לרגל "שבוע התזונה והתזונאים בישראל": בעלי המקצוע מנפצים מיתוסים

השבוע ציינו את "שבוע התזונה והתזונאים בישראל". השבוע הזה הוא יוזמה משותפת של עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל (עתיד), של האגף לתזונה במשרד הבריאות בהובלתה של פרופ' רונית אנדוולט ושל איגוד הדיאטנים בהסתדרות. חשבנו שזו הזדמנות טובה להתייחס לשאלות שמרבים לשאול אותנו בקשר למקצוע, ואולי גם לנפץ מיתוס או שניים.

ההבדל בין תזונאית לדיאטנית

ראשית, נבהיר. במקצוע שלנו רוב בעלי המקצוע הן נשים ולכן ההתייחסות המגדרית השבוע תהיה בהתאם. אולי מפתיע אבל אין הבדל בין תזונאית, לתזונאית קלינית, לדיאטנית או לדיאטנית קלינית. כל אחת בוחרת באחת מארבע ההגדרות ולפעמים אפילו יותר מהגדרה אחת קבועה. להבדיל ממאמנים או ממדריכים לתזונה, לתזונה נכונה, לתזונה טבעית או אחרת, הגדרת המקצוע היא רק לאחר קבלת רישיון ממשרד הבריאות. כל דיאטנית בעלת רישיון מופיעה באתר משרד הבריאות, וברשימה מופיעים 3,604 דיאטנים, נכון למועד סגירת גיליון זה.

את הרישיון מקבלים לאחר הכשרה הכוללת תואר ראשון במדעי התזונה (המכיל גם קורסים במדעים מדויקים: ביוכימיה, אימונולוגיה, סטטיסטיקה וגנטיקה). אחריו חצי שנה סטאז' בבית חולים, המשלב חודש בשירותי בריאות בקהילה. בתום ההכשרה האקדמית והמעשית יש לעבור מבחן ממשלתי עיוני.

ההכשרה הממושכת והמקיפה מסייעת לנו לזהות את הסיבות לקשיים בהתמודדות עם האוכל ואכילה בשלבי החיים השונים - מהריון וינקות ועד לזקנה, בין שהסיבות הן על רקע רפואי, בין שהן על רקע רגשי־נפשי, ובין שהן שילוב של השניים.

את נותנת תפריט?
לפעמים כן ולפעמים לא. בפעמים מסוימות המלצות תזונתיות ניתנות לצד תפריט הנתפר כחליפה אישית למטופל ובהתאם למידותיו. כלומר, לדרישות התזונתיות, לבדיקות הדם, למצב הרפואי, להעדפות אישיות וליעדים שאליהם המטופל והדיאטנית שואפים.

אך יש פעמים שאין צורך בתפריט על מנת להטמיע הרגלים תזונתיים ולהשיל קילוגרמים מיותרים. השיח התזונתי מתנהל לצד שיח על מחשבות הקשורות לאוכל, רגשות שמניעים להרגלי אכילה כאלה ואחרים, דימוי גוף, דעות קדומות ומיתוסים על אוכל ואכילה שאותם יש להבין ולעתים להפריך. הדיאטנית מלווה לאורך התהליך משלב ההיכרות, תיאום ציפיות והצבת המטרות המשותפות, דרך עבודה על ההרגלים הנכונים ועד להטמעת השינויים לאורך זמן, שכן זה האתגר הגדול ביותר.

איפה עובדות הדיאטניות?
בבתי חולים, במרפאות חוץ בבתי חולים, במרפאות קופות החולים, במוסדות לבריאות הנפש, במוסדות לבעלי צרכים מיוחדים, בבתי אבות, בחברות הסעדה, במסגרות חינוכיות (צהרונים), ברשויות מקומיות, בתעשיות מזון ותוספי תזונה, במיזמי פודטק, בעמותות, באקדמיה ובמחקר.
מטבע הדברים, בכל מקום ההתמקדות המקצועית שונה. בבתי חולים יטפלו הדיאטניות במאושפזים בטיפול נמרץ ובמחלקה הכירורגית, חלקם מוזנים דרך הווריד או באמצעים אחרים. הדיאטניות מבצעות הערכה תזונתית ובהתאם ממליצות על תזונה מותאמת. הן חיוניות בכל מחלקות בית החולים - האונקולוגיה, הדיאליזה, במחלקות הפנימיות, בקרדיולוגיה ובאחרות. הטיפול התזונתי הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול הכולל.

הדיאטניות בקהילה מסייעות במגוון מצבים בריאותיים. הדרכה וטיפול במי שבבדיקות הדם שלו המדדים מראים על חריגה מהטווח כמו למשל ברמות הכולסטרול, הסוכר והברזל. כמו גם ייעוץ וליווי במקרים של מחלות מעיים, הפרעות אכילה, הריון גם אם הוא תקין ובמיוחד כשהוא בסיכון; ליווי ספורטאים מקצוענים וחובבנים; בררנות אכילה, בעיקר בקרב ילדים ונוער, אבל גם בקרב מבוגרים. מומלץ לכל מי שבוחר בתזונה שמגבילה צריכה של חלק מהמזונות, כמו צמחונות, טבעונות, ללא גלוטן, דיאטה קטוגנית או אחרת, להיוועץ בדיאטנית. ידע תזונתי מסייע לבצע בחירות מושכלות, במיוחד בעידן שבו אנו חיים, עם שפע מידע שלא תמיד מבוסס מדעית.

"אני יודע מה צריך לעשות כדי לרדת במשקל, אבל אני צריך שוטר (ואולי אפילו סוהר)", התוודה צ' בפגישה הראשונה. אנחנו לא שוטרות ולא שופטות, אנחנו מוצאות דמיון במקצוע שלנו למורות דרך. אנחנו מלוות את המעוניינים בשיפור התפריט לכל אורך המסלול. לא מציידות בתפריטים הביתה, לא מודדות את ההיקפים והמשקל. בדיוק להפך. מורה דרך מלווה את המטיילים כל הזמן ומתווה את הנתיב בהתאם לנסיבות: אם יש מפולת סלעים, תשנה את תוואי הדרך בהתאם. כך גם אנחנו - ההמלצות בחגיגות יום ההולדת או להבדיל בתקופה של מצב ביטחוני מתוח, שונות מההמלצות בשגרה.