כבר יותר משבוע נראים ברחובות ילדים בתחפושות. התחפושות, כמו גם אוזני המן, מקדימות את החג עצמו. אולי מפתיע, אבל לא נתייחס לאוזני המן, שהם לרוב עוגייה באיכות נמוכה - גם אם המילוי הוא של אגוזים או תמרים ולא של שוקולד או ריבה. גם למשלוחי המנות עמוסי הסוכר, הנתרן והשומן לא נקדיש את הזמן והמקום, מתוך הנחה סבירה שאין חדש תחת השמש.

לתזונה יש תפקיד חשוב, והיא משפיעה על איכות החיים בהווה וגם במניעת מחלות כרוניות בעתיד. עם זאת, הקוראים הוותיקים של הטור השבועי מכירים את הגישה שלנו כי בריאות טובה כוללת מכלול של מרכיבים. תזונה, פעילות גופנית ושינה הן המרכיבים המוכרים יותר, לצדן חשיבות רבה גם לתרבות פנאי ובילוי עם משפחה וחברים. אלה לא פעם מעלים חיוך על הפנים ומעוררים צחוק גדול. היום ידוע כי צחוק תורם לבריאות הנפשית והפיזית כאחד.

השבוע, כמנהג פורים - "ונהפוך הוא" - בחרנו להאיר בזרקור את השמחה והצחוק שמאפיינים במיוחד את החג - התחפושות הצבעוניות, המשחקים המשעשעים, הבדיחות והליצנים, ולא את הבעייתיות התזונתית של הממתקים והחטיפים.

התרומה של הצחוק מופיעה גם בתנ"ך. "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה, וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ גָּרֶם", משלי פרק י"ז פסוק 22. כלומר, מצב רוח טוב משפר את ההשפעה של כל תרופה (גהה), ומצב רוח ירוד מחליש את הגוף (את העצמות, גרם).

נמצאו איורים היסטוריים מתקופת יוון הקדומה, שבהם נראים רופאים יוונים רושמים ביקור ב"אולם הקומיקאים", כחלק מהטיפול במחלות וההחלמה. באופן דומה, הילידים האמריקאים הקדומים ניצלו את ההשפעה של הומור וצחוק להחלמה, כשאנשי הרפואה המסורתית שילבו את שירותיהם של ליצנים. לא בכדי לצוותים במרפאות ובמרכזים רפואיים מצטרפים יותר ויותר ליצנים רפואיים.

"העולם מצחיק, אז צוחקים"

לא סתם טבעו הגששים את האמרה הנ"ל. אמירה שמקבלת בתקופה זו פרשנות אחרת. הצחוק הוא חלק משפה אוניברסלית של רגשות בסיסיים שכל בני האדם מכירים. ההומור, לעומת זאת, משתנה מאדם לאדם. מה שמצחיק אחד, לא יצחיק ואולי אף יפגע באחר. במקרים רבים תלוי ההומור בתרבות.

אין הבדל מבחינה פיזית בין מקורות הצחוק - צפייה בפרק בסדרת טלוויזיה, בדיחה שמספר חבר, סרטון שנשלח בוואטסאפ, פרשנות של ילדים למציאות (ע"ע "ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם" בפייסבוק) או מהפתעה. זאת ועוד, גם אם הצחוק הוא מלאכותי ומאולץ בהתחלה, הוא יכול להפוך במהירות לצחוק ספונטני, במיוחד בקבוצה - כי הוא מידבק.

מה קורה בגוף כשצוחקים?
הכל מתחיל במוח. אין הסכמה מדעית על מה שמצחיק אותנו. ייתכן שהאונה הקדמית במוח, שקובעת את התגובות הרגשיות שלנו, משחקת תפקיד, יחד עם המערכת הלימבית, שנמצאת מתחת לקליפת המוח. האונה הקדמית מפוצלת לשני חצאים, שמאל וימין. השמאל הוא הצד הפרקטי ומבין אם הצלילים והתמונות שאנו חווים הם בדיחה או לא. הצד הימני הוא החצי היצירתי וקובע אם הבדיחה או הסיטואציה מצחיקות או לא.

המערכת הלימבית מפעילה רגשות בסיסיים כמו הנאה, כעס ופחד, נוסף לזיכרון וללמידה.
נראה שהאונה הקדמית לא יכולה לגרום לצחוק עצמו. ברגע שהמערכת הלימבית מקבלת את המסר מהאונה הקדמית שמשהו מצחיק, היא שולחת מסר אחר שמניע את התהליך הפיזי של הצחוק. שרירי פנים מתכווצים, וההבעה משתנה בהתאם. לפעמים הצחוק מפעיל שרירים נוספים - של הידיים, הרגליים, הגב או הבטן. ההתכווצויות של שרירי הבטן עלולות להשפיע על שלפוחית השתן באופן בלתי רצוי.
הצחוק מעורר איברים רבים, מגביר את צריכת האוויר העשיר בחמצן, מגרה את הלב והריאות, ממריץ את זרימת הדם, מפעיל את השרירים ומגביר את הפרשת האנדורפינים. אלה אותם חומרים כימיים שמופרשים במוח ופעולתם תורמת לשיכוך כאבים, לשיפור מצב הרוח ולהרפיית השרירים, בדומה לתחושה הנעימה אחרי אימון ספורט, שינה טובה, יחסי מין או עיסוי.

משתלם לצחוק

הצחוק תורם לבריאות וזה משתלם, במיוחד אם הוא אותנטי. נוסף לתרומה המיידית על מצב הרוח, לצחוק השפעה גם בטווח הארוך. הוא מיטיב עם מערכת החיסון, כיוון שהוא מקל את העומס הנפשי ואת ההתמודדות עם לחצים וחרדות. אלה עלולים להשפיע על מערכת החיסון, על ההתמודדות עם קשיים, דיכאון ומחלות כרוניות.

לחץ נפשי משפיע לרעה על האנדותל (רקמת התאים הפנימית של דופנות כלי הדם) - הוא עלול לגרום להתכווצות כלי דם, לתגובה דלקתית ואולי אף להצטברות כולסטרול, מה שעלול להוביל למחלות לב וכלי דם. במהלך צחוק האנדותל מסייע ומקל את זרימת הדם. צחוק גם ממריץ מערכות פיזיולוגיות שמורידות את רמות הורמוני הסטרס, כמו קורטיזול ואפינפרין. הצחוק אינו תרופה מונעת, אך הוא מהנה, אינו דורש משאבי זמן יקרים ולא פחות חשוב, הוא חינמי.

הצחוק טוב גם לקידום החינוך ולשיפור הלמידה. נמצא כי מורים ומחנכים עשויים להפיק תועלת משילוב הומור בלימוד. עובדה שמקבלת משנה תוקף בתקופת פוסט־קורונה. שימוש בהומור מקדם למידה ומשפר את הישגי התלמידים באופן ישיר ועקיף. הוא מעלה את המוטיבציה, מרגיע, מעודד השתתפות של התלמידים, תורם לקשר טוב בין המורה לתלמידיו (במיוחד אצל תלמידים מופנמים או כאלה שמתקשים בלימודים).

עשו זאת בעצמכם

בדומה להמלצות ללימוד שפה חדשה, נגינה על כלי או סגנון שחייה נוסף, שתורמים לשיפור הזיכרון, כדאי גם להוסיף לשגרה הומור וצחוק. האפשרויות רבות ומגוונות: צפייה בסרט, בתוכנית או בסדרה קומית, קריאת ספרים משעשעים, האזנה להסכתים (פודקאסטים) הומוריסטיים, בילוי בהופעת סטנד־אפ - כל אחד והעדפותיו. מומלץ לא לוותר על כל הטוב הזה.

ולפני סיום נזכיר שהרבה אנשים בוכים כשהם חותכים בצל. מומלץ לא ליצור קשר רגשי.
חג שמח! 