עומרי חיון נכנס לבית הקפה במעיל ארוך שחור, גבוה צווארון ועיניים מצועפות. הן מצועפות כי הוא מאוהב. יש לו בן זוג חדש, ואולי גם קריירה חדשה – הוא משובץ במקום הרביעי ברשימת עלה ירוק לכנסת. "אני מאוהב ומאושר שהכרתי נפש טהורה וטובה ושזה קרה ביום ההכרזה על הבחירות", הוא אומר. "אני מאמין שזאת המתנה שקיבלתי בעקבות ההחלטה האמיצה לוותר על האתר ולרוץ לכנסת במפלגה שטרם עברה את אחוז החסימה".

חיון, עוד לא בן 24, פתח בלוג רכילות ובידור הנושא את שמו לפני חמש שנים וחצי וב-2012 פתח אתר עצמאי. בשנות קיומו הספיק האתר להיות מעורב בשערוריות, לחשוף לא מעט סקופים ולקרוא תגר על מערכות עיתונאיות ותיקות ומשומנות ממנו, כמו מערכת התוכנית גיא פינס.

בין היתר חשף שעומר אדם התמודד ב"כוכב נולד" כשהוא מתחת לגיל המותר לפי התקנון והביא לפסילת השתתפותו בתוכנית (לא שזה הפריע לו); חשף שיחות על שימוש בסמים קלים בבית האח הגדול; וכן, חשף את שמו של אייל גולן כחשוד בפרשיית הקטינות כששמו עדיין לא הותר לפרסום. בין לבין הוא 

עושה בית ספר

את שורשיהם של הדרייב להצליח והרצון לעשות דווקא, לחשוף את מה שאסור, אפשר אולי למצוא בילדות הקשה שעבר. "מגיל אפס אבא שלי היה מכה את אמא שלי עד שאמא ברחה איתי ועם אחי למעון לנשים מוכות", הוא מספר. "את קולטת שיש לי חמישה אחים, שלושה מצד האבא, שאיתם אני לא בקשר? אבל אח שלי השאיר לי הודעה ביום בו התפרסם על הריצה שלי לכנסת. כבר מגיל 11 חייתי לבד, בלי הוריי, בלי תמיכה. בגיל שבו אתה עובר עם עצמך הרבה דברים, אני עברתי דברים כמו כולם, רק בלי כתף תומכת".


עמרי חיון ורשימת עלה ירוק לכנסת. צילום: אשלום ששוני 
 

אולי זה מה שגרם לו בגיל צעיר למדי למצוא את עצמו. "התחזקתי, התגברתי וצללתי לתחום הזה", הוא אומר. "נכנסתי לתחום של תעשייה מאוד גדולה, של גופים גדולים וכוחות ואינטרסים. את קולטת שאני התחלתי פה את הסצנה האינטרנטית. היה לי מאוד קשה. לא ידעתי למה אני נכנס - קללות, שנאה. אנשים לא ידעו איך לאכול אותי. לא למדתי, לא באתי מגיא פינס, לא מגל"צ, ואני עושה להם בית ספר. ניפצתי בועות. אני מרגיש ש'עלה ירוק' הוא כמוני".
 

אבל גם אחרי שהקים את האתר, הבעיות לא נגמרו. "הייתה לי שנה מאוד קשה לפני שלוש שנים, גם כלכלית וגם אישית", הוא מספר. "לא היה לי מודל כלכלי לאתר ולא הרווחתי כסף ממנו עד לשנה האחרונה. ועם הכל, את כל הקשיים עברתי לבד, בלי שום תמיכה. ירדתי במשקל, לא אכלתי כלום, גרתי בדירה מטונפת בתל אביב. עד השנה גרתי בכוכים, רק עכשיו יש לי דירה עם ג'קוזי וחצר, ואני רואה את הכוכבים.

"אני מגשים את כל מה שחלמתי. השלב הבא זה שאמא שלי תהיה מאושרת. מגיע לה, היה לה חרא כל החיים. אני מאמין שדברים לא קורים סתם. שלא סתם אני שרדתי את כל הרע שעברתי".
 

אולי בגלל גילו הצעיר, אולי בגלל קורות חייו, חיון הוא מלודרמה מהלכת ומדבר לא פעם במושגים דרמטיים, אפילו הרואיים. ולכן, כשהוא נשאל אם הוא לא חושש מהמחיר שהוא עלול לשלם על חשיפותיו באתר, הוא עונה, זוהר כולו: "אני אשמח שזה יעלה לי בחיים. לפחות יזכרו אותי טוב ולא יחשבו עלי מה שחושבים עלי היום".


מה חושבים עליך?

"חושבים מה שחושבים מבלי לדעת מי אני, מבלי לזכור את כל מה שעשיתי כאן, את השינוי שחוללתי. אבל וואלה, לא הלכתי ל'מחוברים', ל'אקס פקטור', קללות לא מפריעות לי. מה שמפריע לי זה שזה בא בתגובה על כך שאני רץ לכנסת. טענו: 'מה לצהוב הזה ולפוליטיקה?' שכחו את הקמפיינים שעשיתי פה, הפגנות, עשיתי שינויים בתחום הבידור, בכנסת, עוד לפני שהגעתי, חשפתי פרשות מכאן עד מחרתיים, שיניתי חוקים וסדרי יום בתוכניות ריאליטי, ובכל זאת, בשורה תחתונה אני צהוב. אבל ראו שאני יכול לדבר גם על דברים אחרים ולדבר יפה. כאלה אנחנו, אומה ששוכחת וסולחת מהר, ראה פרשיית אייל גולן".
 

ופרשיית אייל גולן היא אכן משהו להתעכב עליו. בנובמבר 2013, כשהארץ נשטפה בשמועות על זהותו של הזמר המפורסם מפרשיית הקטינות, החליט חיון להפר צו איסור פרסום שהוטל על פרטי החקירה ופרסם את שמו של גולן כחשוד בפרשה. בעקבות זאת תבע אותו גולן ואילו חיון הגיש תביעה נגדית. היום, במרחק הזמן, הוא עדיין מספר בגאווה לא מוסתרת על האיומים שקיבל בעקבות החשיפה.

"בפרשיית אייל גולן זה הגיע לשיא", הוא אומר. "קיבלתי הודעות של 'אני ארצח אותך'. אבל כשגולן כינה אותי 'ילד כאפות' החלטתי שעל זה אני תובע אותו. באותה תקופה לא יכולתי לצאת החוצה לנשום אוויר עם חברה, ועם כל זה התמודדתי לבד, בלי איזה רני רהב, בלי 30 עובדים תחתיי, בלי חשבונות בנק של מיליונים. כמעט ונשברתי כשאמא שלי התחילה ממש לדאוג לחיי".


חשבת אולי לעזוב את הארץ לתקופה?

"נראה לך? אני? בגיל 12 חיכיתי לאבא שלי בפנימייה כשהוא בסוף לא בא אפילו המדריכה התחילה לבכות ואני לא בכיתי. נראה לך שבגלל אייל גולן אני ארד מהארץ? אם זה לא שבר אותי, כלום לא ישבור אותי".

 נציג גאה בכנסת

על פרשת סטטוסים מצייצים וסגירת העמוד הפייסבוק בעקבות מכירת הסטטוסים בתשלום, הוא אומר: "אני חושב שהוא היה צריך לכתוב שהססטוסים הם מכורים. אני לא מאמין בסטטוסים מכורים. אני כן בעד כסף, אבל הוא לא הכי חשוב. הייתי רוצה שהאתר שלי יהיה כמה שיותר נקי. אני לא מבין מה כל המוהומה סביב לן. מה הבעיה? הרי הפרסומות כמו שאנחנו מכירים אותן, מתו. אנחנו, אתרי האינטרנט, שווים הרבה יותר.

"קיבלתי עשרות פניות מחברות מסחריות כל יום לשיתופי פעולה, אבל אני לא עונה, גם כי אני עסוק, וגם כי אני לא עוסק בזה. לאבי לן אין פרסומות בעמוד. יש לו עמוד פייסבוק ופרסומות ממומנות. הרי לגופי תקשורת אחרים יש עיתון, אתר ודף פייסבוק, שבכולם עושים שימוש מסחרי ובלי גילוי נאות. זה מאבק של התקשורת הוותיקה בתקשורת החדשה - אנחנו".


נראה שאתה משווע לפרובוקציות.

"חס וחלילה. אני רוצה להיות מאוהב, רוצה לעשות את אמא שלי עשירה ושתפסיק כבר לנקות בגיל 50. והיא מאושרת, הפכתי אותה למאושרת".


זה שאתה רץ לכנסת בראש רשימה שתומכת בלגליזציה של סמים לא מפריע לה?

"אמא שלי לא חושבת שאני לא בסדר, היא חושבת שהארץ לא בסדר. היא גאה בי ואפילו נתתי לה לנסות שאכטה, זה עשה אותה מה זה מאושרת".


אתה מודע לתדמית של המפלגה, נכון? זה שעברת לפוליטיקה במסגרת עלה ירוק לא יגרום לאנשים לראות אותך באור רציני יותר.  

"אף אחד כבר לא מתייחס לזה ככה. גם בתוך המפלגה היו קשיים איך לאכול אותי. 'מה, הצהוב הזה?' אבל שוב, אני בן ה-23, שצריך כתף תומכת, הופך למבוגר האחראי ואני עוזר בהכל. אני במקום רביעי, כלומר, ארבעה מנדטים ואם 'עלה ירוק' נכנסת, אני נכנס. זה הכל או לא כלום. את לא מבינה כמה טוב יהיה פה כשהסמים יהיו חוקיים. אנשים יירגעו ויהיו מאושרים".
 

אתה מכיר את הטיעונים שבמדינה שבה כל בן 18 צריך להתגייס לצבא זה קצת בעייתי להפוך שימוש במריחואנה לחוקי. 

"שטויות, אישרנו ג'אנק פוד, אישרנו אלכוהול, אז זה מה שיהרוס אותנו?"


אבל באמת, מה לך ולפוליטיקה?

"אני אדם רודף צדק ותמיד הבאתי את האמת לציבור והלכתי נגד גופי תקשורת. אני רוצה להביא צדק גם לקהילה הגאה, שלא ייתכן שלא יהיה לה נציג בכנסת הנוכחי".
 

זה עולם אחר, שאתה לא מכיר.

"גם לא הייתי בקיא בלכתוב, לא גמרתי בית ספר, היו לי שגיאות כתיב, לא ידעתי להתנסח, והיום אני איל תקשורת. אז אני לא יודע, ואני אלמד. אני לא מושלם, אבל לא ייתכן שנעמוד חסרי אונים כנגד כל כך הרבה עוולות. הגיע הזמן".


הם פנו אליך, לא?

"נכון, אבל אני הגבתי ופעלתי בזמן. היו לי תוכניות להעלות אתר חדש ואז הם פנו אלי, ואני נעניתי, חד-משמעית. 'עלה ירוק' בא בדיוק בזמן כי פשוט לא מתקבל על הדעת שבכנסת יישב מישהו כמו נפתלי בנט שלא מוכן לזכויות ללהט"בים, או ינון מגל, האיש הצבוע ביותר בעולם, שעבד בוואלה עם מאות הומואים והולך עכשיו עם מפלגה שהיא נגדם. 'עלה ירוק' היא מפלגת האזרחים הטובים, השפויים".


ומה יקרה אם לא תיכנס לכנסת?

"כלום. חוויה. אני בן 23. יש מישהו בגילי שמסיים עכשיו משמרת בארומה".


לא תרגיש כישלון?

"ניצחתי הרבה בחיי, ניצחתי את כל הגופים, את הוריי, את הפנימייה, את אחיי, את חבריי, את המציאות. אז אכפת לי אם ניצחתי יותר או פחות? יש לי עוד הרבה מה להציע. חבר'ה, אני לא פוליטיקאי. לא מעניינת אותי הכנסת. אכפת לי מהחוקים, זכויות אדם. מה שמעניין אותי זה לא להבטיח 7,000 הבטחות ולחמם כיסא. אני אהיה עשיר גם בלי הכנסת ואני אשאר אותו אדם. יכול להיות שאתנסה ואראה שזה מעניין אותי.

"מעניין אותי להתעסק בעוולות כמו שעושים עובדי הקבלן, כמו אמא שלי, שהייתה עובדת קבלן וזרקו אותה. יכול להיות שיעניין אותי ואשאר, כי אני לא יכול לחיות בלי עשייה ושינויים חברתיים. לכל מקום שאני בא אני מביא זווית ראייה אחרת. ואני לא מבטיח כלום, אני רק מבטיח לעשות את המקסימום".


יש לך תחושה של רוויה מתחום הבידור?

"תחום הבידור רווי, חד-משמעית. יש לי עכשיו שני עובדים על האתר אבל אני לא חושב שאחזור לעסוק בתחום הבידור".


אתה לא רוצה להיות גיא פינס כשתהיה גדול?

"חחח, תראי אותו כותב סטטוסים בפייסבוק על פוליטיקה, הוא עלק רציני אבל מתעסק בתחתונים. אם אתה כל כך רציני, יאללה רוץ לפוליטיקה. אף שאני חייב לומר שיש לו אחלה תוכנית".