שבוע הלשון העברית מצוין במבחר אירועים, מפגשים והרצאות. בחרנו בשבוע זה להצטרף לחגיגה ונתייחס לפתגמים ולביטויים בעברית המשלבים מזונות שונים. אף שברור שלניבים ולפתגמים בשפה היומיומית ובכלל יש משמעות שונה מצירוף המילים המרכיבות אותם.
תאכלו את הדייסה שבישלתם
האסוציאציה של דייסה אצל רבים היא של אוכל לא אכיל, שמתאים למטבחים מוסדיים. לאלה נציע לטעום כפית דייסת שיבולת שועל, ומיד ה"מתכון". גילוי נאות, אנחנו אוהבות לאכול דייסה, ובמיוחד אם היא איכותית מבחינה תזונתית, כלומר על בסיס שיבולת שועל ולא על בסיס סולת, אורז או קורנפלור. בשיבולת השועל כמות הסיבים התזונתיים גבוהה במיוחד בהשוואה לדגנים האחרים. בטא־גלוקן, סיב תזונתי בשיבולת שועל, נחקר רבות ונמצא שהוא מסייע בהפחתת רמות הכולסטרול בדם.
מחקרים מעידים כי צריכת שיבולת שועל בקביעות מסייעת לא רק בהפחתת שומנים בדם אלא גם בשמירה על רמות הסוכר בדם, יכולה לסייע לפעילות מעיים תקינה ותורמת לתחושת שובע.
דייסה היא ארוחה קלה להכנה: מבשלים בסיר קטן או בקערית במיקרוגל כ-3-2 כפות של שיבולת שועל + 1 כוס נוזלים כמו חלב, מים, משקה צמחי או שילוב שלהם. ממשיכים לבשל עד שמגיעים לדרגת הסמיכות המועדפת. את הדייסה אפשר להעשיר לאחר הבישול במגוון גדול של תוספות, שיעשירו בוויטמינים ובמינרלים את המנה: צימוקים, חמוציות, "מטבעות" בננה, תפוח מרוסק גס, גרגרי רימון, שקדים, אגוזים, שבבי קוקוס וכמובן קינמון.
זוהי מנה משביעה וקלה להכנה, שמתאימה לארוחת בוקר או לארוחת ערב, במיוחד ימים קרים.
כפטריות אחרי הגשם
ביטוי המתאים במיוחד לעונה זו של השנה, לחורף. עונת הליקוט שלהן בפתח. ליקוט פטריות הוא חוויה מהנה, המשלבת בילוי בטבע עם תוספת קולינרית בבית.
מקובל לשייך את הפטריות לקבוצת הירקות, אך פטריות אינן שייכות לעולם הצומח או לעולם החי, אלא הן עולם בפני עצמו, הכולל בין היתר גם את השמרים המוכרים ממאפים ומבירה וגם את העובשים שמופיעים על מזונות מקולקלים.
הסיבה לכך שמשייכים את הפטריות לקבוצת הירקות היא תכולת קלוריות נמוכה, מקור טוב לסיבים תזונתיים ועושר של ויטמינים ומינרלים. מובן שיש הבדלים ביתרונות התזונתיים בין המינים השונים של הפטריות, אבל בסך הכל מומלץ לשלב פטריות כחלק מתזונה מאוזנת. הפטריות מכילות סיבים תזונתיים מסיסים (גם מסוג בטא־גלוקן), המסייעים לאיזון רמות הכולסטרול בדם ותורמים לוויסות רמות הסוכר בדם.
פטריות שיטאקי עשירות במיוחד בסיבים אלה. הן מכילות ויטמינים מקבוצה B המסיסים במים, כמו ריבופלאבין (2B), ניאצין (3B) וחומצה פנטותנית (5B) ומינרלים כמו אשלגן, נחושת וסלניום. בפטריות אפשר למצוא את חומצת האמינו גלוטמט, המקנה להן את הטעם החמישי המכונה אומאמי. פירוש המילה מיפנית הוא טעם חלבוני־בשרי או מלוח.
ניתן להעשיר מזון באופן טבעי בטעם אומאמי באמצעות שימוש בפטריות או באופן מלאכותי בעזרת שימוש במונוסודיום גלוטמט (MSG). זהו מלח של חומצת האמינו גלוטמט, המשמש כמשפר טעם במוצרי מזון. חשוב לדעת כי מונוסודיום גלוטמט אינו בעייתי בהיבט התזונתי כפי שנוטים לטעון נגדו. להפך, תרומתו כמחזק טעם במוצרי מזון יכולה לסייע בהפחתת כמויות הנתרן במוצרים מעובדים. לא בכדי פטריות פורטובלו העסיסיות הן הבסיס ל"המבורגרים" צמחוניים.
יש הרבה דגים בים
דגים מכילים חלבון איכותי וקל לעיכול, אחוז נמוך של שומן רווי וכולסטרול, יחסית למזונות מעולם החי. הם מקור מצוין לאספקה של חומצות השומן מקבוצת אומגה 3 - EPA ו־DHA - בהם טונה, מקרל, סרדינים, סלמון, פורל והרינג. אומגה 3 מסוג זה נמצא גם בפירות ים. ממחקרים עולה כי צריכה של אומגה 3 משפיעה לטובה על צמצום הסיכון למחלות לב וכלי דם ותורמים להתפתחות המוח בתינוקות ועוברים.
מחקרים אחרים מצביעים על יתרונות נוספים אפשריים כמו עיכוב דמנציה ואלצהיימר, שיפור הריכוז ומצב הרוח וחיוניות בתקופת ההריון. מלבד אומגה 3, בדגי מים עמוקים (דגי ים), צדפות ואצות ים ישנן כמויות יוד גבוהות, בהשוואה לדגי בריכה, שמקורן במלח שבמי הים. בשנים האחרונות נמצא כי האוכלוסייה בישראל אינה צורכת יוד בכמות מספקת בגלל התפלת המים.
האיגודים הרפואיים בארץ ובעולם ממליצים לשלב בתפריט השבועי לפחות שתי מנות דג, כחלק מתזונה מאוזנת ובריאה בזכות תכולת רכיבים אלה. את הדגים ניתן לרכוש באופנים שונים: טריים, קפואים ומשומרים. חשוב לדעת שלרוב, הקפאה ושימור אינם פוגעים באיכות התזונתית של הדגים, ובאופן דומה גם לאחר בישול, צלייה ואפייה.
יש לי סלט בראש
אצלנו הביטוי סלט הוא בהקשר חיובי, הוא מעיד על ערבוב של רכיבים גולמיים ולכן מכיל שפע של רכיבים תזונתיים. עם זאת, בכל הקשור לאוכל, במקרים רבים הסלט נתפס כ"אוכל של דיאטה", ואפילו מנה שיש לטרוח להכין אותה. הכנה מראש של ירקות חתוכים בקופסה אטומה ובקבוק עם שמן זית, מיץ לימון ומעט מלח לתיבול יכולה להגדיל את הסיכויים לשילוב סלט בארוחה.
מומלץ שהוא יהיה צבעוני ככל האפשר, בדרך כלל יהיו בו ירקות אדומים, ירוקים וכתומים־צהובים. לשים לב גם לתוספת של ירקות לבנים כמו פטריות, כרוב, כרובית, וסגולים: בצל סגול, כרוב סגול, חסה סגולה וסלק.