ביוני 2022 התרחשו שינויים מכוננים בנושא הפלות בארצות-הברית, אבל לא רק. גם ממש כאן, אצלנו בישראל, נערכו שינויים מכוננים העתידים להיכנס לתוקף בחודשים הקרובים. אם נשווה את מהות השינויים הללו, אפשר ממש לראות את היווצרותו של חיץ אידיאולוגי שמשנה את פני הזירה הפוליטית, וכתוצאה מכך, גם את המציאות היומיומית של מאות אלפי נשים. אז מה בעצם עתיד להשתנות בזירת ההפלות שלנו ושל האמריקאים? כל התשובות - בכתבה הבאה.
פיצול אידיאולוגי
שר הבריאות ניצן הורביץ אישר לאחרונה רפורמה שמפשטת באופן חסר תקדים את הליך ההפלות בישראל. כל זה קורה ממש באותו הזמן שביהמ"ש העליון של ארצות-הברית מכריע עם פסיקה הפוכה. לאחר שנים ארוכות של חופש בחירה ומנעד רחב יחסית של חופש פעולה, נשות ארה"ב תאלצנה לעבוד קשה יותר, בחלק מהמקרים - הרבה יותר; כדי להרוויח את זכות הבחירה באשר לניהול הריונות לא רצויים. הפיצול האידיאולוגי בין ישראל לחברתה משכבר הימים אינו מפתיע עבור מי שעוקב באדיקות אחר הזירה הפוליטית בשנים האחרונות. מי שלא עוקב, דווקא עשוי להיות מופתע.
הפלות בישראל - מאיפה אנחנו באים?
על אודות המדיניות השמרנית של ישראל אפשר ללמוד מנוסח חוק ההפלות כפי שהוא מעוגן בחוק העונשין משנת 1977. נוסח החוק אשר הכתיב את כורח המציאות של הנשים הישראליות במשך עשרות שנים, קבע שהפלות יאושרו רק במקרים שהאישה היא מעל גיל ארבעים או מתחת לגיל 17 או אם ההיריון הוא תוצאה של "יחסים אסורים" (אונס, יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואין וכי"ב). כדי לאכוף את החוק הוקמו ועדות רפואיות האמונות על בחינה של כל מקרה לגופו באופן פרטני ואישי. נקבע שבוועדות ישב פאנל שמורכב ממומחים המוסמכים לבחינה רפואית, פסיכולוגית וסוציו-אקונומית. כיום קיימות בארץ 38 ועדות כאלו.
למה זה לא עובד?
במשך שנים נרשמו תלונות רשמיות ולא רשמיות של נשים, בני זוגן, בעלי מקצוע מהתחום ועוד. חלק מן התלונות הללו עסקו באי הנוחות התפעולית שנוצרה עקב הפיזור הבעייתי של הוועדות. רוב הוועדות נמצאות בגוש דן, מה שמקשה על נשים מהפריפריה למממש את הזכויות שלהן. תלונות אחרות נסובו על פגיעה בזכויות הפרט הדמוקרטיות שנפגעות גם מעצם הדרישה לחשוף פרטים מרובים ואישיים – סגנון מגמתי קבוע של הוועדה שכולל חדירה מיותרת לפרטיות של האישה. וגם באשר לצורך לשקר בכל אותם מקרים שההיריון הלא רצוי לא עומד בקריטריונים הנוקשים של הוועדה שבוודאי לא מכסים את מכלול מקרי ההריונות הלא רצויים בישראל.
רפורמת ההפלות בישראל
וועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה ביוני האחרון את הרפורמה שהציע שר הבריאות הורביץ. השר דיבר בפתיחות על כך שמנגנון הפעילות של הוועדות הוא ארכאי, שוביניסטי ולא נותן קרדיט לשיקול דעתה של האישה. הרפורמה החדשה אמורה לתקן את העוול הזה ולהתאים את התהליך לימינו אנו – לפחות ברמה הבירוקרטית.
זה אומר שמסוף שנת 2022 נשים ישראליות המבקשות לבצע הפלה לא תחויבנה להופיע פיזית בפני שום ועדה. ההליך יתאפשר לביצוע בפורמט מקוון, והאינטראקציה מול עובדת סוציאלית תהפוך להיות פריווילגיה בבחינת שירות רווחה נגיש הזמין עבור נשים שמעוניינות בכך. נוסף על כך, הפלות תרופתיות יתבצעו בקופות החולים המקומיות ולא במסגרת אשפוז יום במרפאות כירורגיות או בתי חולים, כפי הנדרש כיום.
הפלות בארצות-הברית – מאיפה הם באים?
בארצות-הברית קרה, כאמור, תהליך הפוך. התקדים שהושג במשפט המפורסם של רו נגד ווייד הונחה על ידי מגמה אידיאולוגית הדומה לזו שעומדת בבסיס הרפורמה של שר הבריאות הורביץ. במשפט רו נגד ווייד עתרו לבית המשפט העליון קבוצה המורכבת מזוג נשוי במהלך הריון לא רצוי, בחורה רווקה צעירה בהריון לא רצוי ורופא מוסמך שהואשם בפלילים עקב ביצוע הפלות. הצוות המשפטי של הקבוצה נימק את העתירה בטעונה כי החוק הקיים מפר זכויות יסוד בסיסיות רבות.
המשפט הזה היה רק קצה הקרחון לאחר מאבק מתמשך של פעילות ופעילי זכויות נשים עוד מימי המאה ה-19. העתירה לא התקבלה מיידית אך לאחר תהליך ממושך שכלל ערעור, בית המשפט קיבל את הטענות והחוק האמריקאי השתנה. כתוצאה מכך, גם במדינות השמרניות יותר של ארה"ב נאלצה המערכת להתגמש לטובת הנשים ולהקל עליהן ככל הניתן.
שינויי החקיקה בארצות-הברית
המאבק נגד הפלות בארצות-הברית המשיך לאורך כל השנים, גם בתוך העם האמריקאי וגם בחזית הפוליטית והמדינית. באפריל 2022 הוצעה הצעת חוק המבקשת להשיב עטרה ליושנה. מתווה ההצעה ביקש להמשיך ולאשר הפלות במקרים של אונס, גילוי עריות או סיכון רפואי משמעותי שצפוי ליילוד או לאם, אך לא מעבר לכך. הצעת החוק אושרה ונכנסה כבר לתוקף.
המשמעות האירונית הנובעת מכך שנשות ארצות-הברית תאלצנה כעת לעבור מסכת קשיים הדומה לזו שנאלצו להתמודד איתה הנשים הישראליות. מתווה ההצעה כולל גם צמצום חלון הזמנים המאושר לביצוע הפלה. בעוד שעד כה, הפלות בארה"ב אושרו עד שבוע 24 ("שלב החיות"), מעתה, ההפלות המאושרות במקרים החריגים המצוינים לעיל, יתבצעו עד שבוע 15 בלבד.
במדינות מסוימות החליטו הרשויות המקומיות להקדים את חלון הזמנים הזה אילו עוד יותר– עד שישה שבועות בלבד. הביקורת העיקרית כנגד החוק החדש נסובה סביב העובדה שנשים רבות מגלות שהן בהריון רק בשלב מתקדם יותר – במקרים רבים רק בחודש השלישי או הרביעי להריון. זה אומר שבמקרים רבים נשים, פשוטו כמשמעו, לא תספקנה להתמודד עם הליך בירוקרטי ארוך שעלול לכלול טיסה למדינה אחרת בארצות-הברית שבה ניתן יהיה לבצע הפלה.
מגבלות הדמוקרטיה
את השינויים ההיסטוריים שפוקדים את העולם המערבי מעניין לבחון דרך הרחבת העדשה הפוליטית. לפני כשנה וחצי נבחר ג'ו ביידן להחליף את הנשיא היוצא דונלד טראמפ. ביידן הוא דמוקרט מובהק שהוכיח את טוהר מידותיו לאורך קריירה ארוכה ופעילה בסנאט. הוא התגלה כפוליטיקאי אנושי ומלא חמלה לאחר שליוותה אותו מדינה שלמה עת נפרד מבנו הבכור שנפטר מסרטן המוח בגיל 46.
אבל ביידן הוא גם גבר אירי שמגיע מקהילה קתולית אדוקה. אף על פי כן הוא הביע לאורך השנים תמיכה מופגנת בחופש של זכויות נשים בתחום זה ובכלל. לאחר שנבחר, איימו אנשי הכנסייה בעיר הולדתו שבמדינת דלאוור, בכך שלא תנתן לו האפשרות להופיע בבתי-ספר קתוליים עקב תמיכתו המופגנת בהפלות. ביידן נותר איתן בעמדתו ואנשי הכנסייה נסוגו מאיומיהם.
עם אישור הצעת החוק החדשה הביע ביידן את התנגדותו לשינו. בהצהרה שנתן לאחרונה מהבית הלבן הוא אמר שלדעתו החלטת בית המשפט היא נוראית, קיצונית ושגויה מהיסוד. עוד הוא הוסיף כי החלטה זו מהווה לדעתו 'תרגיל בכוחניות פוליטית לא אפויה'. ביידן הבטיח לאבטח את הנגישות לשירותי רווחה בתחום הילודה (Reproductive Healthcare Services), כולל הקלת הגישה להפלה באמצעות תרופות המאושרות על ידי ה FDA.
מה יקרה בפועל עת יכנסו כל השינויים הללו לתוקף הלכה למעשה? מה טומן העתיד והאם מגמת ההיפוך האידיאולוגי תמשיך באותו הכיוון? נמשיך לעקוב ולעדכן.
את המאמר כתב ד"ר גיא גוטמן