"הוא קוסם, הוא קוסם, הוא קוסם", קראו אתמול לפנות בוקר אוהדי ליכוד משולהבים, בשעה שקידמו בתשואות סוערות בגני התערוכה את פני מנהיגם בנימין נתניהו, לאחר הניצחון הגדול שהשיג בבחירות לכנסת.

השמחה הייתה גדולה משום שרבים מאנשי השטח של הליכוד, וגם שרים וחברי כנסת, התהלכו בימים האחרונים בפנים של תשעה באב והיו בטוחים עד לרגע האחרון שהם מאבדים את השלטון ל׳׳בווי וציפי". נתניהו, בנאום הניצחון, היטיב להגדיר זאת ואמר כי הושג "נגד כל הסיכויים״.

מי שראה את נתניהו בימים האחרו־ נים יכול היה לחוש בהבדל העצום בשפת הגוף שלו בשעה שניצב מול ההמון המ־ ריע, לעומת המתח שהפגין כשהתייצב בבוקר יום הבחירות בקלפי בבית הספר פולה בן גוריון, מול עמק המצלבה בירושלים. ראש הממשלה נראה לרגע כמי שעומד להיות צלוב בעצמו. חיוור, עייף ומתוח, הוא שלשל את הפתק בקלפי.

גם עיתונאים שהוזמנו לבית ראש הממשלה, במסגרת הבליץ התקשורתי שבו העניק במשך שלושה ימים עשרות ראיונות לכלי תקשורת, ובהם אתרי אינטרנט מגזריים וזניחים, ידעו לספר על ראש ממשלה מתוח ועצבני במיוחד.

העצבים, שהיו גם נחלת הסובבים את נתניהו, באו לידי ביטוי בסירובו להתראיין לתוכנית הבוקר של ערוץ 10 בשל נוכחות פרשן "מעריב" בן כספית באולפן, ובסילוקו של צוות הערוץ מבית ראש הממשלה בטענה שהתנהג בפראות ולא כיבד את כללי המקום.

אבל כל המתח וההתנהלות הלחוצה פגו עם היוודע התוצאות. נתניהו עלה לבמה בגני התערוכה כשחיוך אמיתי של אושר בפניו. הוא הניף את ידיו במחווה של ניצחון לקהל, בדיוק כפי שעשה במהלך נאומו בקונגרס. גם שרה נתניהו, רעייתו, נראתה צוהלת ושמחה. ברגע זה נשכחו החורים בשטיח, הצרות עם מני נפתלי, הבקבוקים הממוחזרים, הרדיפה התקשורתית, הכל התגמד לנוכח הרגע.

כל המתח פג עם היוודע התוצאות. נתניהו במטה הליכוד. צילום: רויטרס

"אישה ארוגה מחוטי פלדה ומשי", כינה נתניהו את אשתו ונשק על שפתיה שלוש פעמים. ״איזה מסלול ייסורים עברת לצדי. כמה תעצומות נפש יש לך, רעייתי, וכמה תעצומות נתת לי״, פרגן לה, והקהל צעק במקהלה ״היידה שרה, היידה שרה״, כמו בימים היפים ההם של 1996, אז גבר נתניהו על שמעון פרס בקרב על ראשות הממשלה, בהפרש של כ־30 אלף קולות בלבד.

בדרך להפסד

עד לפני שבוע המצב לא נראה טוב: האכזבה המסוימת של חלק ממצביעיו מתוצאות מבצע צוק איתן, פרסום דוח המבקר על בית ראש הממשלה ודוח הדיור במהלך מערכת הבחירות, התומכים הנאמנים לשעבר שהתראיינו ללא הרף על אכזבתם ממנו, כמה תשדירים לא מוצלחים שלא הוסיפו לו נקודות בציבור, וברקע קמפיין ״רק לא ביבי״ שעשה לו חיים קשים ותפס תאוצה. ומעל כל אלה, כמובן, הסקרים הלא מעודדים, שבמקרה הטוב דיברו על שוויון ובמקרה הפחות טוב דיברו על ניצחון של המחנה הציוני.

ח״כ אופיר אקוניס, נאמנו ומקורבו של ראש הממשלה, שצבר במערכת הבחירות עשרות שעות ״ביבי״, מודה שלדרמה ענקית כזאת איש לא ציפה. ״רק לפני ימים אחדים ראינו סקרים פנימיים שמנבאים ניצחון לב'וזי וציפי״, הוא אומר. ״אלה לא סקרים של ראובן אדלר אלא סקרים שלנו. אצל רבים קיננה תחושה שהנה אנחנו מפסידים את הבחירות״.

אבל גם בשעות הקשות ביותר, מוסיפים בכירים בליכוד, היחיד שלא איבד את העשתונות, וגם לא איבד תקווה, היה נתניהו. בקמפיין הנוכחי היו רבים שאמרו כי איבד את זה, הוא שחוק, גמור, הקסם פג, אבל אז בקמפיין ״געוואלד״ ובבליץ תקשורתי מאסיבי שנמשך שלושה ימים, הצליח נתניהו להטות את הכף ועל סף קו הגמר לגייס כמה וכמה מנדטים שעזרו לו לנצח בבחירות.

התחיל בבליץ תקשורתי. נתניהו מתראיין. צילום מסך ערוץ 2

״יום שלישי שעבר היה יום המפנה״, אומר אקוניס. ״קיבלנו לידינו סקרים פנימיים שהראו כי המחנה הציוני מוביל על הליכוד בפער גדול. בליכוד הייתה אווירה קשה של הפסד. כעת אני יכול לומר בוודאות כי אם הבחירות היו מתקיימות ב־10 במרץ, היינו מתעוררים לממשלת בוז'י־ציפי״.

לדברי אקוניס, נתניהו היה זה שמצא את האנרגיות כדי לצאת למערכה האחרונה. בליכוד יש מי שמכנה אותה ״מלחמת שלושת הימים״. הוא פתח בבליץ תקשורתי ובקמפיין ״געוואלד״ שבהם הזהיר בכל כלי התקשורת האפשריים את תומכי הימין מפני אובדן השלטון. ״הססמה של 'אנחנו או הם' לא הייתה המצאה. היא שיקפה את המציאות. זה באמת היה אנחנו או הם. היינו על סף הפסד״, מודה אקוניס.

יריביו הפוליטיים של נתניהו, וגם מבקריו בתקשורת, נהגו ללגלג לא אחת על הצהרותיו כי היה הראשון לזהות תופעות ומשברים. נתניהו טען כי היה הראשון לזהות את חומרת השריפה בכרמל, את משבר הדיור, ועוד כמה משברים אחרים בדרך. הפעם, אומרים בליכוד, הוא אכן היה ראשון לזהות את הסכנה המיידית המרחפת על שלטון הליכוד.

קריאת אזהרה

לעומת רפיון הידיים שגילו פעילי המפלגה והשטח הליכודי, ראש הממשלה החליט לא להרים ידיים. הפוליטיקאי המשופשף והמתוחכם, מי שבהחלט זכאי לתואר הקמפיינר הטוב בשטח, הבין שאת הקולות חייבים להשיג קודם בתוך הנגמ״ש, קודם כל על חשבון הבית היהודי, ואחר כך גם להחזיר ליכודניקים שהצטרפו לכחלון.

הוא ביקש את המנדט מהמצביעים של השותפות הטבעיות. זה התחיל בעצרת הימין הגדולה בכיכר ונמשך בבליץ התקשורתי שהלך והתעצם ונמשך עד ליום הבחירות עצמו. נתניהו גם עשה שימוש נרחב בפייסבוק וברשתות החברתיות כדי להעביר מסר אישי וחסר רחמים: ״מנדט אחד יותר או פחות לבנט הוא לא חשוב. מה שחשוב הוא שהליכוד יקבל יותר מנדטים מהמחנה הציוני״.

הוא גם שבר חזק ימינה והצהיר שנאום בר אילן מת וכי מדינה פלסטינית לא תקום. לפתע גם הנושא האיראני נדחק לקרן זווית, כאילו הנאום בקונגרס והמריבה המתוקשרת עם אובמה לא היו ולא נבראו. פתאום צץ נתניהו חדש, חברתי שמכה על חטא בנושא מחדל הדיור ומבטיח לטפל בו בכל הכוח בקדנציה הבאה.

כדי להעביר את המסרים המחודדים, יצא כאמור נתניהו לנאום בעצרת הימין בכיכר רבין, ביום ראשון. בסביבתו אומרים שכבר אז החלה המגמה להתהפך באופן ברור. הציבור הלאומי הבין שקיימת סכנה ממשית לכך שממשלת שמאל תעלה לשלטון, וכשזכר אוסלו וטראומת ההתנתקות צרובים עמוק במוחם, הם מיהרו לזרועותיו המושטות של נתניהו, מגמה שגם מופע הסטנד־אפ של בנט והגיטרה לא הצליחו לבלום.

גם בנט והגיטרה לא הצליחו לעצור אותו. נתניהו בעצרת הימין. צילום: אבשלום ששוני

נתניהו יצא עוד באותו לילה להשתתף בכנס פעילים באשדוד. במקביל הוא המשיך לדבר בתקשורת ממש עד ליום הבחירות עצמו, המריץ פעילים לעשות את המאמץ האחרון. ביום הבחירות הוא נסע לאשקלון, ושוב לאשדוד, והצטלם בתוך מכוניתו מדרבן פעילים בטלפון. ״הוא שכנע את כולם שזה אפשרי״, מספר אקוניס.

ואם לא די בכך, הגיע קמפיין ההפחדה לשיא בצהרי יום הבחירות, בשעה שראש הממשלה הזהיר מפני מאות אלפי ערבים הפושטים על הקלפיות ועומדים להמליך כאן ממשלת שמאל.

הקמפיין, אומרים בליכוד, הצליח מעל ומעבר למשוער. הוא הביא לפתיחת פער גדול מהמחנה הציוני. פועל יוצא שלו היה ריסוק הבית היהודי. ״ביבי הרוויח שתי ציפורים במכה״, יש מי שאומר בליכוד.

יו״ר ועדת החוץ והביטחון, יריב לוין, היה אחד מחברי הכנסת שעבדו בצמוד לנתניהו במהלך מערכת הבחירות, ביחד עם אקוניס והשרים גלעד ארדן, ישראל כץ ויובל שטייניץ.

״האמנתי לאורך כל הדרך שיש לנו גרעין קשה של 20 מנדטים שמתחתיו לא נרד״, הוא אומר. ״היינו נתונים למתקפה אדירה תחת הססמה 'רק לא ביבי', בסיוע עמותות שמאל שהזרימו מיליוני שקלים כדי לגייס תמיכה ציבורית נגד נתניהו. היה עלינו לחץ עצום. אני יכול לומר חד-משמעית שהצלחנו להתמודד ואף לנצח בסופו של דבר, בראש וראשונה בזכות כוח העמידה של נתניהו״.

לוין מוסיף כי ״הייתי שותף להרבה ישיבות עם נתניהו לאורך התקופה הקשה הזאת והתרשמתי מכך שהוא היה מחובר לקרקע, מעורה בקמפיין עד הפרט האח־ רון, ממוקד מטרה. הוא לא נתן למתקפה האישית עליו ועל רעייתו להוציא אותו מקור הרוח שמאפיין אותו״.

לוין סבור שקריאת האזהרה של נתניהו מפני מאות אלפי ערבים שבדרך לקלפיות הייתה אפקטיבית ביותר. ״הדברים האלה לא התקבלו כהפחדה לשמה״, הוא אומר. ״הם היו מגובים בסקרים, ונראה שהשפיעו על ציבור תומכי הימין להצביע ליכוד״. הוא משוכנע כי באמצעות הקמפיין שנתניהו ניהל בימים האחרונים של מערכת הבחירות, חזרו לליכוד בין שלושה לארבעה מנדטים.

אקוניס סבור כי המספר היה גבוה הרבה יותר, וכי בישורת האחרונה של הקמפיין החזיר הליכוד לשורותיו לפחות שבעה מנדטים.

וכך הלכנו שלשום לישון עם מדגמים צמודים והתעוררנו אתמול לבוקר של ניצחון סוחף. נתניהו, על אפם וחמתם של מתנגדיו, וכאלה יש בשפע, רשם את אחד ההישגים הגדולים בתולדות הפוליטיקה הישראלית. הוא פשוט קם מהקרשים. ולחשוב על כך שבראיונות המרתוניים שהעניק במרוצת הימים האחרונים הוא נשאל לא אחת אם בכוונתו לפרוש, במקרה של הפסד. ״אני לא עוסק בהפסד. אני עוסק בלנצח״, אמר נתניהו, וכנראה ידע על מה הוא מדבר.