זעתר לשימוש עצמי בלבד

רשות הטבע והגנים מתכוונת להקל בקנסות שמוטלים על קוטפי צמחי תבלין המוגנים ובראשם הזעתר, כך דיווח העיתונאי צפריר רינת בתוכניתה של טלי ליברמן. הזעתר הוא תערובת של כמה צמחים כשהעיקרי שבהם הוא האזוב המצוי. האזוב נמצא באזור הים תיכוני מהר חברון ועד החרמון, בכל הגבעות וההרים הנמוכים שבהם יש שיחים נמוכים וסלעי קירטון. צמחים מוגנים נוספים, החביבים על הקוטפים, הם עכובית הגלגל והמרווה המשולשת שגם ממנה מפיקים מיני תבלינים ומשקאות.

האכיפה נגד קטיף לא חוקי משמעותית ושיטתית, דינם של הקוטפים הוא קנסות וכתבי אישום. בשנים 2016-2018 הוגשו 21 כתבי אישום בגין קטיף לא חוקי בהיקף מסחרי וניתנו 151 הודעות קנס.

מרכיב עיקרי במטבח הערבי

ההקלות לצרכני הזעתר נבעו מתוך ההכרה וההבנה שזהו נושא רגיש במגזר הערבי. רשו הטבע והגנים מנסה לאזן בין הצורך לשמור על הצמחים שלא ייכחדו לבין לתת לאנשים להנות מהם ולהמשיך בתרבות שלהם. לתחושתם, טעמו של הזעתר הגדל טבע אינו דומה לטעמו של זעתר שגודל בגינה או באופן תעשייתי. חשוב להם לקטוף ישירות מהטבע ואם זה לא מסכן את הצמח, יש לאפשר זאת. בנוגע לעכובית הגלגל, ההקלות נועדו לאפשר קטיף נרחב יותר מפני שהיא יותר נפוצה ממה שחשבו ברט"ג. באזורים מסוימים קטיף העכובית יהיה בלתי מוגבל ובאזורים אחרים יתאפשר עם אותם מגבלות. הקנסות יינתנו בעיקר כשמדובר בקטיף לצרכים מסחריים. פקח שיראה משפחה הקוטפת לשימוש עצמי, ורוב האנשים שיוצאים לקטוף הם כאלה, לא ייתן דוח.

בדרך לאפריקה לא עוצרים באילת

בריכות המלח באילת בכניסה לעיר מארחות מדי שנה את הפלמינגו הנודד. הפלמינגואים מגיעים לישראל במסגרת נדידה שלהם בין אפריקה לאירופה והם עוצרים בשני אתרים - בריכות המלח בעתלית ובאילת. בבריכות המלח יש מזון שנוח להשיגו, עבור הפלמינגו הן כמו מסעדת 'אכול כפי יכולתך'. הפלמינגו עובר במים הרדודים ובעזרת המקור הוא מסנן כל מיני חסרי חוליות ובעלי חיים קטנים המהווים את המזון שלו.

השנה, להקות הפלמינגואים לא נחתו באילת. אחת הסברות שעלו היא שנוכחות של רחפנים מעל אזור הבריכות מנע מהעופות לנחות. כדי לאשר או לפסול את האפשרות הזו יש לבצע מעקב ממושך. בכל מקום שבו רחפנים מסכנים את הציפורים יש להגביל ולאסור לרחפנים להתקרב, בכל זאת אנחנו רוצים לראות פלמינגו ולא רחפנים. הידעת? הפלמינגו מקבל את צבעו מהסרטנים שהוא אוכל.




רובין פוד: השאריות שהופכות למנות

משפחה ישראלית מפסידה 4,000 שקל בשנה מאוכל שנזרק לפח. עמותת 'רובין פוד' מפעילה מסעדה שמבוססת על שאריות מזון. מנכ"ל העמותה שי רילוב והשף קובי קרולה שוחחו עם טלי ליברמן על המיזם.

אם אתם בתפקיד רובין הוד, מיהם העשירים?
שי רילוב:" אנחנו נלחמים בתרבות השפע, בייצור ההמוני הבלתי פרופורציונלי לצרכים האנושיים והבזבוז שנוצר בגלל הפער הזה. לפני 4 שנים עשינו אירוע 'רובין פוד' ראשון שבו הצגנו את הקונספט. האורחים נהנו מבופה נפלא שהוכן כולו מתוצרים שהיו נזרקים לשווא. המטרה הייתה להראות להם בעזרת השף איזה מתכונים אפשר לעשות מהמוצרים ולא חבל שיתבזבזו. כל סועד שילם כמה שהוא מצא לנכון לשלם. האירועים התפתחו לסוג של פסטיבלים באופיים עם הרבה מאוד אנשים, שוק קח-תן והופעות חיות. בשנה שעברה לקחנו איטליז מיושן בשוק תלפיות בחיפה והפכנו אותו לבית חלומותינו.

מהיכן מקבלים את חומרי הגלם ומה מכינים?
השף קובי קרולה: "הרוב מגיע מהשוק הסיטונאי בחיפה, מחקלאים אורגניים, חברות שמביאות מוצרים איכותיים באריזות פגומות וגם אנשים פרטיים. את התפריט עושים ממה שיש, יום אחד אני יכול לקבל 30 קילו גזר ו-2 קילו בצל. אני לא יודע מה יהיה התפריט עד אותו בוקר שאני מגיע למקרר ורואה מה יש לי. יש כמה מנות שהשתרשו ומשרתות היטב את המטרה כי הן מגוונות. יש דאל הודי עם תפו"א וגזר, אני מקבל המון קישואים אורגניים מחקלאי מטבעון, באיכות גבוהה. אני מכין מהם תבשיל ירקות, רטטוי, פשטידות ולביבות. יש תבשילים שחוזרים על עצמם ויש כאלה שנולדים כשאני רואה את הירק".

האם זהו תחליף לבית תמחוי?
"כן וגם ממש לא", עונה רילוב, "אדם שבא לבית תמחוי מגיע קצת מושפל, עם תווית על המצח שהוא נזקק. כשאתה בא לרובין פוד, אף אחד לא יודע מה מצבך הכלכלי, אתה שווה בין שווים, מקבל שירות מלא. אצלנו אפשר לאכול כמה מנות שרוצים. בסוף הארוחה אתה משלשל לתוך תיבת עץ כמה כסף שאתה יכול לתת או כמה אתה חושב שמגיע על הארוחה. הקהל יוצא שמח ואנחנו מאושרים".

האם המודל כלכלי רווחי?
"יחד עם המסעדה, אנו מגיעים לכל הארץ עם הרצאות , סדנאות ותחרויות בישול כדי להמחיש את המסר שאנו רוצים להעביר בצורה כיפית וטעימה לקהלים שונים מכל הסוגים. אנו מפתחים תוכנית חינוכית שתועבר בבתי ספר, בשיתוף עיריות וההשכלה הגבוהה. יש צוות גדול של מתנדבים שמגיעים רחבי העולם ואנו נותנים להם להוביל בתחומים מסוימים. המטרה הגדולה היא להגיע לכל קצוות הארץ עם הרעיון וחזון שלנו ודבר על בזבוז המזון ואיך ניתן להימנע ממנו".