תקנים רבים במערכת הבריאות הממשלתית אינם מאוישים – כך עולה מדוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), שנכתב לבקשת ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) ויפורסם היום.

הדוח מציג את התנאים לקבלת תעודת מקצוע בריפוי בעיסוק, בקלינאות תקשורת ובתזונה, וחושף נתונים על מספר תעודות המקצוע שהנפיק משרד הבריאות, וכן נתונים על העסקת בעלי תעודת מקצוע במקצועות הפרא־רפואיים במערכת הבריאות הממשלתית, במשרד החינוך ובקופות החולים.

חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, שנכנס לתוקף ב־30 בינואר 2009, קובע כי רק מי שברשותו תעודת מקצוע תקפה ממשרד הבריאות רשאי לעסוק בכמה מקצועות בריאות הקבועים בחוק, ובהם בריפוי בעיסוק, בקלינאות תקשורת ובתזונה. מהמסמך עולה כי כ־46% מתקני קלינאי התקשורת, כ־34% מתקני המרפאים בעיסוק וכ־29% מתקני התזונאים במערכת הבריאות הממשלתית - אינם מאוישים. עוד עולה כי מנתוני משרד החינוך לגבי העוסקים בריפוי בעיסוק, בקלינאות ובתזונה, לא ניתן ללמוד על היקף המשרות שבהן מועסקים בעלי מקצועות אלה בחינוך המיוחד.

כמו כן, בשתיים משלוש קופות החולים (מאוחדת ולאומית) שהשיבו לפניית הממ"מ, רוב השירותים בריפוי בעיסוק, בקלינאות תקשורת ובתזונה ניתנים על ידי ספקים חיצוניים. לכן מנתוניהן לא ניתן ללמוד באופן מלא על מספר המטפלים במקצועות אלה.

"הדוח חשף את המציאות ששמענו עליה מהורים רבים שנאלצים להמתין חודשים ארוכים לטיפול עבור ילדיהם, בעיקר באזורי הפריפריה", אמר פינדרוס. "המציאות המטרידה שנחשפה בדוח מלמדת שנדרשת חשיבה מחדש ומחוץ לקופסה על תגבור מטפלים במקצועות הללו".

עיקרי ממצאי הדוח:

תקנים פרא־רפואיים במערכת הבריאות הממשלתית שאינם מאוישים: 
• כ־%46 מתקני קלינאי התקשורת 
• כ־%34 מתקני המרפאים בעיסוק 
• כ־%29 מתקני התזונאים

  • בישראל 0.67 מרפאים בעיסוק לאלף נפש
  • בישראל 0.59 קלינאי תקשורת לאלף נפש
  • בישראל 0.36 תזונאים לאלף נפש