דוח ביקורת מיוחד של מבקר המדינה יוסף שפירא, שפורסם היום (רביעי) על מערכת הביטחון, מציג חוסר יעילות של מערכת הביטחון בנוגע לכח אדם וחוסר עקביות בנוגע לתקציב.
הדוח נוגע לשלושה תחומים עיקריים: תהליכי ההתייעלות וההתכנסות למסגרת תקציב הביטחון, מערך הנגדים בצה"ל והעברת מחנות הצבא לנגב.
לפי הדוח, החלטות הממשלה בנוגע למסגרת תקציב הביטחון אופיינו בחוסר עקביות ויצירת אי-ודאות למערכת הביטחון בנוגע לגודל תקציבה, מה שפגע ביכולת התכנון שלה.
נטען כי ישנה התרופפות של השליטה והבקרה בדרג הבכיר במערכת הביטחון על תהליך ההתייעלות. עוד נכתב כי בתקציב אין מדידה ובקרה שוטפים אחר החסכונות וההתייעלות וכי לא קיימים פיקוח ובקרה של הדרג המדיני ושל משרד האוצר על התייעלות מערכת הביטחון.
המבקר טוען כי מאז אוקטובר 2008 לא התקיימו דיונים בנושא התייעלות מערכת הביטחון אצל ראש הממשלה, כמו כן גם אצל הקבינט הביטחוני-מדיני: "עדכון בעל פה אינו תחליף לדיון אצל ראש הממשלה. אם היה מתקיים דיון הוא היה מדגיש את חשיבות ההתייעלות במערכת". עוד הוסיף המבקר, כי "ההתייעלות צריכה להתקיים ברציפות".
היעדר התייעלות בתחומי כוח אדם
בנוסף לכך, נכתב על העדר התייעלות מספקת במערכת הביטחון בעיקר בתחומי כוח-אדם. לדברי שפירא, צה"ל לא בחן את האפשרות לבצע שינויים ארגוניים מהותיים נוכח מציאות ביטחונית גיאופוליטית משתנה ולצמצם פעילויות שאינן בליבת עיסוקו.
על תהליכי ההתייעלות וההתכנסות למסגרת תקציב הביטחון, הוסיף המבקר כי נוצר מצב לפיו משנת 2008, במשך חמש שנים, גדל שיא כוח אדם של משרתי הקבע בכ-9%, ועל פי התוכנית האמורה, עד סוף שנת 2016 הוא צפוי לרדת בכ-9%, להיקף דומה לזה שהיה. על כן, לדעת משרד מבקר המדינה, גם אם תושלם הירידה בהיקף שנקבע עד סוף שנת 2016, ספק אם ניתן לראות בתהליך בכללותו התייעלות בכוח אדם קבע.
על מעבר בסיסי צה"ל לנגב, קובע השופט שפירא כי המעבר לנגב ישפיע על פיתוח הנגב, על תקציב הביטחון ועל עשרות אלפי משרתי קבע.
עוד התגלה בביקורת, כי קיימים עיכובים בהכרעה לגבי מקורות מימון למעבר יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב, בהמשך לביקורת שפרסם משרד המבקר בשנת 2010. אין סיכום בנוגע לתמיכה באנשי קבע שעתידים לשרת בנגב ואין בשלב פתרונות תחבורתיים למעבר צה"ל לנגב.
25% ממשרתי הקבע קיבלו השלמות לשכר המינימום
בהתייחס למערך הנגדים בצה"ל, אשר לפי הדוח היוו בחודש אוקטובר 2013 כמעט מחצית מכלל משרתי הקבע בצה"ל (כ-45%), מוצג כי בניגוד לטענות בתקשורת, מערך הנגדים מאופיין בשכר נמוך יחסית. על פי נתוני האוצר, 25% ממשרתי הקבע, מתוכם בעיקר נגדים, קיבלו השלמות לשכר המינימום. המבקר קובע שהסכם השכר לנגדים לא מומש, והעיכוב עלול לפגוע ישירות ביכולת צה"ל לשמר נגדים נחוצים.
המבקר מותח ביקורת חריפה גם על מדיניות הקיצוצים של צה"ל, וטוען כי "בכל פעם שנאלצו לקצץ, הוחלט כי זה יגיע על חשבון כשירותו ומוכנותו של צה"ל, ופגע בעיקר באימונים של מערך המילואים".
המבקר טוען כי עב התהנלות זו, יש לבחון את סדר העדיפויות של הקיצוץ על מנת להגיע לפגיעה מזערית במערכי הליבה של צה"ל. עוד אומר המבקר כי שינויים אלו אשר לא מתעסקים בליבת המוכנות של צה"ל יתקיימו בהקדם.
חלק מממצאי המבקר, כמו העדר פיקוח ובקרה של מערכת הביטחון על הנעשה בצה"ל, מופיעים גם בדוח ועדת לוקר, אשר פורסם לפני כשבועיים.
במקביל לפרסום הדוח, דנה הבוקר הממשלה באישור התקציב ל-2015-2016. שפירא לא התעלם מהעיתוי לפרסום הדוח וכתב: "הדוח מתפרסם כשתקציב הביטחון נמצא שוב במוקד השיח הציבורי ולקראת החלטות של הממשלה והכנסת על תקציב המדינה. הדיון הוא אכן חשוב ביותר אך יש להיזהר שלא 'לשפוך את התינוק עם המים'.
לדבריו, כדי להתמודד עם הנושא הוקמו בשנים האחרונות ועדות שונות ובהן ועדת ברודט וועדת לוקר. לדעת המבקר, הממשלה חייבת לדון בהקדם ולקבל החלטות בנוגע להמלצות ועדת לוקר. הוא הוסיף כי הדין ימנע את ההתנהלות הנחשפת בדוח הביקורת שהצביע על ליקויים ביישום המלצות ועדת ברודט.
בשלב זה, החליטה הממשלה שלא לדון בהמלצות ועדת לוקר. במקום זה, לתקצב בשלב זה את מערכת הביטחון בסכום של 56 מיליארד שקלים ויתכן כי הסכום יעודכן בהמשך הדרך בהתאם לקצב יישום הדוח.
מאז ועדת ברודט, טוען מבקר המדינה, מערכת הביטחון הייתה אמורה להתייעל בין השנים אליהן מתייחס הדוח בכעשרה מיליארד שקלים, אך לא עמדה ביעד. הפיגור עמד על כ-6.2 מיליארד שקלים: "זהו פיגור משמעותי ויש לו השלכות מרחיקות לכת על תקציב הביטחון".
גורם בצה"ל: "נלמד את הדוח"
גורם בכיר בצה"ל מסר בתגובה לדוח כי "הצבא יקבל את הדברים הרלוונטיים מהדוח וילמד אותו, אך צריך לזכור שהדוח מתייחס בעיקר לשנים 2008-212 ולא משקף את מה שאנחנו עושים מאז וכרגע. אנחנו פועלים ללא תר"ש (תקציב רב שנתי) כבר ארבע שנים, למרות הרצון שלנו לבצע את תוכנית 'גדעון'".
"עוד צריך לזכור כי ב-2007 ועדת ברודט הכירה בצורך של תקציב הביטחון ומאז צה"ל עבד על ההתייעלות שלו. ביצענו התייעלות פנימית שנמצאת בתוכנית שאמורה להסתיים ב-2017, בעיקר בזכות דוח מקינזי, אשר צה"ל פעל לפיו. התוכנית הזאת בוטלה, למרות שהגענו ל-90 אחוזי הצלחה", הוסיף הגורם.
הגורם המשיך ואמר: "פוטרו אנשי קבע עד עכשיו, צריך לזכור כי כאשר נעשתה הבדיקה, לא נלקחו בחשבון מערכים חדשים שהוקמו כגון יחידת הסייבר וכיפת ברזל. גם הצרכים המבצעיים גדלו, בעיקר לאחר מבצע צוק איתן", סיכם הגורם והביע את דאגתו מעוד ביצוע תוכנית שתפגע בתקציב צה"ל.