חמישית מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מעשנים מדי יום - כך מתברר על פי דוח שנתי שמפרסם היום משרד הבריאות בנושא מצב העישון באוכלוסייה הבוגרת בישראל.

לפי הממצאים, שמבוססים על סקר שנערך מטעם משרד הבריאות בשלוש השנים האחרונות, שיעורי העישון בקרב בעלי השכלה גבוהה נמוכים יותר (17.1%) מאשר בקרב בעלי השכלה נמוכה (23.2%) ובינונית (29.1%). כמו כן, שיעור העישון גבוה יותר בקרב גברים (24.7%) מאשר בקרב נשים (15.1%). בקרב הציבור היהודי, הגיל הממוצע להתחלת עישון סיגריות הוא 18.4 (גברים) ו־19.8 (נשים). באוכלוסייה הערבית, הגיל הממוצע הוא 19.9 (גברים) ו־24.8 (נשים).

ככלל, שיעור המעשנים גבוה יותר בקרב ערבים (23.3%) לעומת יהודים (19.1%). בחברה הערבית, הפער בין מספר הגברים המעשנים למספר הנשים גבוה בהרבה מאשר בחברה היהודית (פי 5.3 לעומת פי 1.3). כמו כן, קבוצת הנשים היהודיות היא היחידה שבה לא נצפתה ירידה באחוזי העישון בשנתיים האחרונות.

יש לציין כי אף שהדוח מגדיר כל מי שדיווח על עישון בכל יום או מדי פעם כמעשן, נבחנו בסקר גם שיעורי העישון היומיים. שיעור הגברים המעשנים שדיווחו על עישון יותר מעשרים סיגריות ביום היה גבוה יותר בקרב ערבים (22.1%) מאשר בקרב יהודים (9.3%), ואילו צריכה יומית של פחות מעשר סיגריות נמוכה יותר בקרב ערבים (23.4%) מאשר בקרב יהודים (37.2%).

נתון מעניין נוסף שהתגלה הוא ש־38.2% מהמרואיינים לא חשים בנוח להעיר למעשנים באזור שבו העישון אסור. שיעור הנשים שדיווחו כך היה גבוה משיעור הגברים, הן בקרב יהודים (42.5% ו־37.4% בהתאמה) והן בקרב ערבים (35.2% ו־23.7% בהתאמה), וככלל, שיעור היהודים שדיווחו כך היה גבוה יותר (40.0% ו־29.4% בהתאמה).

אשר לחיילי צה"ל, בשנת 2018 היה שיעור העישון בקרב מתגייסים 28.0%, ובקרב מתגייסות לצה"ל 18% (ירידה של 2% בהשוואה לממוצע בשנים 1986־2018). צריכת הסיגריות היומית הממוצעת הייתה עשר (גברים) ותשע (נשים), אבל גיל התחלת העישון בקרב מעשנים, הזהה בשני המינים (16), אינו שונה בהרבה לעומת הממוצע בשנים קודמות.