למאבקו של שר הרווחה, ח"כ חיים כץ, הנלחם על הגדלת תקציב הרווחה הצטרפה היום (שני) באופן רשמי קואליציה יוצאת דופן של ארגונים חברתיים, עובדים סוציאליים וראשי רשויות מקומיות.

ביוזמת "הקרן לידידות" התגבשה הקואליציה בכינוס ראשון מסוגו ברמת גן תחת הכותרת "התיקון החברתי – העמדת המלחמה בעוני ובפערים החברתיים בראש סדר העדיפויות הכלכלי".

המתכנסים ניסחו אמנה בקריאה לממשלה בין היתר: לקדם חקיקת חוק למאבק בעוני תוך התחייבות לעמידה ביעדים, הקמת רשות לאומית למלחמה בעוני שתדאג ליישם בהדרגה את מסקנות הוועדה הציבורית שהגישה את המלצותיה בנושא לממשלה הקודמת. במקביל שואפת הקואליציה להגדיל את קצבאות הקיום לקשישים ולאנשים עם מוגבלות בהיקף של 80% לפחות משכר המינימום, להחיל את ביטוחי הבריאות המשלימים לכלל האוכלוסייה, כולל 20% ממנה שאינם מחזיקים בהם ולהרחיב את הפתרונות לזכאי הדיור הציבורי.

הממשלה הקודמת עשתה שימוש בנתון של דוח העוני האחרון שפרסם הביטוח הלאומי לפיו בין 2012 ל-2013 נרשמה ירידה במספר המשפחות העניות מ-19.4% ל-18.6% כש-200 אלף בני אדם נחלצו ממעגל העוני. אבל כל הממשלות האחרונות מתעלמות בעקביות מהנתון הקשה של אי השוויון החברתי, מדד ג'יני, ולפיו בקרב המדינות המפותחות ישראל נמצאת במקום השני והלא מחמיא בפערים החברתיים, שנייה רק למקסיקו. התכנית לביטחון תזונתי שיישומה החל חלקית ב-2014 אחרי דחיות רבות, נקטעה שוב בשל הבחירות האחרונות והמשך יישומה המלא לא נראה באופק וכך גם יישום המלצות ועדת אלאלוף למאבק בעוני שהוגשו לממשלה הקודמת ותחילת יישומן החלקי בתקציב של 1.4 מיליארד ש"ח לשנת התקציב האבודה של 2015, מתוך עלות כוללת של 7 מיליארד ש"ח מעולם לא יצא אל הפועל.

לדברי המשתתפים בכנס, אין מדובר רק בכינוס חירום לקראת דיוני התקציב אלא גם בגוף שימשיך לפעול יחד כבית משפט ציבורי לכל דבר לשרי הממשלה ולחברי הכנסת ויעקוב מקרוב אחר דיוני התקציב כדי לחשוף את האחראים לפגיעה בחלשים ובנזקקים ביותר בחברה ולשבח את הנאבקים למענם. "כולנו רואים את הלחצים לקראת קביעת תקציב הביטחון, את הלחצים הקואליציוניים, ואנחנו חוששים שמי שימשיכו לשלם את המחיר בשנים הבאות יהיו האוכלוסיות המוחלשות", אמר מנכ"ל הקרן לידידות, ציון גבאי.

לקואליציה חברו יחד נציגי איגוד העובדים הסוציאלים, עמותת ידיד, על"ם, ארגוני יוצאי אתיופיה, הקרן לרווחת ניצולי השואה, עמותת לשובע, קרן אברהם ועוד. כך גם ראשי לא פחות מ-40 רשויות מקומיות מרחבי הארץ ומכל המגזרים בהם ראשי הערים אשדוד, דימונה, ירושלים, נתניה, עכו, ערד, רהט, מצפה רמון, קרית שמונה ושדרות.

"היו מספיק ועדות ודיבורים, הגיע הזמן שהממשלה תיקח אחריות"

הרב יחיאל אקשטיין, נשיא הקרן לידידות, הציב לראשונה קו אדום לממשלה לקראת דיוני התקציב: "נמאס לי, היו מספיק ועדות ודיבורים והגיע הזמן שהממשלה תיקח אחריות על החלשים בחברה הישראלית, אחרת זה אות קלון לשרים ואנחנו נתבע אחריות ציבורית ממקבלי ההחלטות – אנחנו לא יכולים יותר לבוא במקום המדינה".

"לא מספיק להיות פילנתרופים. הגעתי למסקנה שחייבים להקים לובי עם שיניים, כלב שמירה למען מי שאין להם קול בכנסת ובממשלה. כשבוחרים מי יקבל קצבאות זה לא מוסרי, זה פוליטי, וזאת בושה. הפערים בישראל בין אלה שיש להם לאלה שאין להם הם בלתי נסבלים. אנחנו חייבים לדאוג שמה שהממשלה מבטיחה היא גם תעשה ולחשוף את ערוותם של מי שלא מממשים ההבטחות. הגיעו מים עד נפש", אמר הרב אקשטיין.

ראש עיריית דימונה, בני ביטון, אמר בכנס: "כאיש ליכוד אני אומר, ללובי הזה היו צריכים להגיע גם שר הרווחה והשרים האחרים. העמותות לקחו את התפקיד של מדינת ישראל. לולא הקרן לידידות לא היו נפתחות קייטנות בדימונה. למה אנחנו צריכים לעמוד כמסכנים ולומר שאין לנו כסף?". ביטון הדגיש: "הייתי רוצה לראות מה היה קורה אם הפילנתרופיה היתה נפסקת לשנה אחת. מה היתה הממשלה עושה אז".

שלמה בוחבוט, ראש עיריית מעלות-תרשיחא, אמר בכנס: "מדינה כל כך חכמה ומתקדמת, שמצדיעים לה בכל העולם, והעוני בתוכה הולך ונהיה יותר כבד, וכבד מנשוא. אם לא נצא גם לרחובות ונעשה קצת רעש לא יזוז דבר. אנחנו חייבים לשגע את הממשלה, גם בשיתוף פעולה של הכנסת וגם של הרחוב. אחרת שום דבר לא יזוז. לי כראש רשות אין את הכסף להוסיף להשלמת תקציב לתכנית לנוער בסיכון או למעון יום לקשישים, כל הזמן הרשות צריכה להוסיף חצי או שליש. מי מרוויח מזה? רק הרשויות החזקות".