בשנים האחרונות חוזר אל מיכה אלזם בלילות אותו חלום בדיוק. הוא יושב על כיסא במרכזה של רחבה גדולה ומוארת כאשר בנו, יוני, אסיר עולם שהורעל למוות באגף ההפרדה הארצי, עומד מולו והוא עוטה גלימה לבנה. בחלום מצביע יוני על דמות המוכרת היטב לאביו, ואומר לו ״זה האדם שגרם למותי״. למרות תחינותיו של יוני, כי לא יעשה כלום, שולף האב אקדח המוטמן מתחת לכיסא ויורה לכיוונו של רוצח בנו שלושה כדורים. רק כשהרוצח מוטל על הקרקע, חש אלזם בחלומו חרטה. ״בכל פעם אני מתעורר שטוף זיעה ובקושי נושם״, הוא משחזר השבוע בראיון מיוחד. ״בחלום אני רואה בבירור את פניו של ירון אהרון נועם, שהגיע לבקר את יוני בכלא לפני שנרצח, ואני מאמין כי בדרך לא דרך הוא ושותפו העבירו לו את הציאניד מבלי שידע במה מדובר. לא פעם הייתי בקשר עם המשטרה לגבי החקירה, אבל מעולם לא סיפרתי להם על החלום, כי מי עוצר אדם בגלל הזיה? לא העזתי להאמין שהפנטזיה הזו תהפוך אי פעם לאמיתית״.

אלא שנראה כי המציאות עולה על כל דמיון. חוקרי היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (היאחב״ל) בטוחים כי עשר שנים לאחר ההרעלה המסתורית של יוני אלזם, הם הצליחו לפתור את התעלומה הטראגית שפגעה באופן משמעותי בתדמיתה של מערכת אכיפת החוק בישראל, האדירה את כוח ההרתעה של ארגוני הפשע והובילה להקמתה של הרשות להגנת עדים.

לאחרונה נפתחה חקירה בתיק 512, שבמסגרתה נעצרו רבים מראשי ארגוני הפשע בישראל, בהם יצחק ומאיר אברג׳יל, ריקו שירזי, אבי רוחן, ניסים אלפרון ואסי אבוטבול. אחד מספיחי הפרשה נוגע לחיסולו של אלזם, אז בקושי בן 22. לפני כשבוע נעצר גם ירון אהרון נועם, האיש שעליו חלם אלזם האב, ומי שנחשב על ידי המשטרה לאחד מאנשי ארגונו של אברג'יל. למרות הכחשותיו וטענותיו כי הוא איש עסקים פרטי, טוענים חוקרי היאחב״ל כי נועם חשוד ברצח, בחברות בארגון פשיעה ובקשירת קשר לפשע. לאורך השנים גרסה המשטרה כי יוני פותה לבלוע את הרעל, שהועבר אליו בדרך עלומה מתחת לאפם של הסוהרים, לאחר שהובטח לו כי מדובר בחומר שגורם לטשטוש וימנע ממנו להעיד נגד שמעון זריהן, שותפו לכאורה לרצח העבריין חנניה אוחנה. סברה אחרת גרסה כי יוני בלע את הציאניד ביודעין לאחר שאוים כי יבולע למשפחתו אם לא יעשה כן.

החשוד ברצח, ירון אהרון נועם. צילום: פלאש 90

מיד לאחר מעצרו של נועם הפסיק אלזם לחלום על בנו. שנתו אומנם רגועה יותר, אולם עשר השנים האחרונות הטביעו בו מרירות עמוקה ומחקו ממנו כל צל של תקווה. מאז מותו של יוני, מנהל האב המיוסר מלחמה אינסופית. בשנת 2009, ארבע שנים לאחר מותו של בנו, הצליח לשכנע את בית המשפט העליון כי יש לזכות את יוני מהרצח של אוחנה. זמן קצר אחר כך הגיע אלזם להסדר פיצויים מכובד עם שירות בתי הסוהר. אלא שמאבק אחד נותר עדיין פתוח, והוא זהותו של רוצח בנו. לנוכח המעצר, אתה מרגיש שסגרת את המעגל האחרון? ״עדיין לא. עוד לא ראיתי כתב אישום אחד בפרשה. כבר לפני תשע שנים עצרה המשטרה חשוד אחר ברצח, אבל לא יצא מזה כלום. כשהחוקרים התקשרו אלי, הגבתי באדישות על המעצר. אומנם הובטח לי שעד המדינה הציג ראיות מוצקות, אבל עד שאין הרשעה לא יוציאו ממני חיוך. למה לי להתאכזב?״.

אם יבשילו החשדות לכדי כתב אישום, תגיע לדיונים בבית המשפט?

״זה בטח. חשוב לי לדעת מה קרה ביום שבו יוני הורעל וכיצד קרה ששני אנשים המוכרים למשטרה כעבריינים, מצליחים להיכנס למקום הכי שמור בכלא. אין לי ספק שאהרון לא יודה ברצח, אבל הייתי רוצה שהוא לפחות יסתכל לי בלבן בעיניים״. אתה חושב שהרשעה בתיק הזה תיתן לך מנוחה?

״השגתי את הדבר החשוב ביותר כשזיכיתי את יוני מהרצח של אוחנה, כך שמצדי הרוצח שלו יכול ללכת לאלף עזאזל. מנוחה תהיה לי רק אחרי שאחזיר ציוד, ובתקופה האחרונה אני חושב על זה לא מעט. התחתנתי, גידלתי ילדים, עבדתי, קברתי בן, ועכשיו אני מתמודד גם עם סרטן. עשיתי כל מה שרציתי, אז אולי מנוחה ליד יוני, תעשה לי טוב יותר״.

לא שילמו מחיר

קצת יותר משנה שהה יוני אלזם באגף שאמור היה להיות המאובטח ביותר בשירות בתי הסוהר. תאו בכלא אשמורת היה קטן וסגפני וכלל מיטת ברזל, ארונית קטנה, מאוורר ומכשיר די־וי־די. את מרבית יומו העביר בצפייה בסרטים או בשיחות טלפון עם בני משפחתו. בתקופה שלפני מותו היה האגף שקט, ובתא שלידו שהה רק אסיר אחד נוסף, יחיא טורק. ימים ספורים לפני שנרצח היו אמורים הוריו לבקרו, אך במקום לשמוח על המפגש, התקשר יוני לאביו וביקש שלא יתייצבו בבית הסוהר מאחר ששניים מחבריו אמורים להגיע.

״לא הבנתי למה הוא מעדיף את החברים שלו על פנינו, וכעסתי״, מספר אלזם. ״יוני הבטיח לי שזו הפעם האחרונה שהחברים מגיעים והזכיר לי שגם ככה ניפגש כבר בבית המשפט. יוני היה קצת לחוץ, כי המשטרה והפרקליטות הכריחו אותו להגיע למשפט של שמעון זריהן כדי שיעיד נגדו והוא לא רצה. אמרתי לו שמאחר שהוטל עליו כבר מאסר עולם, אז שלא ישתף פעולה וישתוק על דוכן העדים״.

היו לך תחושות רעות באותה שיחה?

״בהתחלה כן, כי היה ברור לי שאם החברים שלו מגיעים, זה לא משהו טוב. תיארתי לעצמי שהם רוצים לאיים עליו שלא ידבר, אחרת איזו סיבה יש להם לבקר אותו? אמרתי ליוני שאם הוא מתכנן איתם משהו, שיוציא אותו מהראש. הפעם האחרונה שדיברתי איתו הייתה בערב שלפני העדות. יוני נשמע לי מדוכדך וניסיתי להרגיע אותו ולעשות לו סדר בראש. רק בסוף השיחה הוא חזר לעצמו וצחקנו קצת. סיימנו לדבר מאוחר והייתי רגוע, כי ידעתי שתוך כמה שעות אני אראה אותו במשפט של זריהן״.

אלא שאלזם לא נפגש יותר עם בנו. מתחקיר של המשטרה והשב״ס עלה כי בסביבות השעה 23:30 ביקש יוני מאחד הסוהרים לכבות את האור בנימוק שאינו מצליח לישון. לאחר מכן שוחח עם טורק מבעד לדלת המתכת הכבדה, כאשר לרגע השתרר שקט. לפתע נשמע רעש של נפילה מתאו של יוני ולאחריו קולות של חרחורים. הסוהרים שמיהרו לתא ניסו להחיותו אך נכשלו. יוני הועבר לבית החולים לניאדו בנתניה כשהוא גוסס ולאחר כחצי שעה נפטר. נתיחת גופתו לאחר המוות מצאה עדויות לציאניד. שרידים של החומר התגלו גם בכוס הקפה שנותרה בתא.

בתחילה העריכו במשטרה ובשב״ס כי יוני התאבד משום שלא רצה להעיד נגד חברו, אולם בדיקת מצלמות האבטחה בכלא הובילה לשני חשודים שהגיעו לבקרו, יעקב אברג׳יל וירון אהרון נועם. השניים זומנו לחקירה בחשד שהפכו את יוני לקורבן של תרגיל נועז במטרה למנוע את הגעתו לבית המשפט. נועם שוחרר מיד לאחר עדותו, ואילו אברג׳יל נעצר למרות הכחשותיו הנמר־ צות. לאחר כשבועיים הוא שוחרר מחוסר ראיות ומאז לא נעצר או נחקר שוב בפרשה. בהמשך נעצרה חברתו של אברג׳יל, העוסקת בתכשיטנות ומחזיקה חומרים לניקוי זהב המכילים ציאניד, אולם גם חקירתה העלתה חרס. תיק יוני אלזם נותר פתוח. לעומת זאת, משפטו של שמעון זריהן בוטל עקב מותו של העד המרכזי.

הרצח בתוך הכלא נחשב לאחד המחדלים הקשים והאסטרטגיים של שירות בתי הסוהר. ועדה שמונתה לבדיקת הסוגיות הקשורות באסירים טעוני הגנה החליטה כי באגף ההפרדה יבקרו מעתה בני משפחה מקר־ בה ראשונה בלבד ורק מאחורי מחיצה שקופה. בכתבות שפורסמו באותם ימים בתקשורת עלתה התהייה כיצד הועבר הציאניד לאלזם, והמשטרה שיערה כי באופן חריג התקיים מפגש פתוח בינו לבין שני החשודים. מנגד התעקש אלזם כי אברג׳יל ונועם ביקרו את בנו גם בעבר והיו יכולים להעביר לו את הרעל בכל מועד אחר.

מיכה, מה לדעתך קרה באותו יום בין יוני לבין חבריו?

״יש לי הרגשה שאמרו לו שייקח את החומר ויגיע לבית החולים במקום לבית המשפט, שם הם יבריחו אותו מהכלא. יוני היה תמים והאמין להם, אבל עבדו עליו״.

כיצד ניתן להבריח רעל לתוך כלא או בית מעצר לאור הבדיקות הגופניות שעוברים המבקרים?

״אחד החוקרים הראה לי כיצד מחביאים גלולות קטנות בתוך הסוגר של רצועת המתכת של השעון. אולי הבריחו לו ככה קפסולה של רעל. אני מקווה שהמעצר הנוכחי יחשוף סוף-סוף איך ומתי זה קרה״.

לא קיבלת לידיך דוח בדיקה שמפרט את הממצאים?

״איזה דוח בדיקה? אף אחד לא הסכים לדבר איתי. הגעתי לאשמורת בסיום השבעה, כדי לראות היכן יוני שהה בשנה האחרונה ואפילו דיברתי עם מנהל הכלא. הוא נשמע לי בהלם מההרעלה. למרות שמדובר בפשלה חמורה, אף אחד מהסוהרים לא הודח. כולם, החל מנציב שב״ס ומטה, המשיכו בתפקידיהם ואפילו התקדמו״.

משיכה לעולם הפשע

יוני אלזם נולד לפני כמעט 32 שנים בשכונת תל כביר בדרום תל אביב. הוא למד בבית ספר דתי ובגיל 11 הצטרף לישיבה בחולון. כשהיה בן 14 התגרשו הוריו וזמן מה לאחר מכן עזב יוני את לימודיו. ״אחרי הגירושים עברנו להתגורר בראשון לציון, שם הוא הכיר את העבריין רמי אמירה״, מגולל אלזם את מסלול התדרדרותו של בנו. ״יוני חיפש דמות אב ומצא אותה ברמי. הוא הלך איתו לכל העסקאות של ההלוואות בריבית, ודרכו הכיר את שמעון זריהן. בגיל 17 הוא הפך לנהג של זריהן״.


יוני אלזם ז"ל. צילום: אריק סולטן

כמו הדמות של איקרוס הפזיז מהמיתולוגיה היוונית, שהתקרב אל השמש עד שכנפיו נמסו והוא צנח אל הים ומת, כך נמשך יוני אל עולם הפשע. הוא התלהב מג׳יפ הב.מ.וו השחור של זריהן ונהג להסתובב איתו בשכונה ולהשוויץ. לרגע לא חשב שקרבתו אל העבריינים תוביל בסופו של דבר אל מותו.

כשהיה בן 19 התהדקה עניבת הפשע סביב צווארו, ולראשונה חווה יוני על בשרו את משמעותה של החברות בארגון עברייני. בינואר 2003 נשלחו מחסלים אל וילה בהרצליה פיתוח, שבה התגוררו זריהן וגיסו יורם אלעל, קצין המבצעים לשעבר של ארגון אברג׳יל. יוני, שהגיע לבקר את זריהן והבחין במתנקשים, הצליח להתחמק לחצר וקפץ אל תוך הבריכה כאשר הקליעים שורקים מעל לראשו. חודשיים אחר כך, בחודש מרץ, הגיעה התגובה. שני עבריינים נכנסו לחניון של בניין דירות בגני תקווה וארבו לעבריין חנניה אוחנה, מיריביו המרים של ארגון אברג׳יל. סרטון מצלמת האבטחה בחניון חשף כי אחד מהם, עם קסדה על ראשו, ירה באוחנה משני אקדחים והרגו. הרכב ששימש את שני המחסלים הוצת, והם נמלטו מהחניון על אופנוע.

כבר בתחילת החקירה חשדה המשטרה כי היורה הוא זריהן ואילו יוני סייע לו. השניים נסעו לחופשה בתאילנד ועם חזרתם נעצר יוני לחקירה כשסימני כוויות על ידיו. הוא שוחרר כעבור זמן קצר, אולם המשטרה המשיכה לעקוב אחריו. תגובת השרשרת לא איחרה מלהגיע, ובמאי אותה שנה הוזמן זריהן לפגישה ברחוב דיזנגוף. יוני הוריד אותו ליד בית הקפה, ובעודו תר אחר חניה, נורה זריהן על ידי מתנקש ונפגע באורח קשה. במשך כחצי שנה טיפל יוני בחברו שהתקשה ללכת. הוא רחץ את זריהן, תמך בו ודאג למחסורו. כשהתאושש, שלח זריהן את יוני לטיול נוסף בחו״ל. כשחזר, בדצמבר 2003, הוא נעצר בשדה התעופה.

בצעד נדיר מנעה המשטרה מיוני להתייעץ עם עורך דין לאורך חמישה ימים. הלחץ עליו היה עצום. מצד אחד רמזו לו החוקרים כי שותפו הלשין עליו ומשפחתו מתנערת ממנו, מהצד השני הוכנסו לתאו מדובבים שניצלו את מצבו הרעוע ודחקו בו לשתף פעולה עם המשטרה. ביום השישי למעצרו חגגו השוטרים ליוני יום הולדת מוקדם. זה היה הרגע שבו הוא נשבר לראשונה והחליט לדבר. הסרטון שמתעד את אותה חקירה מכמיר לב. יוני בכה ואמר שהוא מוכן לספר על חלקו ברצח אוחנה, אולם סירב להסגיר את שותפו וכינה אותו בשם ״איקס״. באותו לילה הוא חזר בו מהודאתו בנימוק שהיא הוצאה ממנו תחת לחץ. הפליק פלאק לאחור לא סייע לו, ובנובמבר 2004 הורשע יוני ברצח של אוחנה ונשלח למאסר עולם באשמורת. במהלך מאסרו הובהר לו כי ייאלץ להגיע גם למשפטו של זריהן, ועדותו נקבעה ל-13 בדצמבר 2005, שבועיים לפני יום הולדתו ה-22. יוני מעולם לא הגיע לדיון.

שמעון זריהן. צילום: חן גלילי




בשנת 2009, כארבע שנים לאחר מותו, קבעו שופטי בית המשפט העליון, אסתר חיות ויורם דנציגר, כי יש לזכות את יוני מאשמת הרצח של אוחנה. בצעד נדיר הם קיבלו את ערעורו של אלזם, שיוצג על ידי עו״ד שרון נהרי, ופסלו את הודאתו של יוני לאור התנהלות המשטרה בחקירה.

השופטים ציינו כי זכויותיו נרמסו ברגל גסה לאחר שלא התאפשר לו להתייעץ עם עורך דין ומשום שהטעו אותו בנוגע למצבו המשפטי. רק השופט אדמונד לוי, בדעת מיעוט, סבר כי יש להשאיר את ההרשעה על כנה.

סגירת מעגל

לפני כשבועיים הופתע אלזם לשמוע על מעצרו של נועם, הנחשב כמקורב לזריהן. בדיון בבית המשפט בראשון לציון התברר כי למעט הביקור באשמורת, ביקר אהרון נועם את יוני פעם נוספת. נציגי היחידה לחקירות בינלאומיות סירבו להציג בפני סנגורו את חומר הראיות ושמרו על עמימות. החוקרים סירבו לגלות מתי ובאיזו דרך הועבר ליוני הרעל שהוביל למותו, ואם יש חשודים נוספים במעשה. בנוסף הם סירבו לחשוף את הראיות החדשות, את ההוכחות להשתייכותו לכאורה של נועם לארגון אברג׳יל, ולא חשפו אם החומר החקירתי נשען על עדי המדינה בתיק 512. אף על פי שנועם מתעקש כי הינו איש עסקים מהשורה, קבע השופט עמית מיכלס כי לאור החומר הסודי שהציגו בפניו החוקרים קיים חשד סביר כי הוא היה מעורב במיוחס לו. הוא ציין כי לנועם עבר פלילי בנושא אלימות והדחה בחקירה והאריך את מעצרו עד 4 ביוני.

״שיערתי מי הרעיל את הבן שלי, אבל לא ראיתי אף אחד עומד לדין וזה אכל אותי״, רועד קולו של אלזם. ״מישהו עשה איתו וידוא הריגה. על פי דוח הנתיחה, בגרון של יוני היו 26 מיליגרם של ציאניד ובקיבה 56 מיליגרם. זו כמות שיכולה להרוג פיל. כשהבנתי שהוא מת מהרעלה, חשדתי מיד באברג׳יל ונועם. אברג׳יל ביקר את יוני גם שנתיים לפני כן כשהוא היה עצור בתחנת אריאל״.

הדמעות זולגות מעיניו של אלזם ללא שליטה כשהוא מספר על הגעגועים לבנו ועל הסרטן, הסוכרת ומחלת הלב שקיננו בגופו מאז הורשע בנו ברצח.

ידעת לאורך השנים שיוני חי על זמן שאול?

״קיוויתי שבסוף הוא יוותר על העולם הזה, כי יוני לא היה עבריין. אבל מה יכולתי לעשות? לסגור אותו בחדר? אחרי הירי בווילה אמרתי לו שהוא מטומטם, אבל בשביל יוני הכל היה צחוק ודחקה. הוא באמת היה קצת תמים״.

מתי צפית לאחרונה בסרטי החקירה שלו?

״בשביל מה לי לראות אותם? זה צובט לי את הלב לראות את יוני בוכה ככה בזמן שהשוטרים אומרים לו שהמשפחה שלו זרקה אותו. אם התיק הזה ייגמר בהרשעה, זה לא יחזיר לי את יוני, אבל לפחות אדע שאת כל מה שיכולתי לעשות עבורו, עשיתי״.

תגובות

סנגורו של נועם, עו״ד ירום הלוי, מסר: ״בביקור היחידי של נועם באשמורת הפרידה ביניהם מחיצה, ולא ניתן היה להעביר דבר או חצי דבר. אם לא די בכך, מאחורי מרשי ומאחורי יוני אלזם עמדו כל העת סוהרים והשגיחו על הביקור. במקום לעצור סתם אנשים, כדאי שהמשטרה תבחן כיוון חקירה הגיוני יותר״.

עו״ד משה שרמן, שייצג את זריהן בעבר, מציין כי לקוחו לא נעצר בשום שלב בחשד לרצח של יוני: ״שמעון זריהן זוכה מרצח חנניה אוחנה ואין לו כל קשר לפרשה של יוני אלזם. הוא לא נחקר בנושא וגם לא ייעצר על כך בעתיד״.

tal10.maariv@gmail.com