסים הפרונטליים ישודרו גם בלייב".

מלגת קורונה

הרקטורים מתכננים, בין היתר, לנסות לגשר גם על הפערים בפן החברתי שייווצרו עקב הלמידה המקוונת. "החיים הסטודנטיאליים הם חלק מאוד חשוב בתקופת הלימודים של הסטודנט", אומר פרופ' אלבק. "עד שיתאפשר להגיע לקמפוס, מאוד חשוב שסטודנטים ייצרו קבוצות וואטסאפ, פייסבוק. לאגודת הסטודנטים יש תפקיד מאוד חשוב בכך. היא צריכה לעבוד יחד איתנו כדי ליצור אינטראקציה בין הסטודנטים גם במצב הנוכחי".

"ברגע שההנחיות יאפשרו זאת, יש לנו מערכת שעות שתאפשר לסטודנטים של שנתון א' ו־ב' להגיע בקפסולות ולפי משמרות", מספרת ד"ר קמחי. "כרגע, כדי לתת מענה גם לפן החברתי והרגשי, פיתחנו מערך חונכות ומנטורים עבור סטודנטים של שנתון א'. חילקנו את הסטודנטים החדשים לקבוצות של שישה, כך שלכל קבוצה יהיה מרצה שישמש בהתנדבות המנטור שלה. המנטור יראה מה שלום הסטודנטים, אם הם מסתדרים. מערך תמיכה נוסף הוא סטודנטים של שנתון ב' שחונכים את שנתון א'. קוראים לזה 'הכנפיים של לוינסקי'. פה הדגש הוא יותר חברתי".

"לפני ראש השנה קיימנו האקתון שעסק בשאלה של קמפוס מקוון", מספר פרופ' היימס. "השתתפו מאות סטודנטים, והמטרה הייתה לפתח אפליקציה שתקל את קיום שנת הלימודים בעולם המקוון, שתסייע לסטודנטים להתחבר חברתית, למצוא פרטנרים ללימודים. בהאקתון היו פרסים, מקום ראשון, שני ושלישי, ויש אפליקציות שנמצאות כרגע בפיתוח. אולי הן לא יהיו מוכנות לפתיחת שנת הלימודים, אבל אנחנו שמים דגש על כך ומנסים למצוא פתרונות ולסייע בכל דרך אפשרית".

סטודנטים רבים נהגו לעבוד במהלך שנת הלימודים כדי לממן את לימודיהם. כיום, בגלל הקורונה, חלק גדול מהם נותר ללא עבודה. גם לכך מנסים הרקטורים לתת מענה. "אנחנו מציעים מלגת קורונה לסטודנטים שנקלעו למצב מורכב בעקבות המשבר", אומרת ד"ר קמחי. "מדובר בתקציב של מאות אלפי שקלים. המכללה לא קיבלה סיוע מהמדינה בנושא זה ומממנת עצמאית את תשלום המלגות. יש לנו מלגת קורונה, כל אחד יכול להגיש בקשה ונבחן זאת בהתאם לקריטריונים".

"הקמנו מערך סיוע במחלקות, תגברנו את השירות הפסיכולוגי שלנו, והיום לכל סטודנט יש כתובת לפנות אליה", אומר פרופ' אלבק. "כמו כן, הגדלנו משמעותית גם את מערך המלגות לסטודנטים שמתקשים, ויש גם אפשרות לקבל הלוואות".

"פנינו לתורמים שלנו ויצאנו בקמפיין המיועד לסייע לסטודנטים במצוקה כלכלית להמשיך בלימודיהם", מספר היימס. "גייסנו מעל חמישה מיליון דולר. כל הסכום הזה יחולק לסטודנטים שנמצאים במצב כלכלי לא טוב, כדי לסייע להם לעבור את התקופה הזאת. הסכום הזה הוא מעבר למלגות שאנחנו נותנים בשוטף".