מזג האוויר המתחמם מביא איתו אופציות מגוונות לבילויים וטיולים בטבע, אך טומן בחובו גם לא מעט סכנות, כמו למשל נחשים ועקרבים, הפעילים יותר בחודשי הקיץ ועלולים להכיש ולעקוץ, הן בחיק טבע והן בחצרות הבתים, עד כדי סכנת חיים.
משה לוי, לוכד נחשים מורשה מטעם רשות הטבע והגנים, מספר כי בישראל חיים מעל 40 מיני נחשים, בוהם תשעה נחשים ארסיים. לוי מספר כי לאדם אשר אינו בקיא בתחום, אין דרך להבדיל בין נחש ארסי ללא ארסי. "בישראל לדוגמה ישנו 'זעמן מטבעות', נחש לא ארסי המתחזה לנחש הצפע הארצישראלי המסוכן, ולכן קשה להבדיל בין הנחשים".
"לנקות את החצר מג'אנק"
לדבריו, הנחשים מטבעם אינם מחפשים כלל את המפגש עם בני האדם, והם מגיעים לאזורי מגורים רק בעקבות עכברים, חולדות ומזיקים שונים, הנמצאים בבתים ובחצרות ומשמשים עבורם כמזון. "חובה לנקות את העשבייה בחצר ולדאוג לזרוק כל מה שאין בו צורך. החצר חייבת להיות נקייה מג'אנק, משיחים ומגרוטאות. כל אלה מהווים מקום מסתור פוטנציאלי. בנוסף, חשוב ביותר לנעול נעליים גבוהות וללבוש מכנסיים ארוכים בחצרות ובכל מקום שבו נמצאים בטבע".
"אסור להזיז או להרים אבנים או לחטט בצמחיות בטבע. לגבי נחשים, יש לדאוג שבלילות תהיה תאורה חזקה בחצרות פרטיים, מאחר ונחשים ארסיים הם יצורים ליליים ותפקיד האור להרחיק אותם. לכן מרבית הקריאות ללכידה מגיעות בערב ובלילה. אם אתם נתקלים בנחש יש להתרחק למרחק בטוח ומיד לקרוא ללוכד נחשים מוסמך". לוי הוסיף כי "אם יש אפשרות, מומלץ לשמור על קשר עין עם הנחש כדי להגדיל את הסיכוי ללכידתו".
"הארס עשוי לגרום לקטיעה"
לדברי ד"ר בני רביב, מנהל המחלקה לרפואה דחופה במרכז הרפואי לגליל ומומחה ברפואה פנימית, הטיפול בהכשות נחשים ובעקיצות עקרבים דומה. "הטיפול בשני המקרים כולל חיטוי של האזור והערכת מצב המטופל, בדיקת מדדים חיוניים ויציבות נשימתית, מתן זריקת אנטי־טטנוס על פי הצורך, ובדיקות דם, בעיקר בכדי לברר את תפקודי הקרישה העשויים להיפגע מהארס", אומר ד"ר רביב, "מדובר בהערכה מתמשכת וניטור למשך 6־8 שעות, תוך בחינת הסכנה הפוטנציאלית לגפה הפגועה".











