מזג האוויר המתחמם מביא איתו אופציות מגוונות לבילויים וטיולים בטבע, אך טומן בחובו גם לא מעט סכנות, כמו למשל נחשים ועקרבים, הפעילים יותר בחודשי הקיץ ועלולים להכיש ולעקוץ, הן בחיק טבע והן בחצרות הבתים, עד כדי סכנת חיים. 


משה לוי, לוכד נחשים מורשה מטעם רשות הטבע והגנים, מספר כי בישראל חיים מעל 40 מיני נחשים, בוהם תשעה נחשים ארסיים.  לוי מספר כי לאדם אשר אינו בקיא בתחום, אין דרך להבדיל בין נחש ארסי ללא ארסי. "בישראל לדוגמה ישנו 'זעמן מטבעות', נחש לא ארסי המתחזה לנחש הצפע הארצישראלי המסוכן, ולכן קשה להבדיל בין הנחשים". 


"לנקות את החצר מג'אנק"


לדבריו, הנחשים מטבעם אינם מחפשים כלל את המפגש עם בני האדם, והם מגיעים לאזורי מגורים רק בעקבות עכברים, חולדות ומזיקים שונים, הנמצאים בבתים ובחצרות ומשמשים עבורם כמזון. "חובה לנקות את העשבייה בחצר ולדאוג לזרוק כל מה שאין בו צורך. החצר חייבת להיות נקייה מג'אנק, משיחים ומגרוטאות. כל אלה מהווים מקום מסתור פוטנציאלי. בנוסף, חשוב ביותר לנעול נעליים גבוהות וללבוש מכנסיים ארוכים בחצרות ובכל מקום שבו נמצאים בטבע". 
 

ההנחיות תקפות גם לגבי סכנה כתוצאה מעקיצת עקרב או ממפגש עם עכביש ממין "אלמנה שחורה", שבו עלולים להיתקל בחיק הטבע. "בטיולים חובה לנער את שק השינה ובבוקר לנער את הבגדים והנעליים", אומר לוי, "אסור לדחוף את היד לתוך הנעל, אלא רק לנער".






"אסור להזיז או להרים אבנים או לחטט בצמחיות בטבע. לגבי נחשים, יש לדאוג שבלילות תהיה תאורה חזקה בחצרות פרטיים, מאחר ונחשים ארסיים הם יצורים ליליים ותפקיד האור להרחיק אותם. לכן מרבית הקריאות ללכידה מגיעות בערב ובלילה. אם אתם נתקלים בנחש יש להתרחק למרחק בטוח ומיד לקרוא ללוכד נחשים מוסמך". לוי הוסיף כי "אם יש אפשרות, מומלץ לשמור על קשר עין עם הנחש כדי להגדיל את הסיכוי ללכידתו". 


"הארס עשוי לגרום לקטיעה"


לדברי ד"ר בני רביב, מנהל המחלקה לרפואה דחופה במרכז הרפואי לגליל ומומחה ברפואה פנימית, הטיפול בהכשות נחשים ובעקיצות עקרבים דומה. "הטיפול בשני המקרים כולל חיטוי של האזור והערכת מצב המטופל, בדיקת מדדים חיוניים ויציבות נשימתית, מתן זריקת אנטי־טטנוס על פי הצורך, ובדיקות דם, בעיקר בכדי לברר את תפקודי הקרישה העשויים להיפגע מהארס", אומר ד"ר רביב, "מדובר בהערכה מתמשכת וניטור למשך 6־8 שעות, תוך בחינת הסכנה הפוטנציאלית לגפה הפגועה".
 

לדברי ד"ר רביב, האיבר הנפגע הוא לרוב אחת מהגפיים, החשופות להכשה ועקיצה. "ישנם מקרים שבהם הארס עשוי לגרום לפגיעה קשה מאוד בגפה, עד כדי קטיעה. אנו בוחנים את מידת הנפיחות כל הזמן, ובמידה ויש סימני זיהום מקומיים ניתן טיפול אנטיביוטי מתאים. כמו כן, ניתנות תרופות משכחות כאב משום שישנם כאבים באזור הפגוע. במידה וישנה נפיחות מתקדמת או חשד ללחץ ברקמות, אין מנוס ממתן טיפול באנטי סרום, ממנו אנו מנסים להימנע, מאחר והוא עצמו מסוכן ועלול לגרום לתגובות אלרגיות. גם במקרה בו המטופל מראה חוסר יציבות בלחצי הדם והנשימה, אין מנוס ממתן אנטי־סרום". 
 

אם נעקצתם מדבורים הרי שהטיפול הרפואי יהיה שונה. "אם מדובר בעקיצה בודדת, הטיפול כולל תרופות להפגת כאב ואנטי־טטנוס על פי הצורך, אבל אם מדובר בעקיצה על ידי כמות גדולה יותר של דבורים או בנחיל דבורים, כמות הארס יכולה לגרום לפגיעה בתפקוד התקין ולסכנה נשימתית", אומר ד"ר רביב, "כך גם במקרה שבו אדם אלרגי לעקיצות דבורים. טיפול במצבי חירום אלה כולל טיפול בסטרואידים ובנוגדי תגובה אלרגיים, הנשמה במקרה הצורך ותמיכה בלחץ דם על ידי עירוי נוזלים. חשוב לזכור שבכל מקרה של עקיצה או הכשה יש להגיע מיד לבית החולים ולהיבדק".