בתחילת החודש הכריזו באוסלו על הזוכה בפרס נובל היוקרתי לשלום לשנת 2020. השנה, מבין 318 מועמדויות של 211 אישים ו־107 ארגונים שונים, זכתה בפרס תוכנית המזון העולמית של האו"ם WFP (World Food Program).

את הקשר בין שלום לתוכנית מזון שמטרתה מניעת רעב הסבירה יו"ר ועדת הפרס בריט רייס־אנדרסן בכך שהארגון תורם בפעילותו לשיפור התנאים לשלום באזורים שנפגעו מעימותים. הוא גם מסכל את השימוש ברעב כנשק באזורי מלחמה. "חשיבות הפעילות התגברה בצל המשבר הגלובלי שגרם נגיף הקורונה", הדגישה רייס־אנדרסן. "הצורך בסולידריות בינלאומית ובשיתוף פעולה רב־צדדי בולט מתמיד. עד שיגיע היום שבו יימצא חיסון נגד הנגיף, מזון הוא החיסון הטוב ביותר כנגד התוהו ובוהו".

מעבר להכרה בתוכנית ובחיוניותה ולהוקרתה, הזכייה כוללת גם סכום של 10 מיליון קרונה שוודית (1.1 מיליון דולר).

מהי תוכנית המזון הבינלאומית?
התוכנית היא זרוע של האו"ם מאז 1961, שקמה ביוזמתו של נשיא ארצות הברית, דווייט אייזנהאואר. היא מתמקדת ברעב ובביטחון תזונתי, בקרב אוכלוסיות גדולות באזורים שונים בעולם.

כמה מילים על המונח "ביטחון תזונתי". בפסגת המזון העולמית שהתקיימה ברומא ב־1996 הוגדר ביטחון תזונתי "מצב שבו לכל האנשים יש כל הזמן נגישות סדירה, פיזית וכלכלית לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, אשר מתאים להעדפותיהם וצורכיהם התזונתיים ומאפשר קיום חיים פעילים ובריאים".

לעומת זאת, אי־ביטחון תזונתי הוגדר כ"היעדר נגישות סדירה למזון מזין בדרכים מקובלות ובכמות מספקת. דרכים מקובלות פירושן רכישת המזון הנדרש ולא קבלת מזון מגופים פילנתרופיים או איסוף תרומות וקבצנות".

על פי ה־WFP, יש 690 מיליון אנשים רעבים בעולם, כ־60% מהם במדינות שנפגעו מסכסוך. מספר האנשים הרעבים צפוי לגדול עוד יותר בגלל מגיפת הקורונה. גם בישראל גובר החשש ששיעור האנשים שאינם משיגים ביטחון תזונתי עולה בהדרגה כתוצאה ממשבר הקורונה.

מיגור הרעב עד 2030
על הרקע הזה המטרה שהציבה לעצמה WFP למגר את הרעב בעולם עד 2030 נראית מאתגרת במיוחד. הכוונה היא לסייע בפיתוח מערכות מזון באזורים שבהם התערערה היציבות הפוליטית והאקלים משתנה. אירועי מזג אוויר קיצוניים ואקלים משתנה גורמים לפגיעות קטלניות ביבולים ברחבי העולם.

תוכנית המזון העולמית הגדירה חמישה צעדים בדרך למיגור הרעב:

  1. החלשים ביותר יזכו ראשונים לסיוע: תוכנית המזון העולמית סבורה כי הצבת האוכלוסייה הפגיעה ביותר בראש סדר העדיפויות היא התנאי הראשון בדרך ליעד. לכאורה זה טריוויאלי, אבל מדינות רבות אינן מגדירות כלל את הרעב כנושא מרכזי לטיפול הממשלה. הגדרה כזו תסלול את הדרך לבניית אסטרטגיות, תוכניות וחוקים שיאפשרו את הטיפול ברעב.
  2. מזון זמין ונגיש לאוכלוסייה הנזקקת: בניית תשתיות המאפשרות לחקלאים לשנע את הסחורות לשווקים, ושיפור האחסון.
  3. צמצום איבוד מזון: כשליש מייצור המזון השנתי בעולם, על פי נתוני ה־WFP, מבוזבז או הולך לאיבוד (לפחות טריליון דולר בכל שנה).
  4. עידוד גידולים חדשניים בני קיימא: אורז, תירס, חיטה וסויה הם מקור הקלוריות הנצרכות ביותר - 60% בכל רחבי העולם. שינויי האקלים מאלצים את החקלאים לחפש זני גידולים חדשים כדי להבטיח ביטחון תזונתי וקיימות. על הרשויות והמומחים לעבוד עם חקלאים למציאת ציוד וחומרים המתאימים לגידול יבולים חדשים.
  5. אלף הימים הראשונים: מתן עדיפות לשיפור תזונתם של ילדים ונשים הרות באלף הימים הראשונים שלהם - מההתעברות ועד גיל שנתיים. כלומר, אספקת המזון הדרוש להם כדי לאפשר לילדים להתפתח ולגדול כראוי ולמנוע מחלות.

ביבשה, בים ובאוויר
ה־WFP מספקת מזון וסיוע נוסף ישירות לנפגעי מלחמה, סכסוכים אזרחיים, בצורת, שיטפונות, רעידות אדמה ואסונות טבע אחרים. היא עושה זאת באמצעות 5,600 משאיות, 30 אוניות וכמעט 100 מטוסים, מדי יום. אשתקד תמכה ב־97 מיליון איש, וב־2018 פעלה ב־88 מדינות והעסיקה 17 אלף איש. 90% מהם עובדים באזורים שבהם אוכלוסייה נזקקת.

חלק מהעובדים נפרדים ממשפחותיהם לתקופות ארוכות לטובת שירות הומניטרי שלא פעם חושף אותם לסכנות. מאות מהם העידו שהיו קורבנות או עדים להטרדות מיניות. ואכן עם קבלת הפרס, הגיב דיוויד ביזלי, ראש ה־WFP בראיון ל־BBC: "לקבל את הפרס זו הכרה לגברים ולנשים בתוכנית המזון העולמית שמסכנים את חייהם מדי יום עבור אנשים שנאבקים וסובלים ברחבי העולם. אני מקווה שזהו מסר לעולם שתוכנית המזון היא מודל לחיקוי ושעל כולנו לעשות יותר".

התוכנית ממומנת בעיקר מתרומות של מדינות, תאגידים ואנשים פרטיים. על פי נתונים שפרסם ה־WFP נכון לתחילת אוקטובר, סך התרומות ב־2020 היה 6.35 מיליארד דולר, והתורם הגדול ביותר הוא הממשל האמריקאי - 2.73 מיליארד דולר. אחרי ארצות הברית נמצאת גרמניה, שהעניקה 964 מיליון דולר לתוכנית. המטה נמצא ברומא, ובדירקטוריון נציגים מ־36 מדינות.

לא רק אפריקה
משבר הקורונה הביא לשיבוש שרשרת האספקה העולמית בערוצים רבים, ביניהם גם המזון, התנובה החקלאית והשינוע שלה. מה שגרם באופן ישיר ל־132 מיליון איש ברחבי העולם להצטרף לסובלים מתת־תזונה בשנת 2020.

האסוציאציה המיידית במחשבה על אוכלוסיות חלשות ומוכות רעב עשויה להיות האוכלוסיות במדינות המתפתחות באפריקה, ואכן פעילות נרחבת לארגון באתיופיה, קונגו, זמביה, דרום סודן ומדינות נוספות. אבל פעילות WFP היא לא רק ביבשת זו, אלא הייתה בעלת תפקיד מרכזי בעזרה לנפגעי אסונות טבע ברחבי העולם ובמלחמות קרובות יותר כמו יוגוסלביה בשנות ה־90, או סוריה, שבעשור האחרון מתחוללת בה מלחמת אזרחים אכזרית. הנשיא בשאר אל־אסד מכתר אזורים שלמים ומונע אספקת מזון, מתוך כוונה שהרעב יגרום לאוכלוסייה להיכנע.

כתשעה מיליון איש זקוקים שם לסיוע, ובמסגרת זו סיפקה התוכנית סיוע למחציתם. 

הזווית הישראלית
יעל רובינשטיין, שגרירת ישראל למוסדות האו"ם ברומא, מציינת כי בחודש יולי השנה, בפעם הראשונה בהיסטוריה, נבחרה ישראל כחברה במועצת המנהלים של ארגון המזון והחקלאות העולמית (FAO). תוכנית המזון של האו"ם מהווה את הזרוע התפעולית של הארגון הבינלאומי. רובינשטיין הוסיפה כי במסגרת זו מסייעת ישראל במשימות כמו אבטחת האיכות של מזון, באמצעות שינוע ואחסון המתאימים לתוצרת חקלאית. ישראל אף יוזמת דרכים להתמודדות עם משברים, כמו  למשל מגפת הארבה ומתן פתרונות לניצול התופעה כמנוע צמיחה (שימוש בארבה כחומר גלם), וכמובן שיתוף בחדשנות ישראלית במגוון תחומים - טיפול במי השקיה, איתור בעיות אקולוגיות לחקלאות ועוד.