"כשהבן שלי היה בכיתה ו' הוא התלונן שקשה לו להעתיק מהלוח ולכתוב בבחינות, ורמת הציונים ירדה משמעותית ביחס לידע והיכולת שהפגין", מספרת רונית לוי מגבעתיים, שבנה מסיים בימים אלו את כיתה י"ב. "עשינו אבחונים בניצן שאישרו כי הילד סובל מליקוי גרפי ויזואלי מוטורי, ובעקבות האבחון התגלתה בעיה של מיקוד ראייה בעין".
 
לדבריה, האבחון המליץ על הגדלת האותיות בטופס הבחינה, שימוש במחשב צמוד בזמן הלימודים והכתבת הבחינה, אולם בבית הספר היסודי לא אישרו לו את ההבחנות ואף  דרשו אבחונים נוספים שלא היה בהם צורך. רק לאחר שמנכ"לית ניצן, ד"ר מלי דנינו, התערבה ניתנו חלק מועט מההתאמות, עקב כך בני הגיע לכיתה של ילדים נכשלים בבית הספר, ודווקא שם ההנהלה תמכה בו והעניקה לו את כל ההתאמות וכך הפך בני מתלמידבינוני ומתוסכל לתלמיד מצטיין".
 
מנכ"לית אגודת ניצן, הפועל לקידום ילדים, מתבגרים ובוגרים לקויי למידה, הסתגלות ותפקוד, טוענת כי ישנה ירידה משמעותית במספר הילדים בבתי הספר היסודיים  המופנים לאבחון לקויות למידה. "מכל סניפי ניצן דווח על ירידה של יותר מ-50% באבחונים בהשוואה לשנים האחרונות". נתונים אלה עולים על רקע סכסוך העבודה שהוכרז בין ארגון המורים העל-יסודיים למשרד החינוך, שבגללו לא נעשות התאמות לתלמידי התיכון. בתחילת השבוע  נעשתה אף  פנייה על ידי משרדי החינוך, האוצר והשלטון המקומי לבית הדין לעבודה בירושלים לבקשה להוצאת צו מניעה לארגון המורים. 
 

במסמך של משרד החינוך שהגיע לידי "מעריב-השבוע" בנושא ההתאמות לתלמידים בעלי הפרעות למידה וקשב וריכוז בחינוך הרגיל נכתב: "לתלמידים בכיתות א' עד ג' אין מקום לאישור התאמות בדרכי היבחנות, בכיתות ד' עד ו' אין מקום לאשר בחינות בעל פה, ואילו התאמה של הקראה במבחן יש לשקול במקרים יוצאי דופן בלבד".


נדב זוהר. צילום: יניב זוהר
 
לדברי ד"ר דנינו, אין סתירה בין העובדה שבית הספר נדרש לחזק את המיומנויות התפקודיות הנדרשות לשם הלימודים לבין העובדה שהוא מכיר בקשיים ומתחשב בהם. "הנזק באי הכרה בקשיים אלו עלול להביא לכישלונות חוזרים ונשנים של תלמידים ולירידה במוטיבציה ובדימוי העצמי - נזקים שקשה מאוד לשקם מאוחר יותר", מזהירה המנכ"לית.
 
היום ייצאו עשרות אלפי תלמידים למבצע התרמה מדלת לדלת לארגוני החירשים בישראל ולניצן. ארגוני החירשים כוללים את מיחא; המכון לקידום החירש, שמטפל בהנגשת עולם ההשכלה, התעסוקה וחיי היום-יום לחירשים וכבדי שמיעה; שמע, שמטפל בילדים ובני נוער עד גיל 18; אח"א, שמטפל בבני 18 ומעלה; ומכון בית דוד, שמטפל באוכלוסיית החירשים-עיוורים. יצוין, שכל הארגונים מטפלים גם בבני המשפחה, כמו ילדים שומעים להורים חירשים. התרומות שיגיעו לאגודת ניצן ישמשו להענקת מלגות ושיעורי הוראה מתקנת לילדים ממשפחות שידן אינה משגת מהדרום ועד לצפון הארץ.  
 
יו"ר פורום ארגוני החירשים ומנכ"לית המכון לקידום החירש, יעל קקון: "מטרתו של יום ההתרמה הוא גיוס תקציבים לתוכניות קהילתיות חברתיות, שדרוג בנק מכשירי השמיעה, בכדי להקל על חייהם של החירשים וכבדי השמיעה. מטרה נוספת היא המשך הפעילות לשדרוג הנגשת שירותי הבריאות, התרבות, השירותים המוניציפליים והממסד בכלל לציבור החירשים וכבדי השמיעה וכן פעילויות שונות לרווחת ציבור זה".
בתוך כך, בסקר שנערך על ידי מכון סמית בקרב 400 נשאלים, המייצגים הורים לילדים בגיל 6-18באוכלוסיה היהודית הבוגרת, עלה כי מחצית מההורים מציינים שלפחות אחד מילדיהם עבר אבחון לאיתור הפרעת קשב או לקויות למידה, וכשני שליש מאלו שאובחנו היו בכיתות א' עד ו'. 
 
60% בקירוב מההורים ציינו שהאבחון נעשה ביוזמתם בלבד, ללא התערבות צוות בית הספר או גורם מקצועי אחר, ואילו שלושה מכל ארבעה הורים (מבין אלו שילדיהם עברו את האבחון וגם מבין אלו שילדיהם לא אובחנו), סבורים שביצוע אבחון לאיתור הפרעת קשב ו/או לקויות למידה תורם לשיפור בהישגים הלימודיים. 
 
יו"ר אגודת ניצן, עפרה אלול: "בניגוד לעבר, כיום רוב הילדים משולבים בחינוך הרגיל, מתוך ההבנה כי רמת האינטליגנציה שלהם תקינה וכי ניתן לעקוף את לקות הלמידה באמצעות אימוץ אסטרטגיות למידה והתאמות בדרכי הלמידה וההיבחנות. יותר ויותר תלמידים עם ליקויי למידה מגיעים להישגים בלימודים, נבחנים בבחינות הבגרות ולומדים מקצועות מאתגרים. יותר סטודנטים עם ליקויי למידה ממלאים את הספסלים באקדמיה, מצטיינים ותורמים להון האנושי של החברה והמדינה".