לא מזמן קרא יובל וייסמן, איש נדל”ן תל אביבי, סטטוס אכזרי של אחד מחבריו בפייסבוק בנושא הפונדקאות.

החבר כתב על סחר בנשים, סחר באיברים. אמר שאין לו בעיה עם הפונדקאיות עצמן, השווה את זה לזנות. הסביר שיש לו בעיה עם אלה שמנצלים בשביל לזכות בילדים.

וייסמן ענה לחבר במייל, לא בפייסבוק. הוא השקיע זמן בתשובה מפורטת, הביא ציטוטים מפסקי דין, מהמקורות. בין היתר כתב: “ייתכן שבגלל הפוזיציה שלי דעתי נגועה, אבל מה אתה יכול לדעת על המצב שבו אני נמצא. אתה עם שני ילדיך, איך אתה יכול לשפוט? אין לך כלים”.

יובל התחתן עם עינת ב־2008. זוג צעיר ומאושר. לעינת לא הייתה בעיה להיכנס להריון, להפך. אבל חמישה הריונות הסתיימו בהפלה, שלוש מהן בשלבים מאוחרים שכללו למעשה לידה. רק ב־31 בדצמבר 2013 הסתיים הסיוט. קשר עם פונדקאית ישראלית נגמר עם בן בכור, ברק. גם זו לא הייתה לידה קלה, אבל זה כבר סיפור אחר.

“עוד בהתחלה היה רופא שאמר ‘יעשו לכם כל מיני בדיקות ואני אומר כבר עכשיו, לכו לפונדקאות’”, מספר יובל. “אנחנו זוג צעיר, רק התחתנו, יש תוכניות ונופלים עליך השמיים. מה פונדקאות? אבל אני לא בן 26 או 30. אני בן 38 ורציתי ילד. אני יכול להגיד היום שזו הורות אחרת, יותר רגועה. אנשים מקטרים ‘הילד קם בלילה, צריך להחליף’, אני מבסוט על הכל. הבחנתי, אחרי שברק נולד, שהלב התרחב, גם בחוויות שלא קשורות. פתאום אתה הולך להופעת רוק ואתה רוצה לקפוץ ולרוץ. כיף לך”.

תקופה קשה עברה על יובל ועינת. ההפלה הראשונה הייתה בשלב מוקדם, בשבוע השישי. ההפלה השנייה הייתה בחודש השביעי להריון. “המצוקה העוברית התחילה בשבוע ה־27, כשהערכת משקל העובר הייתה 500 גרם”, משחזר יובל. “זה היה יום שישי, חודש אוגוסט וצריך לקבל החלטה. חשבתי שנמשיך בהריון, אבל אשתי אמרה ‘עזוב’. רופא נכנס והסביר ש’אם מחר תתחיל מצוקה אמהית אני לא אשאל, אני אציל את אשתך. מה זה אומר? ניתוח קיסרי והוצאת העובר’. עכשיו, העובר סובל ממצוקה. הוא יכול למות, או יותר גרוע, להיוולד לא בסדר. החלטנו לעשות הפסקת הריון. זה היה היום הקשה בחיי. כשאתה מחליט להפסיק, אתה ניגש עם איזה פתק ומגיש בקשה למדינת ישראל שתסכים להרוג את הילד שלך. זו סיטואציה לא נעימה. בסופו של דבר מזריקים לו גרגר של מלח לתוך הלב והורגים אותו ואחר כך מבצעים לידה”.

160 אלף שקל

בני הזוג שמעו לעצה, ללכת לפונדקאות, אבל לא רצו לוותר על הסיכוי ללידה טבעית. הלכו למומחים, קיבלו סקירות מפורטות, אבל גם שלושת הניסיונות הבאים הסתיימו בכישלון. הוחלט ללכת על האופציה, ועוד בארץ.

“אחד היתרונות הגדולים של פונדקאות בחו”ל הוא ששם התהליך יותר מהיר”, יובל מסביר. “לא מתאימים לך פונדקאית ספציפית. אם לא הולך עם אחת, מביאים אחרת. נפאל, הודו, תאילנד. החלטנו לנסות בארץ בגלל הבעיה הרפואית שלא ידעו להגיד בדיוק מהי. גם כשנכנסנו להריון מפונדקאית, רציתי לראות שלא קורה אותו דבר לעובר. אם קורה משהו במדינת עולם שלישי, זה פחד אלוהים. בארץ אתה מלווה את ההריון, מכיר את הבחורה, שברוב המקרים לא באה מרקע של מצוקה”.

הבוס של יובל הפגיש אותו עם מכר שהשתמש בשירותי פונדקאית. אותו בחור ייעץ לא להשתמש בסוכנויות תיווך, אלא למצוא דרך פורומים ברשת.

“אמרתי נפרסם, תבוא בחורה, צריך לעבור איתה תהליך”, יובל מסביר. “החוק מחייב להמציא בדיקות רפואיות, בדיקה של פסיכולוג. נניח שעברנו את השלבים והיא לא התאימה, אני מסוגל להגיד ‘לא’ למישהי שמוכנה לעשות בשבילי דבר כזה מטורף? החלטתי שאני הולך לחברה מסודרת. מתווכים אף אחד לא אוהב, אבל פה זה לא תיווך. צריך למצוא התאמה, זו לא דירה או רכב. התאמה בין הזוג לפונדקאית. יש פונדקאית קרה שלא רוצה שום קשר, יש גם זוגות כאלה, ויש בדיוק ההפך”.

פונדקאות בארץ מתאפשרת על פי החוק רק לבני זוג, גבר ואישה. יובל מרגיש לא כל כך בנוח עם המגבלה, אף על פי שהיא פועלת לטובתו. “זה נושא שקשה מאוד להכריע בו”, הוא אומר. “ברור שלא צריכה להיות אפליה, מצד שני לקח לנו שנה וחצי עד שאיתרנו פונדקאית, שנחשבת היום לתופעה שולית. הומואים זו לא תופעה שולית, זו תופעה רווחת. החוק נחקק מלכתחילה לתת מענה לאלה עם מזל נאחס כמו שלנו. אם יגידו ‘בסדר, בשם השוויון אנחנו רוצים לאפשר להומואים פונדקאות בישראל’, אז באופן שוויוני אף אחד לא יוכל, כי אין מספיק נשים. יש החלטות שאני שמח שאני לא צריך לקחת”.

השידוך הראשון עם פונדקאית מקומית לא הצליח. הזוג פנה לעו”ד סיגל רוסק־גיסין ועו”ד תמר רובינשטיין, שמנהלות את מיזם “חיים חדשים” המתמחה בהתאמת פונדקאיות לאנשים שמתקשים להביא ילדים לעולם (ראו מסגרת).

די מהר נמצאה פונדקאית מתאימה, וגם נוצר קליק. אם חד־הורית, אקדמאית. המחיר הנפוץ כאן הוא 160 אלף שקלים שהולכים ליולדת, לא כולל אקסטרות כמו ביגוד, בדיקות, נסיעות, טיפול פסיכולוגי וייעוץ משפטי, אם צריך.

“אנחנו הולכים לבדיקות ביחד, מביאים אוכל כשהיא מאושפזת, פרחים”, יובל מתאר מה כלול בחבילה. “אפילו נשארנו בקשר. זה חלק שמבהירים לפני הכניסה לתהליך. מה חשוב לך, מה אתה לא מוכן ומה אתה מעדיף שלא. יש כאלה שאחרי הלידה לא רוצים קשר. אנחנו לא הבענו רצון לניתוק. אחת התפיסות השגויות והנפוצות ברחוב היא שקשה לפונדקאית להיפרד מהילד. ממש לא. היא יודעת מההתחלה למה היא נכנסת. העובדה שהביצית לא שלה כנראה עוזרת. היא גם מודעת לכמיהה של ההורים ולמצוקה שלהם. יודעת שזה גנטי שלהם ויש מחויבות משפטית. אבחנה של פסיכולוג קובעת אם היא מתאימה”.

מזל טוב, אמא'לה

גם הלידה של ברק לא הייתה קלה. זה קרה בשבוע מוקדם, שגרר אשפוז של התינוק במחלקה לטיפול נמרץ. זה חלק שיובל לא אוהב לדבר עליו. “הוא נולד מאוד קטן”, הוא אומר. “היו חששות גדולים. זה לא הסיפור שאתה רואה בתוכניות כמו ‘בייבי בום’ שהילד שנולד ואיזה יופי. זה היה קצת שונה, אבל אני, עם כל האופטימיות, אמרתי אז לאשתי ‘מזל טוב, אמא’לה’”.

יש לך היום טראומה מלידות?
“בהריון השני וההפלה הקשה היינו שלושה ימים בחדר לידה. הייתי הרבה מחוץ לחדר ויצא לי לשמוע איזה 200 לידות מסביב. זה כמו המראה, לא חשוב כמה המראת, זה תמיד פלא. לידה זה אפילו פי 7,000. שם התרגשתי כל פעם מחדש. לא הפכתי לטראומטי, להיפך. שמתי לב שלפני שברק נולד, כשנולדו לחברים ילדים מצאתי את עצמי מתרחק מהם ומתקרב לאנשים שאין להם ילדים. אבל גם להם במשך הזמן נולדו ילדים. למרות הכל, לא התייאשתי. גם אשתי לא התייאשה. יש זוגות שמתגרשים על הרקע הזה ואותנו זה רק חיזק. הכל לטובה”.

יובל ועינת נעזרים שוב בשירותיה של פונדקאית כדי להרחיב את המשפחה. כרבע מהניסיונות האלה מסתיימים בתאומים. להם אין בעיה, מי שיבוא, או תבוא, או יבואו, יתקבל בברכה. למעשה, המיזם “חיים חדשים”, שסייע להם בילד הראשון, החליט בגלל המקרה המיוחד לתת להם הפעם סיוע בחינם.

“כל פעם שאני מקבל טלפון מסיגל או תמר מ’חיים חדשים’, הלב מחסיר פעימה”, יובל מודה. “אם לא הייתה אופציה של פונדקאות, לא הייתי מהסס ללכת על אימוץ. גם בתור ילד חשבתי שלמשפחה שלי, כמבוגר, אצרף ילד מאומץ. אמרתי את זה לאשתי כשהתחתנו, עוד לפני שידענו שיש צרות, אבל טבעי שאדם רוצה ילדים מהגנטיקה שלו ושל אשתו. בפונדקאות אתה חווה הריון, אפילו יש לך אשליה של שליטה, למרות שאין”.

מיזם “חיים חדשים" - "אין ניצול, הפונדקאיות מרגישות שהן עושות מעשה נפלא”

כדי להתחיל בהליך פונדקאות בארץ, בני הזוג, גבר ואישה, צריכים להגיש בקשה לוועדה לנשיאת עוברים של משרד הבריאות. הם נדרשים להוכיח בעיה רפואית שלא מאפשרת להביא ילדים לעולם. רק אחרי קבלת האישור הם רשאים להתחיל בחיפוש פונדקאית.

עו”ד סיגל רוסק־גיסין, המתמחה בדיני משפחה, ועו”ד תמר רובינשטיין, שבנתה מוניטין בתחום גיוס כוח אדם, פתחו לפני שש שנים את מיזם “חיים חדשים”, המסייע במציאת פונדקאיות לזוגות כמו יובל ועינת. הן כבר יכולות לספר על יותר מ־50 לידות שיצאו מהתיווך.

עו"ד תמר רובינשטיין. צילום: יח"צ

“המודעות אומנם עלתה בשנים האחרונות, אבל עדיין לא כולם מכירים את האפשרות”, אומרת עו”ד רוסק־גיסין. “תמיד יש יותר ביקוש מהיצע. שלושה־ארבעה חודשים עד שמקבלים פונדקאית שעומדת בקריטריונים”.

מהם הקריטריונים?
“בריאות פיזית ונפשית, גיל. צריכה להיות אמא שילדה לפחות פעם אחת ולא יותר משלוש פעמים. אחת שלא עברה יותר מניתוח קיסרי אחד. יש המון קריטריונים. הזוג מקבל אותה מוכנה עם התיק הרפואי והאישור הפסיכולוגי. אנחנו מלוות אותם עד הלידה ואם צריך גם אחרי”.

את מכירה את הביקורת.
“אלה דברים שבעיני לא קשורים למציאות. הפונדקאיות בחורות מדהימות שמרגישות שהן עושות מעשה נפלא. וכן, גם הכסף חשוב. אין ניצול, הכל במודעות. זה ממש לא רלוונטי”.

עו"ד סיגל רוסק-גיסין. צילום: יח"צ