בתקופה מורכבת זו של חזרת החטופים, חשוב שנזכור מספר עקרונות מנחים בהתמודדות עם שאלות ותגובות של ילדינו. ראשית, חשוב להעביר מידע בצורה מותאמת לגיל ולא להמתין שהמידע יגיע לילדים ממקורות אחרים.
המידע צריך להיות אמין ואמיתי, אך ללא פרטים גרפיים או מידע שאינו תואם גיל. עלינו לזכור שכל ילד וילדה מגיבים אחרת. חלקם ישאלו שאלות רבות, אחרים יגיבו דרך התנהגות, ויש שיעדיפו שלא לדבר כלל.
תפקידנו כהורים הוא להיות קשובים, להכיל את מגוון התגובות, ולשדר ביטחון ויציבות. במקביל, חשוב שניתן לעצמנו כהורים את המרחב לעבד את רגשותינו שלנו, כדי שנוכל להיות שם עבור ילדינו בצורה מיטבית.
כחלק מהכנה להתמודדות זו חשוב שנשים לב למספר נושאים עיקריים:
1. כיצד להתמודד עם הצפה של תקשורת ומדיה.
2. כיצד להתמודד עם הרגשות שלנו כהורים.
3. כיצד לדבר עם ילדינו באופן שיהיה תואם לגילם.
4. מתי וכיצד לפנות לעזרה מקצועית.
1. כיצד להתמודד עם הצפה של תקשורת ומדיה:
שאלה: האם לתת לילדים לצפות בחדשות על חזרת החטופים?
תשובה: זה תלוי בגיל הילד ובבשלותו. חשוב לזכור שבעידן הדיגיטלי המידע נגיש בכל מקום, לא רק בטלוויזיה. לילדים צעירים מומלץ לתווך את המידע במילים פשוטות, ולהימנע ככל האפשר מחשיפה לתמונות או פרטים קשים. לילדים בוגרים יותר מומלץ להסביר את ההתרחשויות שקורות באופן מבוקר ולדון איתם יחד ברגשות שעולים.
שאלה: איך לדעת בכמה מידע לשתף עם הילדים?
תשובה: כדאי לענות על השאלות שהילדים שואלים מבלי להוסיף פרטים מיותרים. כאשר ילד שואל שאלה מומלץ לענות לו בפשטות ולבדוק אם התשובה מספקת אותו. בעקרון מוצע שלא להציף ולהרחיב במידע שלא התבקש ע"י הילד.
שאלה: מה לעשות אם הילד נחשף למידע מטריד ברשתות החברתיות?
תשובה: מומלץ לשוחח איתו על מה שראה, לתת מקום לרגשות שעולים אצלו ולעזור לו להבין את הדברים בצורה מדוייקת ואמינה ככל שניתן. חשוב להדגיש בפניו שלא כל מה שרואים ברשת מדויק ולעזור לו לפתח חשיבה ביקורתית.
שאלה: כיצד ניתן להגביל את החשיפה למדיה, כך שתתקיים בצורה מאוזנת?
תשובה: מומלץ לקבוע זמנים מוגדרים לצפייה בחדשות. בנוסף מומלץ להיות נוכחים כשהילדים צופים בתכנים הקשורים לנושא, ולעודד שיחה על התכנים שראו. חשוב לנסות ליצור איזון בין עדכון במידע לבין הגנה מפני הצפה שאינה מותאמת.
2. כיצד להתמודד עם הרגשות שלנו כהורים:
שאלה: כיצד להתמודד עם הרגשות העזים שלי כהורה והאם להסתיר אותם מילדיי?
תשובה: אירועים כל כך דרמטיים ומטלטלים מעוררים אצל כולנו מגוון רחב של רגשות - שמחה, הקלה, כעס או דאגה. כמובן שלא צריך להסתיר רגשות אלה מהילדים. יחד עם זאת חשוב לשתף בהם בצורה מותאמת. כך לדוגמא ניתן לשתף בהתרגשות תוך שמירה על צורת התבטאות מווסתת ויציבה.
שאלה: מה לעשות כשאני כהורה מרגיש/ה מוצף/ת רגשית?
תשובה: במצבים אלה מומלץ לקחת פסק זמן להתאוששות. אפשר לומר שאני זקוק לכמה דקות עם עצמי, ואז לספר להם שגם אני מתרגש או שלא קל לי ושזו תופעה לגיטימית שמשותפת לכולם.
שאלה: כיצד מומלץ להתמודד עם חוסר הוודאות?
תשובה: חשוב לזכור שמצבים אלה מעוררים חוסר שקט, התרגשות ודאגה. ניתן להקל על תחושות אלה כאשר מתמקדים בשמירה על תפקוד תקין, שגרה יומית ותקשורת פתוחה במשפחה.
3. כיצד לדבר עם ילדינו באופן שיהיה תואם לגילם:
1. ילדי גן (גילאי 3-6):
שאלה: "איפה הם היו כל הזמן הזה?"
תשובה: "הם היו רחוק מהבית שלהם. אנשים רעים לקחו אותם, אבל הרבה אנשים טובים עבדו קשה מאוד כדי להחזיר אותם הביתה למשפחות שלהם".
שאלה: "למה לקחו אותם?"
תשובה: "יש אנשים שלא יודעים לפתור בעיות בדרך טובה. אבל חשוב שתדע/י שיש הרבה יותר אנשים טובים בעולם, שעוזרים ושומרים עלינו".
שאלה: "גם אותי יכולים לקחת?"
תשובה: "אבא ואמא, הגננת, השומרים, המשטרה והצבא - כולם עובדים יחד כדי לשמור עליך ועל כל הילדים. אנחנו תמיד נהיה כאן ונשמור עליך".
שאלה: "למה כולם בוכים כשרואים אותם חוזרים?"
תשובה: "לפעמים אנשים בוכים גם כשהם שמחים מאוד. זה כמו כשאת/ה מתרגש/ת מאוד לפגוש את מישהו מהמשפחה אחרי הרבה זמן שלא ראית אותו".
שאלה: "הם עדיין עצובים?"
תשובה: "יש להם הרבה רגשות עכשיו. לפעמים הם שמחים להיות בבית, ולפעמים הם עצובים או מפחדים. יש להם משפחה ואנשים מיוחדים שעוזרים להם להרגיש יותר טוב".
2. ילדי בית ספר יסודי (גילאי 7-12):
שאלה: "מה בדיוק קרה להם שם?"
תשובה: "אנחנו לא יודעים את כל הפרטים, אבל הם התמודדו עם תקופה קשה והתגעגעו מאוד למשפחות שלהם ולהיות שוב בני אדם חופשיים. כעת הם חזרו ויהיו הרבה אנשי מקצוע שיעזרו להם להתאושש ולהרגיש בטוח שוב".
שאלה: "למה לקח כל כך הרבה זמן להחזיר אותם?"
תשובה: "להחזיר אנשים שנחטפו זה תהליך מורכב שדורש הרבה מאמץ ועבודה של הרבה אנשים. כמו פאזל מסובך, היה צריך למצוא את כל החלקים הנכונים ולעבוד קשה מאוד כדי להצליח".
שאלה: "איך המשפחות שלהם הרגישו כל הזמן הזה?"
תשובה: "המשפחות שלהם התגעגעו אליהם מאוד ולא הפסיקו להילחם כדי להחזיר אותם. הם בטח הרגישו געגועים חזקים מאוד, דאגות רבות והתאמצו מאוד לשמור על תקווה. עכשיו הם מאוד שמחים ומתרגשים שהם חזרו".
שאלה: "זה יכול לקרות שוב?"
תשובה: "המדינה והצבא למדו הרבה מהאירוע הזה, ועובדים מאוד קשה כדי למנוע דברים כאלה בעתיד. דברים קשים יכולים לקרות אבל הרבה אנשים עושים המון מאמץ שהם לא יקרו שוב".
3. מתבגרים (גילאי 13 ומעלה):
שאלה: "מה ההשלכות הפוליטיות והביטחוניות של העסקה הזאת?"
תשובה: "זו שאלה מורכבת שמעסיקה את כולנו. חשוב להבין שבכל החלטה כזו יש שיקולים רבים בעד ונגד. אפשר לחשוב על זה יחד, אבל חשוב לזכור שאחריות משותפת ושמירה על חייהם של מי שזקוקים לנו הם ערך עליון".
שאלה: "כיצד ניתן להמשיך הלאה כרגיל אחרי שעוברים כזה דבר?"
תשובה: "זה תהליך ארוך של החלמה ושיקום. אנשים שעוברים טראומות יכולים בהדרגה ללמוד לחיות עם מה שקרה להם ולצמוח מהן. הם זקוקים לזמן ולהמון תמיכה וכך לאט לאט הם מצליחים להתמודד בהדרגה עם מה שקרה להם".
שאלה: "למה העולם לא עשה יותר כדי לעזור?"
תשובה: "יש הרבה גורמים מורכבים ביחסים בינלאומיים. חשוב לזכור שהיו גם הרבה אנשים ומדינות שכן עזרו ותמכו. יחד עם זאת, לא כולם רוצים בטובתנו ולכל מדינה מערכת שיקולים ואינטרסים משלה".
4. מתי וכיצד לפנות לעזרה מקצועית:
כדאי לפנות לעזרה מקצועית כאשר אתם מזהים שינויים משמעותיים בהתנהגות או במצב הרגשי שנמשכים יותר משבועיים ומשפיעים על התפקוד היומיומי.
זה כולל קשיים בשינה, חרדות שלא חולפות, התנהגות נסגנית קיצונית, או קושי לחזור לשגרה. חשוב במיוחד לפנות כאשר אתם כהורים מרגישים מוצפים ומתקשים להכיל את רגשות ילדיכם, או כשאתם חשים שאתם זקוקים לכלים נוספים להתמודדות.
ניתן לפנות:
- לשירות הפסיכולוגי חינוכי (שפ"ח) - פנייה דרך בית הספר או ישירות לשפ"ח ברשות המקומית.
- מרכזי חוסן קהילתיים.
- קופות החולים – קווי סיוע טלפונים של מוקדי בריאות הנפש בקופה (כללית *2708), ושירותי בריאות הנפש דרך מרפאות בקהילה.
- ער"ן - עזרה ראשונה נפשית: 1201
- נט"ל - נט"ל- סיוע נפשי לנפגעי טראומה על רקע מלחמה וטרור: 3362*
כל המספרים והשירותים פעילים 24/7 ומציעים מענה מקצועי, דיסקרטי ותומך.
הכותב הוא מנהל המערך הפסיכולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית, שהיה חלק ממערך מחלקת השבים בשניידר