לקראת החורף אני תוהה אם להתחיל לשלב מרקים בתפריט היומיומי שלי, בשל חשש שהשימוש באבקת מרק לא בריא. מה דעתך? 

"המרק הוא בעל ערכים תזונתיים רבים ואפשר לשלב בו כמעט כל סוג מזון: ירקות, בשר, עוף, דגנים, קטניות ואפילו מוצרי חלב. המרק יכול להיות הזדמנות טובה לצרוך ירקות במבחר גוונים. כל צבע מצטיין בתרומה של ויטמינים ונוגדי חמצון אחרים. ככל שהמבחר גדול יותר, הסיכוי לזכות במגוון רב יותר של רכיבים תזונתיים שונים גדל. בנוסף, המרק יכול להשתלב בכל תפריט כמנה ראשונה או עיקרית. אבקת המרק העדיפה היא זו שמכילה רכיבים טבעיים בלבד. חשוב לי לציין שאף על פי שיצא לאבקות המרק שם רע, אין שום מרכיב שמזיק לבריאות באלו שכתוב עליהן במפורש שהן מכילות רכיבים טבעיים. כמות המלח באבקת המרק היא רבע עד חצי כפית, מה שאומר שזה אפילו עוזר לנו לחסוך במלח".

 

בימי החורף אני אוהבת לשתות סיידר תפוחים ביתי עם קינמון. האם יש קשר בין שימוש בקינמון להפחתת רמת הסוכר בדם? 

“מחקרים רבים טוענים כי השימוש בקינמון יכול לגרום להפחתת הסוכר בדם. מנגד, חשוב שנזכור שאי אפשר להשתמש בקינמון כמו שמשתמשים בתרופה. את לא יכולה לאכול כל היום עוגות ועוגיות, להוסיף כפית קינמון ולהרגיש טוב. לקינמון יש יתרונות בריאותיים רבים. את יכולה לשלב אותו בתפריט היומיומי שלך: להכניס כפית קינמון לדייסת שיבולת השועל בבוקר או להוסיף מעט קינמון לקפה, ואפילו לשתות סיידר תפוחים עם קינמון”.

מהי חשיבות היוד בגופנו? האם יש יוד במים ועד כמה הוא מסייע לירידה במשקל?

“ליוד חשיבות יתרה בקרב ילדים ומבוגרים כאחד. הוא מסייע לגדילה תקינה, להתפתחות המוח וחשוב לתפקוד התקין של בלוטת התריס. מחסור ביוד מעכב את שריפת השומנים בגוף, עלול לגרום להשמנה, לעייפות, לעצירות, לאקנה, לבעיות במצב הרוח, לנשירת שיער ואף לעלייה בסיכון לסרטן. בהריון מחסור ביוד הוא ממש מסוכן. יוד נמצא בעיקר במי ים, באצות ובשאר חיות הים. בישראל אחוז גבוה של מי השתייה הם מים מסוננים שעברו התפלה ואלה מאבדים אחוז גבוה מהיוד. את מי הברז שעברו התפלה אנו נוהגים גם לסנן באמצעות ברי שתייה, שגם הם גורמים לאיבוד כמות היוד שנותרה במים. התוצאה: בשנים האחרונות יש עלייה של כמעט פי שניים בשימוש בתרופות לסיוע לבלוטת התריס בשל מחסור ביוד. על פי הנתונים, כ־30% מהאוכלוסייה בישראל סובלים ממחסור ביוד. עבור ילדים חשוב לצרוך כ־90 מיקרוגרם יוד ביום, מבוגרים 150 ובהריון כ־220. כמות גדולה של יוד נמצאת במנות סלמון או בפירות ים. באצות וואקאמה או אצות נורי שנמצאות בסושי יש 45 מיקרוגרם יוד. מי שלא אוכל דגים ואצות נמצא בסכנת מחסור ביוד. את מצבכם בנושא תוכלו לבדוק באמצעות בדיקת שתן. כך או כך, יש להיבדק ולשמור על איזון, שכן עודף יוד בגוף עלול לגרום אף הוא לנזקים”.

לאור ריבוי הדרכים לביצוע ניקוי רעלים, אני מבקשת לדעת: האם מדובר בגימיק? האם ניקוי רעלים מומלץ? ומהי לדעתך השיטה הטובה ביותר?

“ניקוי רעלים לגוף הוא כמו ריסטרט למחשב. במהלך היום אנחנו מעבידים את הקיבה והכבד כל הזמן. ניקוי הרעלים נקרא כך משום שהגוף לא צריך לעבוד קשה ביום שכזה. כאשר עושים צום מיצים לדוגמה, הכבד והקיבה נחים. לשאלתך, תחת ההגדרה של ‘ניקוי רעלים’ אפשר לכתוב כמעט כל מה שנרצה וזה ייחשב נכון. יכול להיות שזה גימיק, לפחות ברמה הסמנטית, שכן אין דבר כזה באמת ‘ניקוי רעלים’. עם זאת, מנוחה לאיברים הפנימיים באמצעות תזונה ייעודית המותאמת לכך היא טובה לגוף, ובלבד שלא עושים זאת מעבר ליומיים רצופים. בפתרונות אחרים, דוגמת חוקן לסוגיו, אני לא מאמינה”.

אילו מזונות מכילים כמות רבה של מגנזיום ונספגים בגוף? 

"המחסור במגנזיום מאוד נפוץ. לאחרונה אנשים רבים התחילו להבין את הערך הרב שלו עבורנו. כדי למלא את המאגרים ולהשלים את החוסרים חשוב מאוד להוסיף לתזונה היומיומית שיבולת שועל, אגוזים כמו קשיו, ערמונים, פקאנים, גרעיני דלעת, דגנים מלאים, תרד, סלרי ובננות". 

האם בוטנים קלויים ללא מלח הם בריאים?

“בהחלט, הם בריאים מאוד. אומנם ב־100 גרם בוטנים יש כמעט 600 קלוריות, אבל חשוב שתדעי כי יש בהם גם 26% חלבון, סיבים תזונתיים, אבץ, ברזל, סידן ואשלגן. יש שיגדירו אותם כנשנושים בריאים".