לעתים קרובות מדי ראיונות עיתונאיים שנערכים בזום בשל הקורונה, אינם מאפשרים לדמותו האמיתית של הדובר להופיע באופן מלא בפני המראיין. חילופי רעיונות ומחשבות שמתקיימים במהלך פגישה פיזית, יכולים להישמע באופן שונה כשהם מועברים באינטרנט. עם זאת, ראיון מקוון שחווה כותב שורות אלו לאחרונה עם אברהם דובדבני, יושב הראש של קרן קימת לישראל, לא הציג קשיי תקשורת כלשהם.
האנרגיה, התשוקה והמרץ שיש ל"דובדב" - כך הוא מכונה בפי חבריו ומכריו - בולטים למרחוק, ולא משנה המדיום שבפניו הוא נמצא. אברהם דובדבני חבש כובעים רבים בקריירה המקצועית שלו, המתפרשת על פני יותר מ־50 שנה. הוא מילא שורה של תפקידים ניהוליים בסוכנות היהודית, בתנועת בני עקיבא העולמית, ברשת אורט ישראל ובהסתדרות הציונית העולמית.
בתפקידו הנוכחי כיושב ראש קרן קימת לישראל, הוא דואג שהארגון בן 120 השנים יישאר רלוונטי לא רק לדור חדש של ישראלים, אלא לעולם כולו, וזאת בזכות מאמציו החלוציים בשימור ובפיתוח הארץ, תמיכה בחינוך ציוני וסביבתי והתמודדות עם משבר האקלים העולמי. "קרן קימת לישראל הוא כיום אחד מהארגונים המובילים בהתמודדות עם משבר האקלים", מצהיר דובדבני.
הוא מסביר שהארגון לא התחיל רק לאחרונה לבחון במה הוא יוכל לתת את תרומתו לנושא, אלא חוקר את התחום בשני העשורים האחרונים. "אנחנו יודעים שעצים ויערות הם כלי חשוב בהתמודדות עם משבר האקלים, מכיוון שעצים משפרים את תנאי האקלים ומסייעים בהורדת הטמפרטורה הכוללת של כדור הארץ".
דובדבני נותן דוגמה אחת לאופן שבו ישראל צריכה להסתגל לשינויי האקלים ולהתחממות הגלובלית, בהתייחסו ליער יתיר, היער הנטוע הגדול בישראל, הנמצא בשולי המדבר במורדות התחתונים של הר חברון, מצפון־מזרח לבאר שבע. הוא מציין כי היער מתקיים כיום מ־300 מילימטרים של גשם בשנה. "עלינו להיות מוכנים וערוכים להתמודדות עם משבר האקלים ועם האפשרות שהיער יקבל בעתיד פחות ופחות מי גשם", אומר דובדבני. "לכן אנחנו צריכים לדעת אילו סוגי עצים עלינו לשתול אם זה יקרה".
דובדבני מספר כי כבר לפני כ־20 שנה הקימה קרן קימת לישראל בשיתוף עם מכון ויצמן מעבדה ביער יתיר. המעבדה עורכת מחקר אקלימי ארוך טווח וחוקרת את השפעת משבר האקלים על היער ואת השפעת היער על האקלים. לדברי יו"ר הארגון, המעבדה מוכרת ברחבי העולם.
קק"ל מוכרת בכל העולם בזכות היכולות המתקדמות שהיא מציגה בניהול שטחים פתוחים ויערות באזורים צחיחים וצחיחים למחצה, כמו יער יתיר. אבל היא גם נודעת הודות למאבק בתופעת המדבור, בפיתוח ויישום שיטות מתקדמות לקציר מי נגר (מערכת ללכידת מי שיטפונות להשקיה באזורים צחיחים), בשיקום וטיהור נחלים וטיהור מים באגנים ירוקים ובביופילטרים. הארגון נודע גם ביכולתו לערוך שימור של קרקעות באמצעות חקלאות בת־קיימה ובמחקר ויישום של טכניקות הדברה ביולוגיות שהוא מבצע בארץ.
קרן קימת הקצתה 50 מיליון שקל מתקציבה למאבק במשבר האקלים והפרישה 10 מיליון שקל נוספים למערכת החינוך בישראל, כדי שזו תפעל להגברת המודעות לאיכות הסביבה והאקלים. "זה יעזור לא רק למדינת ישראל", אומר דובדבני, "הסכום הזה הינו עבור האנושות כולה".
"אנחנו יכולים לתרום הרבה מאוד למאבק במשבר האקלים, בין היתר בעזרת שימושים באנרגיה חלופית, כמו אנרגיה סולרית על אדמותינו בנגב", ממשיך דובדבני. "קרן קימת יכולה לסייע בכל ההיבטים של שינויי האקלים ויכולה למנוע את הנזקים הנגרמים מההתחממות הגלובלית גם באזור זה".
חגיגה של הטבע
בתחילת השבוע הבא נציין את ט"ו בשבט, המכונה גם "ראש השנה לאילנות". התאריך הזה - ט"ו בחודש שבט - הינו לפי ההלכה המועד שבו העץ מתחיל את הצמחת הפירות שלו. החקלאים בימי קדם חישבו את המעשר של יבול הפירות שלהם עבור השנה הבאה החל מתאריך זה. בסוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20, כאשר הגיעו לארץ ישראל החלוצים הראשונים, הם הפכו את ט"ו בשבט ליום נטיעה של עצים חדשים. בשנת 1908 אימצו קרן קימת לישראל והסתדרות המורים את מנהג הנטיעות באופן רשמי, והפכו את המועד לחגיגה של הטבע.
במרבית השנים שחלפו מאז, יצאו ילדי ישראל עם מוריהם אל היערות ברחבי הארץ כדי לטעת שתילים לציון החג. השנה הזו, לעומת זאת, היא השנה השביעית למחזור החקלאי, "שנת שמיטה". בבסיס מנהג זה עומדים עקרונות רבים של אקולוגיה, רוחניות וצדק חברתי. בשנת השמיטה, בהתאם ליהדות, יהודים צריכים להשבית את עבודת האדמה בארץ ישראל, להימנע מסחורה ביבול החקלאי שצומח תמורת כסף ולהפקיר את היבול לטובת נחלת הכלל, כדי לתת לעניים ולגרים מהתוצרת.
דובדבני מסביר כי קק"ל, המחזיקה בשטח של 2.5 מיליון דונם בישראל, פועלת בהתאם לעקרונות ההלכתיים של שמירת שנת השבתון, כפי שהוגדרו על ידי הרבנות הראשית לישראל. לפיכך בשל שנת השמיטה, קרן קימת לא תקיים בט"ו בשבט טקסי נטיעות ביערות שלה, אך היא תציין את החג בדרכים אחרות. בין היתר פותחו בארגון תוכניות חינוכיות שונות המדגישות את הרעיונות הערכיים שעומדים בבסיס הציווי המקראי של שנת השמיטה.
ולמרות שנת השמיטה, יושב ראש קק"ל מסביר כי במקרים מסוימים מתירה הרבנות הראשית נטיעת עצים בשנת שמיטה. למשל, מטעמי ביטחון. לפיכך יש היתר לנטוע עצים בשנה זו בקרבת יישובי גבול עזה, המשמשים להגנת התושבים מפני ירי צלפים. בנוסף, מאפשרת הרבנות עבודות עפר ושתילה באזורים מסוימים כדי למנוע ניוון של המערכת האקולוגית המקומית.
אברהם דובדבני הוא איש של עשייה, ואפילו מבעד לעדשת מצלמת הזום אפשר לחוש את התסכול הרב שהוא חש על כך שאינו מסוגל לבקר קהילות יהודיות ברחבי העולם ולפרוש בפניהן את העקרונות והעשייה של קק"ל. "אין שום תחום בעבודה שלנו שהמגיפה לא השפיעה עליו", הוא אומר, "החל מהקשר שלנו עם יהודים בתפוצות ותומכינו שם. אני עומד בראש הארגון למעלה משנה, ולא יכולתי לעזוב את ישראל. יש הרבה מקומות וקהילות יהודיות שזקוקים לעידוד שלנו".
דובדבני מאוכזב במיוחד מכך שעקב הקורונה הוא לא הצליח להוביל משלחת של קק"ל לביקור בתערוכת אקספו אשר התקיימה בחודש נובמבר בדובאי. ביריד העולמי, שנערך פעם בארבע שנים, היה לקק"ל דוכן גדול בביתן הישראלי, הממחיש ומתאר את פעילות הארגון בשימוש במים והפרחת המדבר ומציג את היוזמות והפתרונות הטכנולוגיים לאתגרים הסביבתיים האזוריים.
"אנחנו מספקים מידע וסיוע למדינות שעוסקות בנושאי מים וייעור - נושאים שבהם יש לנו מומחיות רבה", אומר דובדבני. "זו הסיבה שהצגנו בתערוכת דובאי, כדי לחזק את הקשרים שלנו עם מדינות אחרות ולעזור להן בנושאים הנוגעים למדבר, מים ואקלים". למעלה מ־130 מדינות נכחו באקספו, מציין דובדבני, והנוכחות של קק"ל סיפקה קשרים חדשים לארגון ולישראל.
הזרוע של הציונות
בעוד הקורונה השפיעה רבות על קק"ל, לדברי דובדבני פעילות השטח ביערות ובשטחים של הארגון לא נפגעה. במובן מסוים, הקורונה הציגה לפחות היבט חיובי אחד עבור קק"ל במהלך השנתיים האחרונות. "כשאנשים לא יכלו לצאת לבילויים במקומות סגורים, יערות קק"ל התמלאו. מאז בכל סוף שבוע מאות אלפי אנשים מבקרים באתרים השונים שלנו". עם זאת, הוא מוסיף ש"אנחנו מחכים שהקורונה תהיה מאחורינו, מכיוון שפרויקטים רבים נמצאים בהמתנה ולא יכולים לצאת לדרך עד סוף המגיפה".
מלבד הקורונה, בקק"ל נאלצו להתמודד בשבועות האחרונים עם התנגדות של מפלגת רע"ם ושל תושבי הנגב הבדואים לעבודות פיתוח ונטיעות של הארגון בדרום הארץ. משמרות מחאה של ערביי ישראל נערכו במקום ונשמעו קריאות על פגיעה בכפרים הלא מוכרים. "אין סיבה לעצור את הנטיעות והפיתוח בנגב", אומר דובדבני. "העבודה מתבצעת בשטחים ששייכים למדינה, והתוכנית שלפיה אנחנו עובדים אושרה על ידי הממשלה כבר לפני חמש שנים".
קרן קימת לישראל נוסדה בשנת 1901, אבל גם בשנת 2022, בישראל שהפכה לאומת הסטארט־אפ, היוניקורן וההייטק, ישנה חשיבות עצומה לארגון. "קרן קימת היא הזרוע המבצעת של הציונות, הארגון עושה את הדברים שהממשלה לא עושה, ואם קק"ל לא יעשה אותם, אף אחד לא יעשה". כדוגמה הוא מצביע על נטיעה של 250 מיליון עצים ברחבי הארץ - "אם לא היינו עושים את זה, אף אחד לא היה עושה את זה", הוא אומר. קרן קימת הוא ארגון אשר מוכוון לעתיד, העוסק בפיתוח הקרקע. "ומשכך תמיד הוא יהיה רלוונטי", אומר דובדבני.
לאורך הקריירה הארוכה שבמהלכה שירת את העולם היהודי, וביתר שאת עם כניסתו לתפקיד יושב ראש קק"ל בנובמבר 2020, שומר אברהם דובדבני על התלהבותו מפועלו. מה נותן לו את האנרגיה לקום כל בוקר ולהמשיך? "בקק"ל השמיים הם הגבול", אומר דובדב בחיוך. "אם אתה מזהה משהו שצריך לעשות, אתה יכול לעשות אותו. אנחנו כאן, ואנחנו עושים דברים אדירים. אין גבול לדברים שאפשר לעשות כדי לתרום לעתיד המדינה שלנו - זה מה שנותן לי השראה ומוטיבציה".