על אף הטענות לפגיעה בכלכלה, בתיירות ובשירותי הרפואה, מאבקם של תושבי אילת לא מנע את סגירת שדה דב. כעת, חודש לאחר סגירתו, פרסמה הממשלה תוכנית פיצוי לעיר אילת הכוללת פיתוח של רצועת החוף, בניית מרכז כנסים, מענקים לרופאים ופיתוח חקלאות ימית. טלי ליברמן וכתב 'הארץ' לענייני איכות הסביבה צפריר רינת שוחחו על תוכנית החקלאות הימית.

עד העשור הקודם הייתה פעילות ענפה של חקלאות ימית בה גידלו בעיקר דגי דניס בכלובים השקועים בים. הבעיה העיקרית היא הפרשות הדגים היוצרות ריכוז גבוה של חומרי הזנה, נוטריינטים, העלולים להשפיע לרעה על הסביבה הימית. בעקבות מחאות של הארגונים הירוקים בתמיכת המשרד להגנת הסביבה הוצאו כלובי הגידול מהים. מאז התקיימו מספר דיונים לגבי פרויקט גידול יבשתי, שלא ישפיע על הסביבה הימית אך גם פרויקט זה עלול ליצור שפכים שיוזרמו בסופו של דבר אל הים.

הבטחת הבחירות?
עיתוי פרסום תוכנית הפיצוי לתושבי אילת, חודש וחצי לפני הבחירות, מעלה את השאלה האם מדובר בהבטחות שלא ימומשו לאחר הרכבת הממשלה הבאה. הלחץ של תושבי אילת על נבחרי הציבור יהיה גדול מאוד. אילת היא עיר אסטרטגית והאינטרס של כולם יהיה לשמור אותה חזקה כלכלית ולמנוע נטישה המונית. וכל ממשלה שתיבחר תצטרך לבצע פעולות לחיזוק העיר. שאלה נוספת העומדת על הפרק היא האם הפתרון יבוא על חשבון פגיעה בסביבה, מפני שהבהלה למצוא פיתרון מיידי למצוקה שמפריעה לנו גורמת לכך שלא נתחשב בסביבה.

אילת. צילום: יעקב לדרמן, פלאש 90אילת. צילום: יעקב לדרמן, פלאש 90

חוט של תקווה

היום הזה הגיע. המדוזה, מסוג חוטית נודדת, שצריבתה מנעה מרבים להיכנס לים, נדדה צפונית לישראל. היה זה ביקור קצר של שבועות ספורים, הנחיל הגדול עבר הלאה צפונה אחרי שחלק מהמדוזות מתו ובשנה הבאה הם ישובו. החוטית הנודדת הגיעה דרך תעלת סואץ ואיתה הגיעו מינים נוספים של מדוזות. יותר מ-800 מינים פולשים של בעלי חיים ימיים מגיעים מתעלת סואץ. בעבר נצפו פריטים בודדים של מינים חדשים אך בקיץ הזה המספרים גדלו. זהו סימן מובהק לכך שהמינים החדשים מצליחים לבסס אוכלוסיות גדולות וסביר להניח שנראה אותם יותר בחופי ישראל. המדוזות החדשות פחות ארסיות אך משפיעות לרעה על המערכת האקולוגית. בפעם הבאה שתיכנסו לים, הדבר השקוף שתתקלו בו יהיה שקית ניילון, תופעה שלצערנו לא חולפת מחופינו.

שיא למעלות: אירופה מזיעה, שריפות בחוג הארקטי

בסוף השבוע נשברו כל שיאי הטמפרטורות בערי אירופה. בהולנד נמדדו לראשונה מעל 40 מעלות, הגרמנים והבלגים סבלו מ-42 מעלות חום והאנגלים חוו את חודש יולי החם אי פעם. טלי ליברמן ונאור ירושלמי, מומחה לקשרי ציבור וסביבה, שוחחו על נזקי החום הכבד. באנגליה הרכבות הונחו להאט את נסיעתן כדי למנוע את קריסת פסי הברזל מתוצאה מחום הכבד ומאות טיסות בוטלו בגלל תקלות במערכת הבקרה האווירית.




הדאגה הגדולה יותר מגיעה מהצפון הרחוק, מאות שריפות משתוללות בחוג הארקטי, החלק הקפוא שבאזור הצפוני של כדור הארץ. עשן כבד אופף אזורים נרחבים מסיביר דרך סקנדינביה ועד אלסקה וגורם לפליטת גזים מזהמים ולעלייה ברמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה. ברוסיה הדליקות נגרמו כתוצאה מסופות ברקים אך יצאו משליטה בגלל החום הכבד. האש בוערת בשטח לא מיושב בגודל 30 אלף קמ"ר ועשן סמיך מורגש היטב בכ-800 ערים בצפון מזרח רוסיה. טראמפ, שטען בעבר שאין התחממות גלובאלית, הציע לפוטין סיוע בכיבוי השריפות. כרגע צבא רוסיה גויס למערכה נגד הלהבות ואף יחידות צנחנים מוצנחות בשטח על מנת לטפל באש. בתוך כך ארגון 'גרינפיס' ברוסיה טוען שמאמצי הצבא לא מספיקים, ייתכן מסיבות כלכליות של עלות מול תועלת.



160 מיליארד טון קרח נמס בחודש אחד

בגרינלנד קצב ההמסה של מעטה הקרח התגבר באופן חסר תקדים, הטמפרטורה שברה שיאים והגיעה ל-22 מעלות. על פי הדיווחים בחודש יולי בלבד נמסו 160 מיליארד טון קרח, כשהתופעה קרובה לשבירת השיא שנקבע לפני 7 שנים. שכבת הקרח של גרינלנד היא הגדולה בעולם אחרי אנטרקטיקה. מדענים מזהירים כי המסה של כל השכבה עלולה להעלות את מפלס מי הים בצורה מסוכנת מאוד ולא אנו לא רחוקים מהיום שזה יקרה.

בשנים האחרונות תאגידי הענק, שכידוע עסוקים בשורת הרווח שלהם ואינם ארגונים סביבתיים, מתמקדים בשימוש של חומרים ממוחזרים. חברת המכוניות פורד משתמשת ביותר ממיליארד בקבוקי פלסטיק מידי שנה לייצור השטיחונים בדגמי הרכב שלה וזה רק הולך וגדל. עד סוף 2020, החברות פפסי, נסטלה ודנונה מתכננות להשתמש בטכנולוגיה חדשה לייצור בקבוקים מנסורת עצים ורכיבים נוספים מהצומח במקום בקבוקי הפלסטיק המיוצר מנפט. הסופרמרקטים הגדולים בבריטניה, מדווחות על צניחה של 90% בכמות שקיות הפלסטיק שלוקחים הקונים בסופר, מאז שנכנס לתוקפו החוק שמחייב תשלום של 5 פני על כל שקית.

מואנה – הסיפור האמיתי: הנערה ששטה כדי להציל את העולם

גרטה טונברג, הנערה השוודית בת ה-16 שמנסה להציל את העולם, החליטה להשתתף בוועידת האקלים של האו"ם בניו יורק. טונברג מנסה לצמצם את פליטות הפחמן ולכן היא משתדלת לא לטוס במטוסים. את דרכה אל ניו יורק היא תעשה בספינה המונעת בעזרת פאנלים סולאריים וטורבינות רוח שנמצאות על הסיפון. אל המסע יצטרף גם אביה והוא צפוי להימשך כשבועיים.