בית משפט השלום בנצרת גזר היום (ראשון) קנס של 120 אלף ש"ח על המועצה המקומית שיבלי שבגליל התחתון, בגין הזרמת מי שופכין לנחל התבור בשנים 2007-2008.

המועצה והעומד בראשה באותן שנים, עבד אלסלאם אסעד, הורשעו
בעבירות של זיהום מים בנסיבות מחמירות ובגרימת ריח חזק ובלתי סביר. ראש המועצה הורשע גם בהפרת חובתו של נושא משרה.

מכתב האישום עולה כי בתקופה הרלוונטית תחנת השאיבה שביישוב הייתה במצב תחזוקתי ירוד, ובנוסף פעלה ללא מערכת התרעה לצורך זיהוי וטיפול בתקלות בזמן אמת. כתוצאה מכך נגרמו תקלות חוזרות ונשנות שהובילו להזרמת שפכים לנחלים הסמוכים בתשעה מקרים שונים.

כפי שעולה מכתב האישום נשלחו לראש העיר דאז מספר התרעות על הזרמת השפכים והוא נדרש למנוע ולתקן את התקלות בתחנת השאיבה, אולם מעולם לא עשה זאת. 

ביום 7/4/08 ניטלה דגימה מהשפכים שזרמו באותה עת מתחנת השאיבה, כאשר הממצאים העלו כי מדובר בשפכים גולמיים, המכילים מזהמים כימיים, אורגניים ובקטריאליים. מזהמים אלה עלולים לסכן את מקורות מי השתייה ומי התהום באזור ועל כן נשלח לראש העיר דאז מכתב התרעה פעם נוספת, בו הוא נדרש למנוע לאלתר את המשך הזיהום. אלסלאם אסעד התחייב לפעול למניעת מקרים דומים, אך זמן קצר לאחר מכן שוב הוזרמו שפכים מתחנת השאיבה לנחלים. 

המועצה והעומד בראשה באותה תקופה הורשעו במסגרת הסדר טיעון, כאשר בנוסף לקנס שהוטל על המועצה, יידרש ראש המועצה לשלם קנס אישי בסך של 20,000 ש"ח. בגזר הדין כתבה השופטת לילי יונג- גופר: "הפגיעה באיכות הסביבה מולידה זעקה אילמת. הטבע הפגוע אינו מוחה, אינו מגיש תלונות במשטרה ואין תובע את נזקיו. מציאות זו מולידה אשליה בליבותיהם של רבים, ולפיה אין מניעה לפגוע בסביבה, לזהמה ולהשחיתה, בלא שיאלצו לתת את הדין על כך. הכל נעשה מתוך אדישות ואטימות לצרכי הסביבה ולנזקים הנגרמים, ולעתים אף מתוך בחירה למען אינטרסים הממוקמים גבוה יותר בסדר העדיפויות של המזהם. קנסות כבדים, ובמקרים קשים במיוחד אף עונשי מאסר, הם בלתי נמנעים על מנת להביא להטיה באותה כף מאזניים שבה מוצא עצמו האינטרס של שמירה על איכות הסביבה בנחיתות מתמדת".