ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חושף לראשונה היום (חמישי), 39 שנה לאחר מבצע אנטבה, הנקרא על שם יונתן נתניהו ז"ל, שנהרג בחילוץ הישראלים באנטבה, את יומן המבצעים של המבצע.
בנוסף חושף הארכיון את תכתובת הפתקים בין שמעון פרס לבין יצחק רבין, בהם ניתן לראות את החשש הגדול של פרס בכל הקשור לתוצאות המבצע. בין היתר כותב פרס לרבין "איך מתחיל המבצע? – אומרים שהוא בלתי אפשרי, המועד אינו מתאים והממשלה לא תאשר – השאלה היחידה שראיתי, ואני רואה עדיין, איך זה מסתיים" שואל פרס.
"אומרים שהוא בלתי אפשרי". צילום: באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון
עוד מוצג באחד הפתקים, התכנון של יצחק רבין ז"ל שמגיע לשולחנו של פרס ופרס מבקש הבהרות לביצוע הקריטי של המבצע: "השכלול האחרון בתכנון, במקום כלי רכב של השדה, ירד מרצדס גדול + דגלים. אידי אמין חוזר הבייתה ממאוריציוס. אינני יודע אם זה יהיה אפשרי אבל מעניין". ויצחק רבין מחזיר לו בשאלה "מתי חור אידי אמין ממאוריציוס? למה המרצדס".
תכתובת הפתקים. "אידי אמין חוזר הביתה". צילום: באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון
עוד חושף הארכיון של משרד הביטחון את הוידאו מקבלת הפנים של הישראלים לאחר חילוצם. בסרטון ניתן לראות את פרס וצמרת הביטחון של מדינת ישראל ממתינים על מסלול הנחיתה לנחיתתו של הבואינג הצבאי. מיד לאחר מכן נפתח המטוס מאחור והניצולים יוצאים ומתקבלים על ידי הדרג המדיני והצבאי על המסלול. כמו כן חושף הארכיון מספר תמונות שצולמו באותם רגעים.
רבין ופרס מקבלים את פני החטופים. צילום: דובר צה"ל, אורי הרצל צחיק, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון
"כדור הרעם" או לימים מבצע יונתן, היה מבצע שבוצע באוגנדה במטרה לחלץ 105 נוסעים יהודים, ישראלים ואנשי צוות מטוס אייר פרנס, שנחטפו על ידי טרוריסטים במהלך טיסתם מישראל לצרפת. המחבלים התבצרו במדינה עוינת, ולמרות זאת המבצע הוכתר בהצלחה וכמעט כל החטופים חולצו בשלום.
ברוך גרוס, מחזיק בבנו שי גרוס. צילום: באדיבות ארכיון צה"ל
במהלך המבצע נהרג מפקד סיירת מטכ"ל, יונתן נתניהו, ובעקבות זאת נקרא המבצע על שמו. המטוס נחטף ב-27 ביוני 1976 בדרכו לפריז, לאחר שערך חניית ביניים באתונה. במטוס שהו באותה עת 248 נוסעים ו-12 אנשי צוות. החוטפים היו שני גרמנים, חברי "תאי המהפכה", ושני מחבלים פלסטינים, חברי החזית העממית לשחרור פלסטין. מי שפיקד על החוליה היה וילפריד בזה אזרח גרמניה שהתנדב לביצוע הפעולה. ידידתו בריגיטה קוהלמן, גם היא גרמנייה, וגם היא התנדבה למשימת החטיפה. המחבלים הורו לטייס לטוס לאנטבה שבאוגנדה, מרחק של כ-3,800 קילומטרים מישראל. כולם שייכו עצמם לפלג של הטרוריסט ודיע חדאד, מי שהיה מפקד הזרוע המבצעית של "החזית העממית לשחרור פלסטין".
החוטפים דרשו את שחרורם של 53 אסירים, ביניהם 40 מחבלים הכלואים בישראל. בנוסף לכך הם דרשו כופר כספי תמורת בני הערובה. האולטימטום ניתן ליום חמישי, ראשון ביולי, אז לפיו, יוצאו כל בני הערובה להורג. תוך כדי משא ומתן הסכימו המחבלים להאריך את משך האולטימטום עד הארבעה ביולי.
לאחר אימון מורכב ואור ירוק מהדרג המדיני, כוח סיירת מטכ"ל הגיע לבניין הטרמינל ופרץ פנימה. במקביל כוח הצנחנים, נע לעבר הטרמינל החדש והשתלט עליו כמעט ללא התנגדות. לוחמי סיירת מטכ"ל השמידו שמונה מטוסי מיג שחנו בשדה התעופה, על מנת למנוע מרדף אפשרי אחרי מטוסי חיל האוויר. הנוסעים, תחת אבטחה של לוחמי חטיבת גולני, הועברו למטוסי ההרקולס שטסו לקניה, תידלקו והמשיכו לישראל.
קבלת הפנים לחטופים. צילום:אבי שמחוני ומיקי צרפתי, במחנה, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון