המכתב ששלח באמצע השבוע שעבר פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, חשף את המספרים המדאיגים המקשרים בין זיהום האוויר באזור מפרץ חיפה לתחלואת הסרטן באזור. 16% ממקרי הסרטן בחיפה, 780 מתוך 4,860 בעשר השנים האחרונות, איו" עו לדבריו כתוצאה מחשיפה לזיהום האוויר באזור. גרוטו הוסיף והעריך כי כחצי ממקרי הסרטן בקרב ילדים הם כתוצאה מזיהום. והזיהום באזור, ידוע לכל, נובע בין היתר מבתי הזיקוק שלמרגלות חיפה ומהתעשייה הפטרוכי-מית שבמפרץ.



אך האם יכול להיות שתוכנית ענק המיועדת למתחם שנמצא סמוך לבתי הזיקוק, ונדונה בימים אלה, תגדיל עוד את זיהום האוויר באזור? בימים אלה דנה הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה בתוכנית בניין עיר שסימנה חפאג/1139/א, הידועה בכינוי ״קרקעות הצפון״. מדובר בתוכנית שמקדמים משרדי הממשלה והחברה הממשלתית תש״ן (תשתיות נפט ואנרגיה), ומטרתה לפנות שלושה מתחמי אחסון דלקים במפרץ ולהעבירם למקום סמוך לבתי הזיקוק. מדובר בחוות מכלי הדלק בקריית חיים הידועה בכינוי ״טרמינל״, חוות מכלי הדלק בקריית טבעון ששמה ״אלרואי״, וחווה נוספת הממוקמת בתוך נמל חיפה. שלוש החוות הללו, המשתרעות היום על יותר מאלף דונם, ירוכזו בשטח בן 600 דונם, היום שדה פתוח, ממזרח לבתי הזיקוק ול״לבניות״ המפורסמות. קרוב ל-600 דונם נוספים ישמשו לאזור תעשייה, מתקן טיפול בפסולת ומכלי אחסון ל-20 אלף טונות גפ״מ (גז פחמימני מעובה).



אלא שנגד התוכנית, שיתרונותיה הסביבתיים ברורים לכאורה שהרי היא מרכזת את המכלים הפזורים במפרץ למקום אחד, מתנהל בשנה האחרונה מאבק אזרחי שתופס אט-אט תאוצה בפייסבוק, בהפגנה של 500 איש שנערכה לאחרונה ובהתנגדות שהוגשה לוועדה לתכנון ולבנייה, שמזהירה כי ״מדובר בפוטנציאל לאסון לאומי, מהקשים ביותר, ברמה של אירוע הכחדה המוני״.




הפגנה נגד הזיהום בחיפה. צילום: עופר ברקן 


הסערה שפרצה בימים האחרונים בעקבות הנתונים של גרוטו הביאה אף את עיריית חיפה להוציא צווי סגירה למפעלים המזהמים ולהודיע שתתנגד ל״קרקעות הצפון״: ״העירייה מוציאה את כל נציגיה מהוועדות הארציות שדנות בהרחבת המפעלים ובפרויקט 'קרקעות הצפון', ופונה לבית המשפט בדרישה לעצור את הליכי התכנון של הפרויקטים״.



״מקור ליצוא ישראלי"


תומכי התוכנית טוענים כי מדובר בריכוז של מכלי הדלק הפזורים בסביבה למקום אחד מודרני, המהווה פתרון למכלים הדולפים הקיימים עוד מתקופת המנדט. אלא שבמקביל חוששים המתנגדים כי כך יוקם אזור תעשייה חדש בשטח, אשר ישמש את התעשייה הפטרוכימית ויגדיל את זיהום האוויר.



״ב-2006 המדינה התחילה לקדם את התוכנית, ורק ב-2012, לאחר שהתגלו מאגרי הגז, החלה היתכנות כלכלית לתוכנית״, טוענת חנה קופרמן, תושבת קיסריה שמובילה את המאבק הציבורי ועומדת מאחורי ההתנגדות עם הפעילה החיפאית אלה נווה. לדברי קופרמן, ״הציגו את התוכנית כמיטיבה לציבור וככזו שתקטין את זיהום האוויר. אבל מקדמים במתחם הזה תוכנית לאחסון גפ״מ, שזה גז נפיץ ביותר. אחסון כמויות כאלה של גפ״מ ליד מכלי דלקים זה מטורף. כל אדם שמבין טיפה בחומרי נפץ מבין שלא שמים דלק ליד גפרורים״.



אבל הסכנה העיקרית, לטענתה, נובעת מהקונדנסייט - מרכיב בגז הטבעי שנמצא בשנים האחרונות מול חופי המדינה והוא בעל ערך כלכלי רב מחד, אך מאידך הוא מסוכן ביותר לסביבה. ״מה שהתגלה ב׳לוויתן'״, טוענת קופרמן, ״זה שהכמויות של הקונדנסייט מאוד גדולות, ויש פה היתכנות לתעשייה ולרווחים עצומים של מיליארדים״. וזה מה שלטענתה הביא בשנים האחרונות לקידום המהיר של תוכנית ״קרקעות הצפון״.



״אי אפשר להוציא את הקונדנסייט מהמשוואה,״, היא אומרת. ״בז״ן (בתי זיקוק לנפט בע״מ) הכריזו שהם מתנגדים להעביר את החוות לשטח הזה. המועצה בטבעון לא רוצה שיעבירו את החוות כי היא רוצה את הארנונה. הכל רק בשביל הקונדנסייט. זו דרך מתוחכמת להקים בית זיקוק חדש, ללא התנגדות הציבור. זה בדיוק מה שקורה בתוכנית הזו״.



הטענות החריפות אינן מקבלות אישוש מהתוכנית עצמה, כפי שהוגשה לוועדות התכנון, האוסרת אחסון של קונדנסייט בשטח. אלא שבחודש ינואר הודיע משרד התשתיות לוועדה כי הוא מתנגד לאיסור: ״מדובר על מוצר אנרגיה לגיטימי. יכול להיות גם מקור ליצוא ישראלי, ולא ניתן להקים חוות דלק מודרנית אשר לגבי חלק מהמוצרים קיים איסור שימוש".



על סמך הודעת משרד התשתיות ועל סמך מחקר שערכה, טוענת עו"ד רונית לירן שקד בהתנגדות שהגישה בשמן של נווה וקופרמן לתוכנית: "מדי שלושה ימים לכל היותר יועברו אל מפרץ חיפה 255 אלף מ״ק קונדנסייטים. לאן ירוקנו? אל אתר התוכנית 'קרקעות הצפון' במפרץ חיפה לצורך זיקוק ויצוא".



ומוסיפה: "אין פלא שכיום מתוכננת הרחבת בתי הזיקוק לנפט פי שלושה, ואין פלא שמשרד התשתיות דורש שיאוחסנו הקונדנסייטים במסגרת המכלים אשר מפורטים בתוכנית נשוא הערר. ואין פלא שתוכנית אשר ישבה תקועה על המדף שנים בשל עלויות כלכליות גבוהות הופכת במפתיע לכדאית, משום שהמשוואה השתנתה. ב'קרקעות הצפון' יימצאו חומרים נפיצים עם עוצמת אנרגיה של מעל 1,500 קילו טונות טי־אנ־טי, פי 100 מעוצמת הפצצה שהחריבה את הירושימה".



עו"ד לירן שקד אומרת כי הנתונים המשוערים על ידיהם שהוזנו ל"תוכנה ייחודית לחיזוי נפיצות בעוצמות של פצצות גרעיניות", והתגלו כ"מייצרי גל הדף הרסני במפרץ חיפה עם לחץ אדיר של 700 אלף טונות ויותר למ"ר ועמו גל תרמי, שיובילו למאות אלפי הרוגים ולמאות אלפי פצועים קשה בכוויות דרגה 1, אשר יש לשער שימותו בהמוניהם בסבירות גבוהה, עקב אי יכולת של מערכת הבריאות להכיל כאלה כמויות של פצועי כוויות חמורות".



"מחקר שעשיתי על קונדנסייט מעלה שאלה דלקים מזהמים ביותר, שפוגעים גם במערכת העצבים של ילדים", אומרת נווה, אפידמיולוגית סביבתית וכאמור, שותפתה של קופרמן למאבק. להערכתה, אם התוכנית תצא לפועל, ייפלטו באזור המפרץ "עשרות אלפי טונות של תרכובות אורגניות נדיפות, כשהיום אנחנו מדברים על ארבע טונות בשנה".



"על זה יש לנו עוד את הגפ"מ, שהוא נפיץ, וזה יוצר שתי בעיות. לוקחים את האזור הכי מזוהם והכי נפיץ ומוסיפים עליו עוד הרבה זיהום ועוד הרבה חומר נפץ. זה בגדר שערורייה", היא אומרת. "תסתכל על הולילנד, אנשים לא מתו בגללו, אבל כאן זה מסכן חיים בשני סוגי תמותה - או בפיצוץ או במוות יומיומי. אנשים ייחשפו לכמויות אדירות של מסרטנים, ואם בחיפה יש הכ־ מויות הכי גבוהות של מסרטנים, הכמות הזו תוכפל. בונים לנו כאן מכלים חדשים עם סיכון לאוכלוסייה מנהריה ועד זכרון. אם זה עולה באש בגלל טילים, יש לנו פה פיצוץ גרעיני והאזור נמחק". נווה, תושבת חיפה, אומרת כי בתרחיש שכזה, "טווחי ההשפעה של התוכנית מוחקים את כל המשפחה שלי. 370 אלף איש ימותו לפי ההערכות שלנו".



״להוסיף חטא על פשע"


פרופ' ערן פייטלסון מהאוניברסיטה העברית, העוסק בניהול תכנון ומדי־ ניות סביבה, אומר: "במפרץ חיפה יש ריכוז גדול של מפגעים, השאלה היא כמה אתה מרכז אותם, ובשביל זה צריך תוכנית לכלל המפרץ. הייתה בזמנו תמ״א שהתייחסה חלקית לזה ואי אפשר לנתק תוכנית אחת מהתמונה הכללית, וצריך לטפל בבעיה".



לדבריו, "להוסיף לשם היום עוד מפגעים, כשגם ככה הרמות הן קשות, בלי מבט כולל, זו בעיה. השאלה צריכה להיות איך אתה מצמצם את החשיפה באזור מפרץ חיפה, שגם כך היא גבוהה מדי".



"מה שיקרה ב׳קרקעות הצפון' זה פשוט להוסיף חטא על פשע", אומר פרופ' מרדכי שכטר, עמית מחקר בכיר במכון לחקר משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה. "המצב היום גרוע מלכתחילה וצריך לבחון את ההשפעות, אינני יודע מהן יהיו, אבל רק עכשיו כל הנושא הזה של זיהום אוויר במפרץ עלה לכותרות, ואנו רואים מה קורה כאשר שטחים רחבים ניתנים למפעלים תעשייתיים בלב אזור אורבני. הכל נעשה כביכול בשם הכלכלה ובשם התעסוקה, כשאנו מדברים על אחוז קטן מהמועסקים במפרץ לעומת שטח עצום שניתן לכל התעשייה הפטרוכימית. זה עלול להיות בכייה לדורות. כדי לומר מה תהיה ההשפעה וכמה, צריך לעשות מחקר רציני, אבל נדמה לי שזו עלו־ לה להיות קטסטרופה נוספת. על פניו נראה לי שזו איוולת. את האמירות שזה לא יפגע ולא יעשה כלום אני מכיר טוב מאוד, ברור שזה לא כזה תמים כמו שמנסים לומר. כמו שאנו מכירים במקומו־ תינו, קודם כל עושים ואחר כך כולם בוכים. לכן לפני שמחליטים צריך לעשות בדיקה מעמיקה אם מה שהם אומ־ רים, שלא יהיה זיהום, זה נכון".



כאמור, ההתנגדות לתוכנית תופסת תאוצה בימים האחרונים, והסוגיה עולה על סדר היום. בינתיים ממתינים המתנגדים לתאריך 10 במאי, שבו יתקיים דיון נוסף במועצה הארצית לתכנון ולבנייה. "כשאתה חי בתוך זיהום או שאתה לוקח את המזוודות ובורח או שאתה מדחיק" אומרת קופרמן, "תמיד אומרים שהאוכלוסייה בחיפה אדישה, וזה ממש לא נכון. אנשים ממש לא אדי־ שים, פשוט יש קמפיין וכל הזמן מפיצים מידע שהכל בסדר, וכך מטשטשים את הדעה של האנשים".



תגובות:


מהפרת תשתיות, נפט ואנרגיה נמסר בתגופה: ״תוכנית 'קרקעות הצפון' הנה יוזמה שאותה מובילה חברת תש"ן בתמיכת משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, בתמיכת המשרד להגנת הסביבה, בתמיכת משרד הבריאות ועד היום גם בתמיכת עיריית חיפה. במסגרת הפרויקט יועתקו שלושה אתרי אחסון ממפרץ חיפה - טרמינל קריית חיים, חוות המכלים באלרואי וחלק מחוות המכלים בנמל הדלק, לחווה חדשה שתוקם בשטח הצ־ פוני של 'קרקעות הצפון'. החווה החדשה תהא מודרנית ותיבנה על פי צורכי המאה ה־21 ועל פי כל תקני הבטיחות המחמירים ביותר וכן בהתאם לתקני הסביבה הנדרשים. חוות תש"ן מתוכננת לקום בחלקו הצפוני של מתחם 'קרקעות הצפון'. כל תכנון שייעשה בחלקה הדרומי של 'קרקעות הצפון' אינו בסמכות או באחריות של תש"ן, אלא בסמכות ובאחריות המדינה. תש"ן תוודא שחלקו הדרומי של 'קרקעות הצפון' יעמוד בכל דרישות הבטיחות בשל צמידותו לחלקו הצפוני. באשר לקונדנסייט, הוועדה המחוזית קבעה כי לא יהיה קונדנסייט בחלק הצפוני של 'קרקעות הצפון' שבבעלות תש"ן. חשוב להדגיש שפרויקט 'קרקעות הצפון' הנו פרויקט שיטיב עם תושבי חיפה והאזור. הוא יגרום להרחקת מתקני האחסון הקיימים מריכוזי אוכלוסייה וישחרר עתודות קרקע יקרות לצורכי עורף נמל וכן לבינוי עירוני".



ממשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים נמסר פתגופה: "משרדנו אחראי על אספקה סדירה, רציפה ואמינה של אנרגיה למשק הישראלי, תוך ניצול מיטבי של תשתיות קיימות. המשרד פועל לאפשר פתרונות הזרמה בטוחים ואמינים לכל המוצרים המשמשים את משק האנרגיה. בנושא הטיפול בקונדנסייט, עמדת המשרד הנה כי במידה שהדבר יידרש, ראוי שייעשה במקום שכבר משמש לטיפול בדלקים. אין למשרד כוונה להקים במסגרת התוכנית שום דבר נוסף, מעבר להעברת חוות המכלים. המשרד פועל בשקיפות מלאה ומפרסם דוחות פעילותו באופן שוטף".



ממשרד הפנים לא נמסרה תגובה.