מבקר המדינה, פרופ' יוסף שפירא, המתפקד גם כנציב תלונות הציבור הגיש הבוקר (שלישי) את דוח הנציבות ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין וממנו עולה כי מספר התלונות הגבוה ביותר של הציבור על גוף ציבורי כלשהו היה נגד המוסד לביטוח לאומי. בהמשך הדירוג מוצבים משטרת ישראל, משרד האוצר ומשרד המשפטים.

מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בתגובה לממצאיו הלא מחמיאים של דוח נציב תלונות הציבור כי "במוסד לביטוח לאומי מתקבלות למעלה מ-10 מליון פניות בשנה בכל ערוצי השירות, למרות היקף הפעילות הגדול של המוסד, אחוז התלונות המוצדקות שהוגשו נגד הביטוח לאומי בשנת 2014 הוא 21% בלבד לעומת 30.5%, הממוצע בכלל הגופים המבוקרים".

מנכ"ל הביטוח הלאומי, פרופ' שלמה מור יוסף מסר ש"מספר התלונות שנמצאו מוצדקות הוא 140 בלבד וכי בביטוח הלאומי מתייחסים בכובד ראש לכל תלונה: "העובדה כי מרבית המבוטחים בוחרים להתלונן ולחפש מענה בתוך המוסד מעידה לדעתנו על האמון שהציבור רוחש למנגנוני הבדיקה הפנימית של הביטוח הלאומי"". 
 
עוד מציינים בביטוח הלאומי כי "בשנת 2014 חלה ירידה במספר התלונות שהוגשו על המוסד, על אף הגידול במספר התלונות הכולל שהוגש למבקר, על כלל הגופים ."למרות נפח הפעילות האמור, והעובדה כי הגופים האחרים המבוקרים בדו"ח הנציבות אינם באים במגע עם האזרח בחיי היום יום, כפי שהדבר נעשה בין המוסד לביטוח לאומי למבוטחיו, אחוז התלונות שנמצאו מוצדקות בשנים האחרונות, נמוך מהממוצע הכללי"", הדגישו בביטוח הלאומי.
בדוח נמסר כי התלונות הרבות ביותר שנמצאו מוצדקות היו נגד דואר ישראל, עיריית באר שבע ורשות השידור. חברי הכנסת שהגישו הכי הרבה תלונות לנציבות היו ח"כ אמנון כהן, ח"כ איתן כבל וח"כ עדי קול. התלונות שהיו מקושרות למבצע "צוק איתן" היו ברובן תלונות על מקלטים שלא ניתן להשתמש בהם בבתים משותפים, חלקם משום שהפכו למחסנים. אזרחים נוספים התלוננו על אזעקות שאינן נשמעות היטב במהלך המבצע הצבאי.
תלונות רבות עלו גם נגד רשות המסים, כשהתלונה השכיחה ביותר קשורה לחיוב יתר במסים על מוצרים מיובאים. בעקבות ריבוי התלונות בנושא זה פנה מנהל הנציבות למנהל רשות המסים בנושא, וזה גיבש מדיניות מקלה בעניין. נגד רשות המסים התלוננו רבים על עיקולים שהתבצעו מבלי שהחייבים קיבלו התראות על כך. בעיקר משום שמשלוח ההתראות נעשה לכתובת שאינה מעודכנת.

בנושא של חושפי שחיתויות, נציב תלונות הציבור בדק 50 תלונות בשנת 2014. תלונה אחת בלבד מביניהן נמצאה מוצדקת - זו של עובד הקריה למחקר גרעיני (הקמ"ג) שפנה לנציבות בספטמבר 2011 בבקשה לקבל צו הגנה מפני התנכלות של הממונים עליו לאחר שמסר מידע לנציבות על שחיתות ביחידתו. בקמ"ג טענו כי כלל לא ידעו שהמתלונן מסר מידע למבקר. עם זאת, הבירור העלה כי המתלונן זכאי לכאורה לצו הגנה.