כמה עשרות תושבי דרום תל אביב, פעילים בעמותה "עוטף תחנה מרכזית" בראשותה של שפי פז, הפגינו הערב (ראשון) מול בית הנשיא בירושלים במחאה על כך שהעניק לפני מספר שבועות את אות הנשיא למתנדב לעמותת 'אליפלט', המטפלת בילדי פליטים בדרום העיר.
המפגים, שקיבלו רישיון לקיים את ההפגנה מהמשטרה, ניצבו על המדרכה מול בית הנשיא לבושים בחולצות שחורות עליהן נכתב "החזית לשחרור דרום תל אביב" וקראו קריאות במגפון לעבר המשכן.
המפגינים נשאו שלטים עליהם נכתב בין היתר "רובי ריבלין נשיא אריתריאה?" וערכו במקום טקס בו העניקו לנשיא, ראובן (רובי) ריבלין, את "אות הבושה".

שפי פז הקריאה מכתב שהופנה לנשיא בו נכתב: "אנחנו כותבים לך בשמם של האזרחים הנטושים של דרום תל אביב. לך, האיש שאמור להיות הנשיא של כל האזרחים, שגם הוא, כמו כולם, מכר את זכויות האדם שלנו בתמורה לקצת רגשנות".
עוד כתבו במכתב: "לפני שבוע וחצי הענקת את אות המתנדב לנציגת עמותת אליפלט, אחת מעמותות רבות שמטפחות את המצפון של חבריהן על חשבון תושבי השכונות של עוטף תחנה מרכזית. אף שהוזמנת, מעולם לא באת לבקר אותנו, מעולם לא נפגשת איתנו, מעולם לא השמעת מילים למעננו, מעולם לא הצטלמת עם הילדים שלנו, אבל כן נפגשת וכן התרגשת וכן הצטלמת עם ילדיהם של גנבי גבול, שהתנחלו בבית שלנו והרסו את השכונות ואת הקהילות ואת חיי התושבים בעזרתן האדיבה של עמותות כמו אליפלט".

"איבדנו את חיי הקהילה ואת הזהות היהודית"
בפנייה נוקבל לנשיא שאלו הפעילים: "מה המסר שהעברת לנו, כאשר אירחת במשכן פעילי עמותות שממררים את חיינו, שמכפישים את שמם של אנשי השכונות, שקוראים לנו בשמות (כמו גזענים, פאשיסטים ונאצים) ומשחירים את המאבק שלנו (בכינויים כמו 'פרעות' ו'ליל הבדולח')? מה חשבת בזמן שילדי המסתננים, שמגרשים את הילדים שלנו מהמרחב הציבורי וגוזלים מהם את מעט המשאבים שהעירייה מחלקת בדוחק, שרו באוזניך את המילים 'להיות עם חופשי בארצנו'?".
בהמשך המכתב נאמר: "אנחנו קוראים לך, אדוני הנשיא, שתבוא לדרום תל אביב. אנחנו נראה לך איך אנחנו חיים. איך איבדנו את חיי הקהילה ואת הזהות היהודית. נראה לך את הזקנות שלא יוצאות מהבית ללא ליווי וגם אז מכסות בצעיף את שרשרת הזהב הדקיקה שעל צווארן".
בקריאה לעזרה כתבו הפעילים: "נראה לך את הילדים שגורשו מהגינות הציבוריות בגלל שהם לבנים. נפגיש אותך עם הנערות שפוחדות לצאת מהבית, עם אלה שכבר הותקפו או הוטרדו ועם אלה שעוד יוטרדו ויותקפו. נפגיש אותך עם האמהות שרועדות מפחד בכל פעם שהילד מאחר לחזור הביתה. נראה לך את הרחובות השוממים מישראלים, את המועדונים בחצרות הבתים, את בתי התפילה בקומות הקרקע, את השתן והזבל בחדרי המדרגות, ויותר מכל נפגיש אותך עם תחושת הזרות והאובדן ברחובות של מה שהיה פעם הבית שלנו".
המכתב הסתיים בקריאה: "גם אנחנו אזרחי המדינה. גם לנו יש זכות לחיי כבוד וחופש. אנחנו מחכים לך". בשלב מסויים מסרו המפגינים את המכתב לנציג של בית הנשיא. כעבור כשעה הופתעו המפגיניםכשנשיא המדינה ריבלין בעצמו יצא אליהם, כשהוא מוקף מאבטחים, סיפר כי קרא את מכתבם בעיון והבטיח לבוא לסייר.