76% מהחרדים עדיין פונים למטפלים פרטיים גם לאחר הרפורמה בבריאות הנפש. כך עולה, בין השאר, ממחקר חדש שמפרסמת קרן ידידות טורונטו, במלאת חמש שנים לכניסתה לתוקף של הרפורמה, אשר העבירה את האחריות למתן סיוע נפשי וטיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים למערכת הבריאות הציבורית ולידי קופות החולים.

המחקר, שנערך במכון אסקריא, מבוסס על סקר אינטרנטי בקרב מדגם של 536 משיבים מהאוכלוסייה החרדית הבוגרת. כפי שעולה, 76% מהמבוגרים ו־53% מהילדים בחברה החרדית ממשיכים לקבל טיפולי בריאות נפש במסגרות פרטיות ולא מנצלים את הסבסוד שמציעות קופות החולים.

המחקר מציג את הגורמים המרכזיים המנחים את הציבור החרדי בהחלטה שלא לפנות לטיפול נפשי בקופות החולים: 48% מהמשיבים ציינו כי כלל אינם מודעים לאפשרות של קבלת שירותי בריאות נפש בקופות החולים; רמה נמוכה של הצוות הרפואי המטפל היא הסיבה לכך ש־40% מהמשיבים נמנעים מלפנות לקבלת טיפול נפשי בקופות החולים; ונוסף על כך, עבור 40% מהציבור החרדי, זמני המתנה ממושכים לתורים בקופות החולים הם חסם בפנייה למערכת הבריאות הציבורית; חסמים ביורוקרטיים במערכת הבריאות הציבורית מונעים מ־39% מהמשיבים לפנות לקופות החולים בענייני בריאות נפש.

קורונה - חרדים עוטים מסכה, ארכיון (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)קורונה - חרדים עוטים מסכה, ארכיון (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

עוד עולה שבזרם חב"ד ובזרם החסידי נמצא שיעור הפתיחות הגבוה ביותר לטיפולי בריאות נפש בקרב האוכלוסייה הבוגרת, עם 71%. אחריהם הזרם הליטאי, עם 67%, ואילו הזרם הספרדי במקום האחרון, עם 61%. בנוגע לטיפול נפשי בילדיהם, משיבים המשתייכים לזרם החסידי פנו לקבלת סיוע בשיעור הגבוה ביותר (92%) מבין הזרמים הספרדי (79%), ליטאי (74%) וחב"ד (50%).

בהתייחס לתקופת הקורונה, שלושת המצבים הרגשיים השליליים המאפיינים את הציבור החרדי בתקופה זו הם חרדה (34%), בדידות (23%) ודיכאון (16%). עם זאת, המחקר מצביע על כך שמצבה הנפשי של האוכלוסייה החרדית טוב יותר ממצבה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. בהשוואה בין המחקר הנוכחי לבין סקר הלמ"ס נמצא, ש־8% בלבד מהבוגרים ו־14% מהילדים בחברה החרדית דיווחו על החמרה במצבם הנפשי לעומת 22.5% ו־25% בהתאמה בקרב האוכלוסייה הכללית.

"המחקר מוכיח שמשרד הבריאות מרוקן מתוכן את הרפורמה בבריאות הנפש ומעודד הפרטה של התחום", אומר משה שפירא, מנכ"ל קרן ידידות טורונטו.