רצח הקשישה בחיפה: מה באמת קרה בחדר 105 בבית האבות?

קלרה לוין (82) וקרינה בקר (90) שובצו בבית האבות "בן יהודה" בחיפה בחדר אחד, בתקווה שימצאו שפה משותפת, יתמכו זו בזו ברגעי הבדידות. אלא שהסידור החזיק מעמד זמן קצר. 
 

זירת העימות בין השתיים נראתה כמו לקוחה מסדרת מתח משטרתית. בקר הייתה שרועה על הרצפה כשסכין קהה בידה ודם ניגר מפיה. לוין ישבה מבועתת על המיטה כשלחייה השמאלית אדומה ושריטה מדממת בחזה. 
 

על השתלשלות המריבה יוצאת הדופן למדה המשטרה מפיה של לוין. היא טענה כי ללא סיבה הנראית לעין התנפלה עליה שותפתה ולכן נאלצה להתגונן. לפני כחודש הוגש נגד לוין כתב אישום בגין הריגה. לבקשת הסנגוריה הציבורית, הורה בית המשפט המחוזי בחיפה להעבירה לדיור מוגן ייחודי, המשמש בין היתר כמקום סגור לעבריינים קשישים, חלקם ממתינים למשפטם, אחרים מרצים את השליש האחרון למאסרם. 
 

בעוד בבית האבות מלקקים את הפצעים ומנסים לחזור לשגרה, מתמודדים בני משפחתה האבלה של בקר, ומהצד השני גם לוין, עם סיטואציות בלתי אפשריות. עופרה, בתה של בקר, מספרת כי תכננה להוציא את אמה מבית האבות ולהחזירה לביתה לאחר שהבינה ממנה כי לוין משתלטת לכאורה על החדר, והן מתקשות להסתדר ביניהן. מנגד, העידו עובדי בית האבות כי לוין הייתה אישה עדינה, שקטה וחברותית. 
 

גם בפני בית המשפט מונחת סוגיה שאינה פשוטה. בשבוע שעבר ציין השופט יחיאל ליפשיץ כי מדובר במקרה ייחודי וכי אינו יכול לשלול את דבריה של לוין המתייחסים למאבק בינה לבין בקר. השופט ציין כי הנתונים בתיק אינם חד-משמעיים, ולמרות שחוות הדעת הפתולוגית הצביעה כי בקר נחנקה, ייתכן כי מותה נגרם בדרך אחרת, בהתחשב בגילה המבוגר, מצבה הרפואי וכן ניסיונות ההחייאה שעשויים היו לפגוע בה ובעצמותיה הפריכות. 

 

אלא שהסוגיה המסתורית ביותר, המטרידה את משפחתה של בקר, הינה כתם הדם שנמצא על הסכין ושייך למנוחה. האם נחתכה במהלך תקיפתה  של שותפתה לחדר, או שמא לוין ניסתה לשנות את הזירה לטובתה, כפי שהם חושדים. 

החתול השחור

לבית האבות הוותיק "בן יהודה" יש רשימת המתנה ארוכה. המרחבים הציבוריים של המקום מטופחים ונקיים, והנוף הנפלא של הכרמל משרה רוגע על הדיירים. 
 

קלרה לוין, כלכלנית לשעבר, הגיעה למקום לפני כשנה. היא עלתה מאוקראינה לישראל לפני כשני עשורים והתגוררה לבדה בקריית ים. גם בקר עלתה לישראל מאוקראינה לפני שנים רבות, ועד ליציאתה לפנסיה עבדה במשביר המרכזי. 
 

קרינה בקר. צילום: משטרת ישראל
 

לעומת לוין הערירית, לקרינה בקר יש משפחה ענפה בישראל, הכוללת ילדים, נכדים ונינים. אל בית האבות היא הגיעה בדצמבר 2014 ומיד הושמה ביחד עם לוין בחדר מספר 105, בקומה הראשונה. הצוות האמין כי לוין תוכל לסייע לשותפתה להתאקלם במקום החדש. 
 

ואכן, מעדויות של מספר אנשי צוות עולה כי השתיים ישבו לעתים יחד בחדר האוכל, ונראה היה כי לוין מנסה להקל על שותפתה המבוגרת ממנה.  
 

אלא שבני משפחתה של בקר טוענים כי מערכת היחסים בין השתיים שונה לחלוטין, מתוחה. לדברי הבת עופרה, הנעזרת בעו"ד אודי גנון, כבר ביום הראשון בו הגיעה אמה לחדר המשותף נראתה לה לוין לחוצה. 
 

"זה עשה לי רע ושוחחתי על כך עם הצוות", היא אומרת. "אלא שבהמשך אמא שלי אמרה שהכל בסדר, ושהיא מרחמת על קלרה כי אין לה אף אחד בחיים. היא גם ביקשה ממני לא לפנות לקלרה כי היא בדרך כלל כעוסה. בכל פעם שהגעתי לביקור, ישבנו בחוץ כדי לא להפריע לשותפה". 
 

גם אם הקשר בין השתיים היה נינוח, נראה כי באותו בוקר עבר ביניהן חתול שחור. מחקירתה של לוין במשטרה עולה כי באותו זמן העירה אותה שותפתה בשעה מוקדמת מאוד, בנימוק שאין אף אחד במסדרון וכי יש שביתה בבית האבות. לוין סיפרה כי ביקשה מבקר להפסיק לומר דברים שאינם אמת, וחזרה לישון. 
 

בשעות הצהריים הגיעה למקום בת משפחה של בקר וישבה איתה במשך שעה. בסיום הביקור ליוותה הקשישה את בת משפחתה אל שער הכניסה וחזרה לחדר המשותף.
 

מאותה נקודה לא ברור מה היה הטריגר שגרם לעימות בין השתיים והסתיים במותה של בקר. 
 

לוין מתעקשת כי נכנסה למיטתה כדי לנוח, אולם בקר הפריעה לה בדיבוריה על שביתה שפרצה בבית האבות, ולכן נזפה בה. בתגובה, כך היא טוענת, ניגשה אליה שותפתה לחדר ולהפתעתה תקפה אותה לכאורה בכך ששרטה אותה בפניה. היא הוסיפה כי בקר ניסתה לדקור אותה מספר פעמים בחזה עם הסכין, ולכן הדפה אותה ממנה. "זה נראה כאילו היא מוכנה לרצוח אותי. באותו רגע הסכין נראה לי מסוכן", אמרה לוין בחקירתה.
 

בשום שלב, כך טענה, לא חנקה את בקר ולא ניסתה להרוג אותה. היא ציינה כי כאשר הבחינה בדם הניגר מפיה של קרינה, לחצה מיד על לחצן המצוקה בחדר. הצוות הרפואי שמיהר למקום מצא את בקר על הרצפה, כששיניה התותבות ומכשיר השמיעה מוטלים לצדה. לוין ישבה מבוהלת על המיטה כשפניה אדומות והיא מתנשמת בכבדות. 

כתב האישום שהוגש נגד לוין מייחס לה עבירת הריגה. התובעת, עו"ד ענבל ברנסון מפרקליטות מחוז חיפה, טוענת כי הכתה את בקר בפניה, חסמה את פיה ואפה ולחצה בכוח על צווארה, עד שהפילה אותה אל הקרקע. 
 

לראיה, מציינת התובעת, בעינה של בקר נמצא שטף דם לא ברור, וכי מהדוח הפתולוגי עולה שמותה נגרם כתוצאה מתשניק בעקבות הלחץ שהופעל על צווארה או בעקבות חסימה של פיה ואפה. 
 

מנגד, מציג סנגורה של לוין, עו"ד ליאוניד פרחובניק, המייצג אותה מטעם הסנגוריה הציבורית, את דוח הבדיקות הרפואיות המפרט את סימני הפגיעה שנמצאו על גופה. במשך לילה אחד הוחזקה הקשישה במעצר, לאחריו נשלחה לאבחון במחלקה הסגורה בבית החולים הפסיכיאטרי בטירת הכרמל. 
 

עו"ד פרחובניק הזדעזע מתנאי אשפוזה. המשטרה הציבה לידה שוטר לאורך כל היממה, כמו הייתה רוצח סדרתי מסוכן, ובתחילה היא אף נכבלה באזיקים למיטתה. רק לאחר שפנה לבית המשפט, הוסרו האזיקים. בנוסף, ביקשה הסנגוריה הציבורית לשכן את לוין בדיור המוגן הייחודי.  
 

בדיון האחרון בהארכת מעצרה, שהתקיים בשבוע שעבר, התייחסה הפרקליטות לשריטות שנמצאו על לוין בנימוק שאין מניעה שנגרמו בטרם העימות עם בקר, ולכן יש לשלול את טענתה להגנה עצמית. 
 

עו"ד פרחובניק ציין את העובדה כי בקר נמצאה מוטלת ליד מיטתה של לוין, דבר המלמד כי היא זו שתקפה לכאורה את שותפתה. הוא הודה כי לוין דחפה מעליה את בקר, תוך אחיזה בכתפיה וייתכן שגם בצווארה, אולם ללא כל כוונת זדון לחנקה. בנוסף, ביקש הסנגור להתייחס לניסיונות ההצלה בבקר, היכולים להסביר חלק מהפגיעות הלא ברורות בגופה. 
 

השופט ליפשיץ הורה לשלוח את לוין לדיור המוגן והוציא נגדה צו עיכוב יציאה מהארץ. עם זאת, הסכים השופט לטענות הסנגור. "המסקנות שניתן להסיק מחוות הדעת הפתולוגית ומכלל נתוני התיק אינם חד-משמעיים", קבע, "וזאת לנוכח גילה של המנוחה, בעיותיה הרפואיות וכן פעולות ההחייאה שנעשו בה". 

עוד הוסיף השופט כי לוין לא נקטה ברמת אלימות או באכזריות המעידה כי היא מסוכנת לציבור ברמה גבוהה. "די היה בהפעלת אלימות שאינה גבוהה באופן יחסי כדי להביא למותה". 
 

סנגורה של לוין, עו"ד פרחובניק, אומר כי "מדובר במקרה קשה וטראגי, בו הגברת לוין נאלצה להגן על חייה. היא הביעה צער על המקרה ועל מותה של המנוחה. חשוב לציין כי בית המשפט המחוזי קיבל את טענותינו במסגרת הליך המעצר, וקבע כי עוצמת הראיות אינה גבוה כפי שנטען על ידי התביעה. בנוגע לטענה על הימצאות דם של המנוחה על הסכין, יש לציין כי גם התביעה אינה טוענת שהגברת לוין עשתה שימוש כלשהו בסכין, שנמצא כאמור בכף ידה של המנוחה. יתר על כן, נמצאו סימני תקיפה על פניה של לוין, המאששים את גרסתה שהיא זו שהותקפה".