״בקצה השמיים ובסוף המדבר יש מקום רחוק מלא פרחי בר״
כל כך קשה לסכם חיים שלמים של ילד מדהים, שהיה ונשאר (רק) עמוק בליבם של רבים.
בר החייל היה מקצוען אמיתי, מנהיג מלידה. רצה לעזור ותמיד נתן מעצמו הכל. היה חייל למופת, מפקד בנשמה. בבית הכרנו בר קצת אחר. בר של הבית היה קצת ביישן, אהב את המשפחה, לא אהב להצטלם, לא אהב שמדברים עליו. אהב לשכב במיטה ולראות טלוויזיה, ומשם לעבור למחשב, למשחק כדורגל טוב. אהב כדור־מים, חברים, בילויים ומסיבות.
בר שלנו היה מלא גוונים: תלמיד מצטיין, ילד של המשפחה, אוהב טבע (אם אפשר, בשילוב קפה קטן או ״פויקה״ ליד בור מים תורן), יחצ״ן מסיבות מעולה, ושחקן כדור־מים מחונן. תמיד מוקף בהמון חברים, המון בנות מחבקות (ברור, ילד יפה כל כך...).
לפני הגיוס בר התלבט רבות בנושא השירות הצבאי. להיות ספורטאי מצטיין עם שירות צבאי קל, או לעשות שירות משמעותי. לאחר לבטים החליט לבחור בגיוס לצבא. ב־20 במרץ 2012 הוא התגייס לחיל ההנדסה ושירת בגדוד 605. בתום ההכשרה הבסיסית, הועבר למחלקת הסיור, שם השתלב היטב ואף שקל להישאר כלוחם. בר יצא לקורס מ״כים לאחר שנה ושמונה חודשים בצבא, ומיד אחר כך לקורס קצינים. הוא טען כי קודם עליו ללמוד להיות חייל כדי שיוכל להיות מפקד טוב, מפקד שילכו אחריו בעיניים עצומות, מפקד שהמקצועיות שלו איננה מוטלת בספק.
ב־1 ביולי 2014 סיים בר את בה״ד 1 ויצא לחופשה, לפני התחלת ההשלמה החילית. ב־9 ביולי הוקפצה ההשלמה החילית של חיל ההנדסה בחזרה בעקבות מבצע צוק איתן. המחלקה של בר נכנסה לעזה בגזרת רפיח עם גדוד סיור הצנחנים, כבר בתחילת הכניסה הקרקעית. ביום שבת ה־19 ביולי נתקעה ה״פומה״ של בר בכניסה למגנן. בשעות אחר הצהריים המוקדמות סיימו להחליף את המנוע והצוות אסף את הציוד לפני תחילת תנועה. בר, כהרגלו, התנדב לבדוק ולוודא שלא שכחו כלום בצדה האחורי של הפומה, ואז הגיע טיל הנ״ט ופגע בזחל שלידו הוא עמד.
השארת אותנו עם בור ענק בלב. אוהבים ומתגעגעים.
המשפחה, כולנו